"איננו רוצים להנדס מחדש כור היתוך"

ריבלין נשא דברים בכנס של רשת מעוז בבית הנשיא. "כל אחד מאתנו נושא איתו מטען זהותי אחר. זכותו לשמר על זהותו וחובתנו לאפשר זאת".

עדו בן פורת , י"א בתשרי תשע"ז

ריבלין, היום
ריבלין, היום
צילום: מארק ניימן, לע''מ

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים היום (חמישי) בכנס של רשת מעוז במסגרת התהליך השנתי שמובילה הרשת בעקבות "נאום השבטים" של הנשיא.

במסגרת הכנס דנו המשתתפים בהשלכות הסדר הישראלי החדש וביצירת "ישראליות משותפת". ברשת מעוז שותפים בכירים בעמדות מפתח מחוללות שינוי במגזר הציבורי, העסקי והשלישי, הפועלים במשותף ושואפים לקדם את חוסנה החברתי-כלכלי של מדינת ישראל.

ריבלין אמר במפגש כי "השינויים שמתרחשים ושעתידים להתרחש בחברה הישראלית, המעבר מרב דומיננטי שלצידו מיעוטים למצב שבו ארבעה שבטים שונים בזהותם, וכמעט שווים בגודלם, מרכיבים את החברה הישראלית, דורשים את מרב תשומת הלב שלנו, את מרב היצירתיות ובעיקר מצריכים תחושת שליחות והרבה חזון.

''אצלכם, חברות וחברי רשת מעוז, יש לא מעט מכל אלה. אתם מאד שונים האחד מהשני, האחת מהשנייה, ועם זאת יש קו פעולה משותף ביניכם. כולכם תופסים את עצמכם כאחראים לגורלה של החברה הישראלית כאחראים לעתידה של מדינת ישראל".

עוד אמר הנשיא בדבריו, "איננו מקשה אחת, איננו חברה אחידה. אנחנו חיים במציאות שבה הדור הבא של מדינת ישראל כבר מורכב מציבור חרדי גדול, מציבור חילוני גדול, מציבור ציוני דתי גדול, וגם מציבור לא יהודי, ערבי, דרוזי, ועוד - משמעותי. לכולנו ברור שאיננו רוצים להנדס כאן מחדש כור היתוך. כל אחד ואחת מאתנו, נושא אתו מטען זהותי ותרבותי אחר. זכותו לשמר על זהותו וחובתנו לאפשר זאת".

ריבלין סיפר כי "עבורי, החיפוש אחר אותה ישראליות משותפת, אותה תקווה ישראלית, לא נועד בשום פנים ואופן לשמש תחליף לאתוס המכונן של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, הדמוקרטית והיהודית".

נאום השבטים

כזכור, בנאום שנשא ריבלין בכנס הרצליה לציון שנה לכניסתו לתפקיד, אמר כי התהליכים הדמוגרפיים במדינה יצרו למעשה "סדר ישראלי חדש" שבו "ארבעה שבטים מרכזיים" שהעוינות ביניהם גוברת: חילונים, דתיים, חרדים וערבים.

"אם אנחנו באמת רוצים להתמודד עם משמעויות 'הסדר הישראלי החדש', הרי שעלינו להישיר אליו מבט אמיץ, ולשאול את עצמנו שאלות נוקבות. האם אנחנו, בני הציבור הציוני, מסוגלים להשלים עם כך ששתי קבוצות משמעותיות, מחצית האוכלוסייה העתידית בישראל - אינן מגדירות את עצמן ככאלה?", אמר ריבלין בנאומו.

לדבריו, "הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו, שהולכים ומידמים בגודלם, רק מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והתחרות ביניהם. בישראל יש מילה אחת שמזמן הפכה לכלי נשק - 'דמוגרפיה'. במילה הזאת משתמשים בדרך כלל כשרוצים לתקוף טענה מסוימת.

"ואולם בעלי האוזן המוזיקלית מבינים שבדרך כלל אין זאת אלא דרך מנומסת לכאורה לתאר אוכלוסייה כזאת או אחרת כ'איום' או כ'סכנה', כלא רצויה, כלא לגיטימית. פעם מופנית האצבע כלפי ערבים, פעם כלפי דתיים או חרדים, והכול בתלות בהקשר. לכן, במשך השנים פיתחתי סלידה עמוקה כלפי המושג הזה".