כך ניצחנו במרתון התנ"ך

אריאל רוזנפלד (43) קטף את המקום הראשון במרתון התנ"ך. ריצרד ג'ין, (46) מהעיר יורק שבבריטניה סיים את מרתון התנ"ך בזמן 3:14:51.

אורלי הררי , כ"א בתשרי תשע"ז

מרתון התנ"ך
מרתון התנ"ך
צילום: גלעד קוולרצ׳יק

המנצחים במרתון התנ"ך השני הם אריאל רוזנפלד עם תוצאה של 3:14:31 שעות וקרן מרץ עם תוצאה של 4:01:39 שעות.

בכל המקצים גם יחד השתתפו כשלושת אלפים רצים ובני משפחותיהם.

אריאל רוזנפלד (43) קטף את המקום הראשון במרתון התנ"ך שהתקיים היום עם הישג של שלוש שעות ו-14 דקות. רוזנפלד הוא סוחר בשוק ההון, מאמן ריצה בקבוצת zone 3 ומאמן בריאות מכפר סבא.

"היה נהדר", הוא סיכם בנקודת הסיום. "המסלול היה מאתגר, עם הרבה ירידות ועליות, ועם זאת הנוף היה יפה מאד". רוזנפלד ניצח את המרתון גם בשנה שעברה. "הכרתי את המסלול הוא אומר, אז חילקתי את כוחותיי בהתאם ועקפתי את ריצ'רד ג'ין (שזכה במקום השני) רק בקילומטר האחרון".

מה הניצחון שלך מסמל, באופן אישי?

"אני טבעוני. שגרת האימונים היומית שלי מוכיחה שתזונה כזו – בהנחה שהיא מבוססת על מזונות בריאים – מספקת את כל צורכי הגוף. לפני ריצה אני אוכל ארוחה קלה, שכוללת מעט תמרים וקפה שחור. אחרי ריצה כזו אני אוכל הרבה פירות ועלים ירוקים בכדי להחזיר לגוף פחמימות, ויטמינים ומינרלים, ולאזן את החומציות שהצטברה במאמץ".

מה כוללת שגרת האימונים שלך?

"אני מתאמן לקראת מרוץ למרחק של 246 ק"מ (spartathlon), שיתקיים בספטמבר 2017 ביוון ויכלול ריצה מאתונה לספרטה. מסלול זה משחזר את סיפורו של פידיפידס מהמיתולוגיה היוונית, שרץ להזעיק עזרה במלחמה נגד הפרסים. במסגרת ההכנה למרוץ הזה, אני מגיע בשבועות השיא לכ-200 ק"מ ריצה בשבוע במגוון מסלולים ומרחקים. ההשתתפות במרתונים היא חלק משגרת האימונים שלי".

מה כלל הברזל שלך?

"להקשיב לגוף ולא לעשות יותר מדיי. זה אומר לא לרוץ על כאבים, לרוץ בעצימויות הנכונות (שרובן יהיו קלות מאד) ולשמור על תזונה נכונה".

מה מניע אותך?

"ההתמודדות האישית עם האתגרים שלי. למשל, במרוץ הזה עניין אותי לשפר את התוצאה שלי מהשנה שעברה ופחות לנצח אותו. אני עוד לא יודע מה יהיה היעד שאחרי הספארטתון אבל בסבירות גבוהה ארצה לעשות אותו שוב. עשיתי אותו ב 2015 וסיימתי בזמן של 30 שעות ו 45 דקות. בפעם הבאה אנסה לשפר".

עם מי הריצה מיטיבה?

"הריצה מתאימה לכל בנאדם שאוהב לרוץ ושיש לו סבלנות. כדוגמה מצוינת, אציין את נינה רבר שפירא שסיימה פעמיים את אולטרה מרתון קומרדס למרחק של כ-90 ק"מ בדרום אפריקה בתוצאות מצוינות של פחות מעשר שעות ועברה תהליך אישי משמעותי בהכנה למרוץ ובאתגר עצמה. היא בעיניי מודל לחיקוי".

ריצרד ג'ין, (46) מהעיר יורק שבבריטניה, מנצל כל ביקור בארץ כדי להשתתף במרוצים. הוא נשוי לישראלית ומאד אוהב לרוץ בארצנו, למרות החום. "הכרתי את אשתי, יפעת, בניו זילנד", הוא מספר. "שנינו צנחנו ממטוס בשביל הכיף. החלטנו לגור באנגליה ויש לנו בן אחד ארי, בן עשרה חודשים". הוא סיים את מרתון התנ"ך בזמן 3:14:51. המרתון המהיר ביותר שלו היה מרתון לונדון בשנה שעברה, אותו סיים ב 2:44:49.

איך התכוננת למרתון התנ"ך?

