בשבע מהדורה דיגיטלית

תלמדו מעורב או שלא תלמדו

בתוכנית חומש חדשה, המועצה להשכלה גבוהה מצמצמת את אפשרות קיומם של מסלולים אקדמיים לחרדים בהפרדה מגדרית

אבישי גרינצייג , י"א בתשרי תשע"ז

סטודנטים במרכז האקדמי לב (למצולמים אין קשר לכתבה)
סטודנטים במרכז האקדמי לב (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: יח"צ המרכז האקדמי לב

מלחמתם של אבירי השוויון המגדרי נגד קיום אירועים בהפרדה מגדרית שולחת לאחרונה גרורות גם אל תוככי אוכלוסיית שומרי המצוות.

לא מדובר רק בהופעה בכיכר רבין או בגן סאקר, וגם לא במסיבת ריקודים לסטודנטים באוניברסיטה.

צעירים וצעירות דתיים-לאומיים או בעלי תשובה שמעוניינים מסיבות של אורח חיים הלכתי בלימודים אקדמיים שמתקיימים בהפרדה מגדרית, מגלים כי המועצה להשכלה גבוהה מסרבת לאפשר זאת. במל"ג מוכנים בדוחק להשלים עם לימודים בהפרדה באקדמיה רק כשמדובר בבוגרי ישיבות קטנות ובוגרות 'בית יעקב'. וגם ההיתר הזה, שניתן באופן זמני, נתון כעת במחלוקת קשה ויש כוונה לצמצמו עוד יותר.

למי מותר ללמוד במסלול נפרד?

לפני כחמש שנים יצאה לדרך תוכנית חומש באישור המל"ג לצורך הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית. במסגרת התוכנית הוקמו 14 מסגרות לימודי אקדמיה לחרדים (מח"רים), שמהוות שלוחות חרדיות של אוניברסיטאות ומכללות בישראל. מדובר בעיקר במקצועות כמו הנדסה, פסיכולוגיה ומשפטים - להבדיל מחינוך. סטודנטים חרדים רבים, וגם אחוז קטן של דתיים, נהנו בשנים הללו מהיכולת לרכוש תואר אקדמי תוך הפרדה בין גברים לנשים, בהתאם לאורחות חייהם.

האישור שהעניקה מל"ג לקיומם של מוסדות עם הפרדה מגדרית, לא ניתן מתוך התלהבות יתרה וגם הוא נתון תחת מגבלות שונות. המל"ג הסבירה אז שהפרדה מגדרית היא "שלילית" ו"מערערת את יסודות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל", כלשונה. עם זאת, היא אפשרה כהוראת שעה בתוכנית הפיילוט שהלימודים במח"רים יתקיימו בהפרדה, כדי לעודד את החרדים ללמוד באקדמיה, מכיוון שלדבריה שילוב החרדים במעגל התעסוקה הוא צורך לאומי. להחלטה על הלימודים בהפרדה ניתנו שני נימוקים מצטברים: הראשון, קיימים פערים לימודיים בין חרדים בוגרי ישיבות קטנות שלא למדו כלל לימודי ליבה ובין חרדיות בוגרות 'בית יעקב' שלמדו ליבה אך ברמה נמוכה. פער זה מצריך לימוד בכיתות נפרדות. השני הוא שלימוד של גברים ונשים בכיתה אחת מהווה חסם תרבותי-דתי לחרדים רבים.

אולם מל"ג קבעה שלעניין זה ייחשבו חרדים רק בוגרי ישיבות קטנות ובוגרות 'בית יעקב'. כלומר, ציבור סטודנטים גדול של דתיים לאומיים, חוזרים בתשובה, חסידי חב"ד, בעלז, צאנז ועוד שמעוניינים ללמוד בהפרדה – אינם רשאים לעשות כן.

