מפנים גבם לאל אקצה. מוסלמים בהר הבית
מפנים גבם לאל אקצה. מוסלמים בהר הביתצילום: סלימאן קאדר. פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס המזרחן פרופ' ניסים דנה, איש אוניברסיטת אריאל, ליחס האיסלאם הקדום לקשר בין ירושלים וארץ ישראל ליהדות. זאת לנוכח ההחלטות האחרונות באונסק"ו.

מדבריו של פרופ' דנה, שחקר את מקורות האיסלאם ופרשניו הקדומים ואף הוציא לאור על כך את הספר 'למי שייכת הארץ הזו', עולה כי גם אם בקדמוניותו התייחס האיסלאם ליהודים כבעלי הארץ הזו וכבעליה של ירושלים הרי שכיום המוטו המנחה את המוסלמים הוא 'אל תבלבל אותי עם עובדות' ולא ניתן לשנות אמונות שהוטמעו בהם במרוצת הדורות האחרונים עם עובדות שמוצגות להם גם ממקורותיהם שלהם.

את דבריו פותח פרופ' דנה באיזכור עובדה היסטורית שלטעמו אמורה ליישר קו על כלל העובדות ההיסטוריות – "האיסלאם נולד במאה השביעית ובתי המקדש וירושלים היו שנים רבות לפני כן. כלומר לא ניתן להתבלבל כאן מבחינה היסטורית, מאות שנים קודם לאיסלאם כבר הייתה זיקה בין עם ישראל לירושלים".

על קביעה זו נשאל פרופ' דנה אם אין האיסלאם חש בנוח לשנות עבודות היסטוריות הקודמות להולדתו, והדוגמה המובילה לכך היא עקדת יצחק ששונתה ל"עקידת ישמעאל" ועליה חוגגים המוסלמים את חג הקורבן.

דנה מסכים עם הטענה העולה מהשאלה ומעיר כי "יש כעשרים וחמישה אחוזים מהקוראן סיפורים מהמקרא, חלקם מובאים כפי שהם וחלקם מיוחסים למוסלמים, אחת מהעובדות היא עקדת יצחק שאומצה על ידיהם והחליפו את יצחק בישמעאל. אין בושה באיסלאם 'לתקן' את ההיסטוריה. זו עובדה ידועה וגם עניין העקדה בחג הקורבן הם מדברים על עקידת ישמעאל ולא על עקדת יצחק".

בהקשר זה מוסיף פרופ' דנה נתון היסטורי מתחייב ולפיו "גדול מפרשי הקוראן בכל הדורות, תבארי, שמת בתחילת המאה השמינית, כותב באופן הגון ביותר שהנעקד הוא יצחק, אבל הדעה הכללית היא שישמעאל הוא שנעקד". על כך מוסיף דנה ואומר כי ניתן לצרף לדברים את הביטוי האבסורדי 'אל תטריד אותי עם העובדות'.

עם כל זאת מציין פרופ' דנה "למען ההגינות", כלשונות כי "היו דברים מעולם. יש לנו את דוקטור נוסייבה, אחד מראשי אוניברסיטת אלקודס בירושלים, שמכיר בעובדה שהר הבית כולל בתוכו את בית המקדש. הוא הכיר בקיומו של בית המקדש לפני בניין המסגדים. הוא כמעט שילם בחייו על מאמר שהוא כתב על כך".

פרופ' דנה נשאל אם המוסלמים אינם ערים לקשר הלשוני בין השם 'קודס' למילה העברית קודש ולכינוי 'בית אל מקדס' כדומה עד כדי כמעט זהה לביטוי 'בית המקדש'? האם אין בכך כדי להעיד על כך שאת המונומנטים המקודשים לאיסלאם בנו המוסלמים דווקא על מקומות שהיו מקודשים קודם לכן ליהדות?

"ההגיון והשיפוט ההגיוני אומרים שאכן כך צריך להיות, אבל אצלם לא מטרידים אותם בעובדות שלא יכולות לבוא במקום אמונה איסלאמית רחבה מאוד שהם היו פה ואנחנו הם שזרקנו מכאן עמים קודמים כמו הכנענים שהם ערבים, והם רואים בעצמם הכנענים".

מוסיף דנה כי "לא מעט מפרשים של הקוראן אומרים שארץ ישראל נכבשה בדין על ידי בני ישראל על פי הנחיית אללא, ואם לא היו עושים זאת היו פוגמים בהוראה אלוהית של אללא. יש גם דעות כאלה".

בספרו מציג פרופ' דנה מקורות מהקוראן וממפרשיו הקודמים המעידים על ראיית עם ישראל כעם שאמור לשלוט בארץ ישראל ומאידך גם בירושלים. בשיחה עמו מציג דנה את אחת הדוגמאות לכך, דוגמה הלקוחה דווקא מהקוראן עצמו, ספר שהאמור בו נחשב לדברי אללא בעצמו, ובפסוק נכתב "אללא הוריש את מזרח הארץ ואת מערבה... לבני ישראל". פרופ' דנה מציין כי יש מוסלמים שקוראים את הדברים ומפרשים אותם בצורה כזו או אחרת על מנת שהמשמעות תתיישב עם אמונתם הפוליטית מדינית עכשווית.

דנה נשאל אם קיבל התייחסויות מהעולם המוסלמי לספרו זה שיצא לפני שנים אחדות והוא משיב בשלילה שכן עד כה לא יצא הספר במהדורה ערבית, אך בימים אלה הושלם תרגומו של הספר לערבית והוא יופץ גם בעולם הערבי. לנוכח זאת נשאל דנה אם אינו חושש שמא יבולע לו חלילה מהוצאתו לאור של ספר שכזה. דנה אינו נשמע חושש והוא מסביר מדוע:

"הטכניקה שהשתמשתי בה בספר אינה מסכנת שום מצב, הואיל ובכל מקום הבאתי את המקור והצילום של המקור. הייתי בסך הכול מתווך של דברים, ומי שרוצה לקבל יקבל, ומי שלא רוצה לקבל את דברי אללא זו בעיה שלו כמוסלמי".