בן ה-4 נותק מאביו בגלל סוכריות גומי

עובדות סוציאליות קורעות ילד מאביו למשך יותר משנה, ומנמקות זאת בכך שהביא לו יותר מדי ממתקים, לדעתן.

גיל רונן , י"ז בתשרי תשע"ז

סוכריות גומי
סוכריות גומי
צילום: iStock

עמיר (שם בדוי), אב בן 33 מאזור הצפון, עובר מזה כ-14 חודשים תהליך אכזרי של ניתוק כפוי מבנו היחיד, וזו כבר השנה השנייה שבה אינו יכול לחגוג איתו את החגים.

הסיבה שנתנו העובדות הסוציאליות לניתוק היא העובדה שהביא סוכריות גומי למפגש עם הילד, שנערך ב"מרכז קשר" של שירותי הרווחה.

מאז אוגוסט 2015, עמיר מצליח לפגוש את הבן רק תחת פיקוח צמוד במרכז קשר, ובחודשיים האחרונים לא ראה אותו כלל – עד למפגש חד פעמי מרגש בשבוע שעבר.

עמיר היה נשוי לאשתו-לשעבר במשך 4.5 שנים, ובני הזוג התגוררו באחד מיישובי הצפון. תחילה החליטו להיפרד בהסכמה, ובמשך שלושה חודשים ניהלו הסדרי הורות כמעט-שוויוניים עם בנם שהיה אז בן שנתיים וחצי. ואולם, לדברי עמיר, אז הודיעה האם כי הילד זקוק ל"מסגרת יציבה" והחליטה לצמצם את מספר הימים בהם הוא שוהה אצל אביו.

הרחקה וניתוק

עמיר סירב בתוקף ולדבריו, האישה השיבה לו: "אתה תשלם על זה ביוקר". מה שקרה אחר כך הוא מה שקורה במאות ואלפי מקרים דומים מדי שנה. באותו לילה, בשעה 23:30, דפקו על דלתו שני שוטרים ועיכבו אותו לחקירה בעקבות תלונות שהאישה הגישה נגדו במשטרה, לגבי אלימות כביכול שהפעיל נגדה ונגד בנם.

מסמכי שחרור לאחר הניתוח, 2013
צילום: האב

עמיר הורחק מהישוב למשך 14 ימים. עוד לפני תום ימי ההרחקה פנתה אשתו לבית המשפט להוציא צו הגנה לה ולבנם. בתאריך 1.9.15 הגיעו בני הזוג לדיון מול השופט אסף זגורי, סגן נשיא בית המשפט השלום בנצרת.

זגורי הטיל ספק בטענות האם ושאל אותה כיצד הסכימה במשך שלושה חודשים שעמיר ייקח את בנם לביתו, ואף היתה מגיעה לביתו בכדי לאסוף ולהחזיר את הילד, אם חשבה שהוא מהווה סכנה. הוא החליט לבטל את ההרחקה ואף קבע לאב הסדרי הורות מורחבים.

בתום ניתוק של שלושה שבועות מבנו, לקח האב את בנו מהגן, וכשהגיע יום שישי, בא שוב לקחתו לביתו, אך הדבר לא ניתן לו. הוא עודכן כי מחלקת הרווחה פנתה לבית המשפט בכדי לבטל את ההחלטה של השופט זגורי, ובמקביל פנו לבית הדין הרבני בבקשה כי ייקח את הסמכות לדון בתיק.

'מזון: רגיל'

לאחר ניתוק נוסף של חודש וחצי הוחלט שעמיר ובנו ייפגשו במרכז קשר למשך חצי שנה, בגין אותן תלונות לא-מוכחות לגבי אלימות (התיק עדיין פתוח, 14 חודשים אחרי שנפתח, ולא הוגש כתב אישום כלשהו). עם תום אותה תקופה פנתה אל האב עובדת סוציאלית ואמרה לו שהחליטה להמשיך להכריח אותו ואת בנו להיפגש במרכז קשר, בשל עניין הסוכריות, כאשר היא מציינת כי הילד – שכיום הוא בן ארבע – עבר ניתוח בגיל חצי שנה בשל בעיה במעיים (מחלת הירשפרונג).

העו"סיות המציאו המלצה של רופאת הילדים מהמרפאה של קופת חולים כללית בה נכתב כי "מומלץ" לא לתת לילד שתייה מוגזת, ממתקים וסוכריות גומי. האב חושד כי המסמך הוכן לבקשת העו"סיות ולמעשה זויף.