מל"ג הצדיקה נוהל מפלה זה בטענה שאנשים ונשים שרכשו השכלה תיכונית – כלומר מי שאינם בוגרי ישיבות קטנות או 'בית יעקב', אינם זקוקים להחרגה זו. בשל כך, אם ירצו ללמוד לימודים גבוהים, עליהם להתאים את עצמם לנוהג המקובל באקדמיה וללמוד בכיתות מעורבות. החלטת המל"ג קיבלה גושפנקא שיפוטית בעתירה לבג"ץ לפני כשלוש שנים.

בנוסף לכך, ההיתר ללמוד בהפרדה ניתן על ידי המל"ג ללימודי תואר ראשון בלבד. לתארים מתקדמים, גם הסטודנטים החרדים יצטרכו ללמוד ללא הפרדה.

"ההפרדה תפגע ברמה האקדמית"

כבר במהלך חמש שנות הפיילוט אכפה המל"ג בדקדקנות את ההגבלות על קיומם של המסלולים המגדריים. כך למשל, לפני כחודשיים החליטה המל"ג להעניש את המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי, ולא לאשר למכללה פתיחת תוכניות לימוד חדשות. עילת העונש הייתה מסלול לימודים שפתחה המכללה בהנדסה פרמצבטית לנשים בלבד, בניגוד לנהלי המל"ג האוסרים הפרדה מגדרית.

מכשול נוסף שמערימה המל"ג באמצעות ההגבלות המחמירות הוא על בני ובנות הציונות הדתית החפצים גם הם ללמוד בהפרדה. מל"ג נלחמת בתקיפות ביוזמות אלה, ומותירה בפניהם אפשרות אחת בלבד: לימודים מעורבים. דתיים שמבקשים ללמוד במכללות חרדיות שבהן מתקיימת הפרדה באישור המל"ג, מקבלים תשובה שלילית גורפת מראשי המכללות. המנהלים מתנצלים על הסירוב, ומפנים את האצבע המאשימה למל"ג, שאוסרת עליהם לקבל דתיים לאומיים למסגרות הנפרדות.

דוגמה למקרה כזה מביאה רבקה לוי, בוגרת אולפנת צביה הרצליה, שארגנה קבוצה גדולה של בנות דתיות המעוניינות ללמוד לתואר ראשון בסיעוד בהפרדה. הן פנו לשרים ולחברי כנסת חרדים ודתיים בבקשת עזרה, אך לדבריה רובם התעלמו מפניותיהן. גם השר נפתלי בנט, שמכוח תפקידו כשר החינוך מכהן גם כיו"ר המל"ג, לא השיב לפנייתה. למערכת 'בשבע' הגיעו תלונות רבות נוספות על אפליית בוגרי ובוגרות מוסדות דתיים שאינם מתקבלים ללימודים במכללות החרדיות.

בעקבות תלונות הסטודנטים הדתיים פנינו לישי פרנקל, חבר ועדת ההיגוי של המל"ג.

מה הנימוק לנוהל המדיר דתיים לאומיים מהמסלולים הנפרדים?

"ההפרדה המגדרית כרוכה בעלויות רבות, ועלולה להוות תחילתו של מדרון חלקלק שיוביל להפרדה על רקע עדתי כפי שמקובל בחלק מן הסמינרים", מסביר פרנקל, ומוסיף: "ההפרדה עלולה לפגוע ברמה האקדמית מכיוון שהתנאי שאישה לא תלַמד גברים, יגרום לכך שלא בהכרח האדם המוכשר ביותר ללמד יעביר בסופו של דבר את החומר".

אם כן, כיצד המל"ג מאפשרת למכללות הדתיות לחינוך ללמד בהפרדה מגדרית?

"מכיוון שמערכת החינוך הדתית בנויה על הפרדה מגדרית, המל"ג הסכימה לקבל בשתיקה שגם המוסדות שמכשירים את המורים בחמ"ד ילמדו בהפרדה".

