אין גדולה כתורה – טור מוזיקה שבועי

מוסיפים שירים לרפרטואר ההקפות, ה'לך א-לי' של שמחת תורה, פנינה מיוצאי תימן והאגדה המרוקנית ג'ו עמר.

עוזיאל סבתו , כ' בתשרי תשע"ז

ספר תורה
ספר תורה
פלאש 90

תורת השם תמימה | אברימי רוט וישל"צ | חדשיר

חיפשתי בגוגל 'רשימת שירים לשמחת תורה'. הרי התוצאות:

"ימים על ימי מלך תוסיף", (?) "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" (??), "שמח תשמח רעים אהובים" (???) ועוד כהנה וכהנה שהמשותף להם הוא א. שירים חסידיים כל שהם. ב. חוסר קשר לתורה ולשמחת תורה (מלבד כמה בודדים בתחילת הרשימה).

אז התחלתי לחפש שירים מהשנים האחרונות. אני לא מדברים על הפיוטים הקלאסיים, שאת חלקם אביא בהמשך, אלא על שירים חדשים, קליטים וקצביים, שיכולים להתווסף לרפרטואר מעגלי הריקודים בחג הקרוב.

אחד האהובים עליי הוא המצורף כאן. 'תורת השם' של החזן-זמר אברימי רוט, יחד עם מקהלת הישיבה לצעירים ('כנפי רוח' ועוד). העיבוד (היפהפה) מקשה על קליטת הלחן הקליל והסוחף שנכנס לקצב מאמצע השיר.

למדו את השיר, שננו אותו טוב טוב בסלון והפציעו בו בהקפות הקרובות. וגם אם לא תעשו זאת, תוך שנה שנתיים השיר הזה כבר ייכנס לשם לבד.

מפי א-ל | ציון גולן ומידד טסה | פיוט

רגע רגע, לא מה שחשבתם.

הלחן המצורף של הפיוט אולי הכי פופולרי בשמחת תורה, 'מפי א-ל', הוא לא מה שאתם מכירים. לא מ'סלאח שבתי' ולא מבית הכנסת שלכם. זהו הלחן התימני והמהפנט יותר מכל הלחנים ששמעתי לפיוט.

אם אהבתם את 'לך א-לי' המסולסל, אסור לכם לפספס את זה. ועוד על ידי מלך המוזיקה התימנית, ציון גולן וילד-נער-איש הפלא מידד טסה.

רק עשו לי טובה, התעלמו מהעיבוד המחוצרץ המבאס, והתמקדו בקולות ובצלילים השמימיים:

אשורר שירה | ג'ו עמר | נוסטלגיה

ונסיים עם ג'ו עמר האגדי באחת האגדות הגדולות שלו – 'אשורר שירה'.

הוא מלהטט במאהוול כברכבת הרים, משחק עם הקהל ומזרים את הנגנים לכיוונים מפתיעים, ההגייה המרוקנית והמבטא הישן מוסיפים קסם להסרטה, מתוך הופעת הפייטן.

שימו לב לאי אלו דיוקים אצל ג'ו שלא תמצאו בשום מקום.

חג שמח!