המלצת הרופאה – שבכל מקרה, אינה בגדר איסור – מעלה תהיות קשות, ואינה מסתדרת עם המלצות המומחים שערכו את הניתוח עצמו. במסמכי השחרור של הילד לאחר הניתוח בבי"ח זיו בצפת, ב-2013, נכתב במפורש כי הילד יכול לאכול מזון רגיל. גם בפגישת מעקב עם הרופאים במחלקת כירורגיית ילדים של ביה"ח זיו ב-2015, לא צוין איסור כלשהו, ורק נכתב כי מומלצת תזונה "עשירה תאית".

האב מציין כי מעולם לא הוצג כל מסמך לגן בו לומד הילד, לפיו אסור לו לאכול סוכריות. הוא אף מציג תמונות בהן בנו מצולם עם ילדי הגן, כאשר הם אוכלים סוכריות.

עורכת הדין של האב, עו"ד דבורה בן-אברהם, שלחה אותו לשוחח עם ד"ר לילי היערי-לונסקי, מנהלת היחידה לכירורגיית ילדים בביה"ח זיו בצפת, שניתחה את הילד כשהיה בן חצי שנה. בהקלטה שערך האב היא נשמעת כאשר היא עוברת על ההנחיות שניתנו להורים במפגש המעקב, ואומרת: "כתוב פה... כלכלה עשירת תאית. זה הכל. לא כתוב פה שאסור דברים אחרים. ההמלצה היא לאכול גם עשירת תאית, פירות וירקות... אם היה איסור [הרופא] היה כותב שיש איסור. אין איסור, זה רק המלצות" (איכות ההקלטה המצ"ב לעיל נמוכה, אך ניתן לשמוע את הדברים).

זאת ועוד: בחוות דעת של מרכז הקשר ביישוב הצפוני מצויין במפורש, ובנימה חיובית דווקא, כי עמיר נותן לבנו ממתקים במפגשיו עמו, ועושה זאת תוך "הצבת גבולות" ו"מגביל את כמות הממתקים אותם הוא רשאי לאכול".

עוד נאמר כי הילד "מתקשה לסיים את המפגש עם האב ומנסה להאריכו בדרכים שונות: באופן ישיר בבקשו להישאר זמן נוסף במרכז הקשר, או באופן עקיף ע"י הוצאת משחקים נוספים מהארון, בסירוב ללבוש את המעיל ועוד, בכדי להאריך את המפגש עם האב".

ממתקים זה דווקא בסדר?
צילום: עמיר

"לא ברור לנו בכלל על סמך מה החליטו את הדבר הזה? על סמך מה?... אין שום חוות דעת, שום איסור, שום הנחיה רפואית", אמרה לנו עו"ד בן אברהם, לגבי ניתוק הילד מאביו. "גם כשפנינו בכתב למחלקת הרווחה לא קיבלנו שום הסבר הגיוני מדוע בוצעה ההרחקה הזאת".

'כל אבא שני יכול להיחשב מסוכן'

"לצערי הרב", הוסיפה, "בכל הנושא של הרחקות למרכזי הקשר, היד של העובדים הסוציאליים מאוד קלה על ההדק. הם מכסים את עצמם ומאוד מפחדים. בוא נגיד שכל אבא שני כיום יכול להיחשב למסוכן ונשלח למרכזי קשר. ברוב המקרים שמגיעים אלי מוכח שהאבות לא מסוכנים".

נציין כי הרחקת ילדים מאבותיהם היא מרכיב מרכזי בתפיסה האנטי-משפחתית של השמאל הקיצוני. על פי תפיסה זו, המדינה מעדיפה משפחות "חד הוריות" בראשות אמהות הנסמכות על חסדי המדינה לשם כלכלתן וביטחונן.

באופן זה, הגברים מנוטרלים, והמדינה היא זו ששולטת למעשה בנשים ובילדים, באמצעות ארגוני נשים המכוונים במידה רבה ע"י "שדולת הנשים" של הקרן החדשה לישראל, ושירותי הרווחה.

החומרים הועברו למשרד הרווחה לתגובה ואנו נעדכן את הכתבה אם וכאשר תתקבל תגובה. במקרה דומה שבו פנינו למשרד הרווחה, לא קיבלנו ממנו תגובה.