זעם בקהילייה האקדמית

חמש השנים שנקצבו לתוכנית הפיילוט מגיעות בימים אלו לקיצן, וועדת ההיגוי של המל"ג כבר גיבשה תוכנית חומש חדשה. התוכנית מציעה אמנם להמשיך את המצב הקיים לחמש שנים נוספות, אולם היא מטילה הגבלות חדשות שמצמצמות עוד יותר את קיומם של המסלולים הנפרדים. כך למשל, בתוכנית החדשה נאסר לקיים הפרדה מגדרית כלשהי בקמפוס האקדמי שאיננה בתוך כיתות הלימוד עצמן. ההגבלה הזאת עלולה להביא לסגירתם של קמפוסים שחולקו באופן מלא לימי לימודים של גברים וכאלה של נשים, או קמפוסים שממוקמים בשטחים נפרדים לגברים ולנשים. כמו כן הוטל איסור על מניעת נשים להעביר הרצאות בפני גברים ועוד. בחודשים הקרובים תעלה התוכנית להצבעה במל"ג.

מל"ג פרסמה את נייר העמדה באתר המל"ג לעיון הציבור, כדי לקבל משוב מהקהילייה האקדמית, לפני העלאת הנושא להצבעה במל"ג. התגובות הרשמיות הגיעו בהמוניהן והצטברו למאות עמודים, שפורסמו לאחרונה אף הן באתר המל"ג. מתברר כי גם לתוכנית הפיילוט היו מתנגדים רבים באקדמיה, אלא שההוראה למל"ג להיוועץ בקהילייה האקדמית ניתנה רק לקראת תוכנית החומש החדשה, והדבר עורר דיונים סוערים ברשת הפנימית של אנשי האקדמיה בישראל. הקולות העולים משם לא מסתפקים בהגבלות של התוכנית החדשה, אלא דורשים לבטל את מסלולי הלימוד הנפרדים לחרדים מעיקרם. מבחינה ערכית, הם מסבירים, עצם ההפרדה בין גברים לנשים פסולה.

כך למשל פרופ' יצחק נבו, מהמחלקה לפילוסופיה בבן גוריון, טען ש"לימודים בהפרדה מגדרית פוגעים ומזלזלים זלזול עמוק לא רק בתרבות כל המעורבים באקדמיה, אלא אף בתרבות האקדמית עצמה". לדבריו מדובר במדרון חלקלק, שבסופו הרס האקדמיה הישראלית.

למל"ג הוגשה עצומה בחתימת למעלה מ‑700 מרצים ומרצות מהאקדמיה הישראלית, שקוראים לבטל את ההפרדה המגדרית, בטענה הבאה: "לימודים בהפרדה מגדרית ומגזרית עומדים בסתירה מהותית לערכי יסוד של האקדמיה: פלורליזם, שוויון וחשיפה לשונה".

וישנם גם בודדים שמעזים לחלוק על הרוח שנלחמת בהפרדה המגדרית, וקוראים תיגר על המגבלות שמטילה המל"ג על הציבור החרדי והדתי. ראש הקריה האקדמית אונו, פרופ' משה בן-חורין, דוחה את הטענה שהפרדה מגדרית על בסיס וולונטרי פוגעת בערכי השוויון: "מדובר בהלך רוח אנטי-ליברלי, המבקש להפשיט את האוכלוסייה החרדית מערכיה ולכפות עליה ערכים מערביים וחילוניים בכסות של אתוס אקדמי".

ראשת מוסד אקדמי חרדי, שביקשה לא להיחשף בשמה, אומרת ל'בשבע' שהאג'נדה שעומדת מאחורי הנוהל של המל"ג ברורה. לטענתה מדובר בניסיון לחלן את החרדים והדתיים: "חצי מהפונות למוסד שלנו הן דתיות לאומיות, ומל"ג כופה עליי לדחותן. מה ההיגיון בהחלטה לאסור על בנות דתיות ללמוד בהפרדה? האם הן פגעו במישהו? קמפיין ההדתה בצה"ל שעלה לכותרות בתקשורת, הגיע גם לאקדמיה".

פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, המחזיקה בקמפוס חרדי, אומר ל'בשבע': "כאדם חילוני, המשתייך למחנה השמאל וזכויות האדם, אני אומר שאין כאן שום הדרת נשים ושום הפליית נשים. הזעקות של הסגל האקדמי בישראל מסתירות מאחורי המילים היפות מאבק בין שתי אליטות על ההגמוניה האקדמית. דווקא המחנה שמרבה לדבר על נרטיבים וכמה אמיתויות, היה צריך להכיר בלגיטימיות של הנרטיב החרדי בנוגע להפרדה מגדרית".

הרב דן טיומקין, מעמותת 'ביחד, תנועת בעלי התשובה בישראל', אומר ל'בשבע' שלא רק דתיים לאומיים נפגעים מההחלטה, אלא גם חוזרים בתשובה: "התוכנית נועדה להנגיש את האקדמיה לציבור החרדי, אבל בדרך שכחו את קהילת החוזרים בתשובה. הקהילה מונה על פי סקר הלמ"ס 267,000 איש. הם מנהלים אורח חיים חרדי, ומעוניינים לפרנס את משפחותיהם בכבוד. מחקרים רבים מראים שישנה הלימה בין רמת השכלה לרמת השתכרות. המדינה לא מאפשרת להם להתפרנס בכבוד בלי לפגוע באמונתם ובאורח חייהם. המל"ג, מתוך פטרונות ונאורות מעוותות, גוזרת חיי עוני ונזקקות על אוכלוסייה ענקית שלא תלמד באקדמיה אם הלימודים לא יתקיימו בהפרדה".

בנט וליצמן: מסרבים להגיב

פנינו ללשכת שר החינוך בנט ושאלנו לעמדתו בסוגיה, אולם מלשכתו נמסר שהוא אינו רוצה להתראיין בנושא. תשובה דומה התקבלה מלשכת שר הבריאות יעקב ליצמן. גורמים בבית היהודי מעריכים כי השר בנט לא רוצה להיראות קיצוני, ולכן מתנער מסיוע לבנות דתיות שמעוניינות ללמוד בהפרדה. באשר לליצמן, גורמים במפלגתו מעריכים שהוא חושש מהכיוון ההפוך - שסיוע שלו ייראה כמתן לגיטימציה ללימודים באקדמיה.

שני ח"כים שכן מנסים לסייע הם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס, וח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי. מרגי אומר כי בכוונתו ללחוץ על המל"ג לאפשר גם לדתיים ולחוזרים בתשובה ללמוד בהפרדה מגדרית. סמוטריץ' אומר כי הבעיה שורשית יותר. לדבריו, מאחורי ההחלטה שאוסרת על הפרדה מגדרית באקדמיה עומדת חוות דעת משפטית של היועמ"ש לשעבר וינשטיין, שטען כי נורמה של הפרדה מגדרית, אף בנתינת שירותים בבתי עסק פרטיים, איננה חוקית. סמוטריץ' תוקף את חוות הדעת וטוען שמדובר בכפייה חילונית כוחנית וטוטליטרית שמתעטפת בכסות של פלורליזם מזויף. סמוטריץ' מבטיח להיאבק בחוות הדעת, וכבר בקרוב בכוונתו להעלות הצעת חוק המתירה הפרדה מגדרית מסיבות דתיות בנתינת שירותים, אם ניתן לצרוך את אותם שירותים במקום אחר.

אך הצעת החוק של סמוטריץ' לא תעבור בכנסת בלי גיבוי של יו"ר מפלגתו ויו"ר המל"ג נפתלי בנט. לפי שעה לא ברור אם גיבוי כזה צפוי להגיע.