"רצתי מרתון בעיר מגוריי לפני שבועיים. מאז נחתי, עד היום. שואלים אותי איך עושים מרתון. ובכן, צריך לשים רגל אחת אחרי השניה, ולחזור על הפעולה. הרבה פעמים. לפני 17 שנים אחד מחבריי החליט לרוץ את מרתון לונדון. אני רק התלוויתי אליו באימונים כדי שלא ישעמם לו. נהניתי מזה, איבדתי 16 קילו והחלטתי שזה מה שאני הולך לעשות. היעד הבא שלי: מרתון לונדון. השתתפתי כבר בתשעים מרתונים אני מחכה בקוצר רוח להתקבל למועדון המאה, בו חברים רק כאלה שכבר גמעו לפחות מאה מרתונים".

איך זה להיות אנגלי בישראל?

"אני מוצא את הנהיגה מאד מאיימת. כולכם נוסעים מאד מהר בנתיב הלא נכון של הכביש. אני אוהב לבקר בארץ ואני עושה את זה פעם או פעמיים בשנה".

יפתח פשחור (22) מקיבוץ מרב שבגלבוע קטף את המקום הרביעי, כשלגופו גופיה הנושאת את הכיתוב "סכרתי יכול הכל". הוא סובל מסכרת נעורים מאז גיל 7, אולם הדבר לא מנע ממנו לאתגר את עצמו מבחינה פיזית.

"חשוב לי להעביר את המסר שהמחלה היא לא מגבלה", הוא אומר. "אני מתייחס אל עצמי כמו שספורטאי רגיל מתייחס לעצמו, מה שאומר שבימים לפני המרתון אני מכין את עצמי תזונתית לקראת המרוץ. בלילה האחרון אני שם דגש על הימנעות מכמויות אינסולין גדולות. במהלך המרוץ אני תמיד נושא איתי פאוץ' מלא בג'לים ותמרים. במידה ואני מרגיש ירידה באנרגיה, אני משתמש בהם. מעבר לזה, אני מכניס אנרגיה שנמצאת בתחנות התזונה, כמו כל ספורטאי אחר".

מה המסר שלך לחולי סוכרת?

"המחלה תהפוך להיות קשה ברגע שניתן לה להגביל אותנו. אורח החיים שנגזר עלינו לא פשוט, אבל ברגע שנשלוט בו הכל יהפוך ליותר קל ונצליח להתגבר על המחלה".

הסב הגאה, ד"ר להיסטוריה חיים שלם, שלחם בגבעת התחמושת, בן שבעים, המתין לנכדו בסוף המסלול. "יפתח הוא תותח אמיתי", אומר חיים. "הניצחון שלו מראה את כוח הרצון והוא דוגמה חיה לסיסמה שכתובה לו על הגופיה, שסוכרתי יכול להכל".

קרן מרץ (44) היא האישה הראשונה שסיימה את המרתון עם הישג של 4.01.35 שעות. "היה קשה", היא מסכמת. היו לי כאבי בטן וכאבי שרירים בשלב די מוקדם, אבל שרדנו". מרץ היא טריאתלטית למרחקים ארוכים. היא משתתפת בתחרויות של איש הברזל. כל תחרות כזאת כוללת שחיה של 3.8 ק"מ, רכיבה על אופניים של 180 ק"מ ולקינוח ריצת מרתון. מרץ היא עורכת דין עצמאית ואם לשתי בנות.

איך את מוצאת זמן לאימונים?

"אני מתעוררת לפני הציפורים, מקדישה כמה שעות לאימונים ורק אז ממשיכה לעבודה. יש לי שמיעה סלקטיבית, כך שאני שומעת רק את התגובות החיוביות".

מה אפשר ללמוד ממך?

"קטונתי. אני לומדת מאחרים. אצלי בספורט תמיד היה דרך חיים ואת זה הנחלתי דרך החינוך גם לילדות שלי, שגם הן ספורטאיות עסוקות מאוד ובמקביל תלמידות מצטיינות. אבא שלי, בן 74, הוא ספורטאי פעיל עד היום והוא זה שחינך אותנו לעסוק בספורט. המנטרה הייתה כל יום תקרא ספר ותעשה ספורט. רק שמבחינתו, אחותי ואני לקחנו את זה קצת רחוק מדיי. היא גם טריאתלטית וכל מה שאני עושה – היא עושה יותר מהר. מנטלית היכולות בספורט תורמות לביטחון העצמי בכל תחומי החיים. מעבר לזה שזה תורם לאושר הפרטי, ספורט מרגיע. אני ממליצה לכל אחד למצוא את ענף הספורט שמתאים לו ולהתמיד. לא חייבים לרוץ מרתון, לא חייבים לרוץ בכלל. אפשר לשחות, לרכוב על אופניים או לעסוק במשחקי כדור ואמנויות לחימה – העיקר להיות בתנועה וליהנות. המוטו שלי הוא: אני כאן כדי ליהנות".

יוליה גיאורגיבה (22) ממוסקבה עברה להתגורר בישראל לפני שנה. "זה המרתון הראשון שלי!" היא מספרת בהתלהבות. "הגעתי אליו, כי החלום שלי היה לסיים מרתון בפעם הראשונה בחיים. כשנרשמתי לא ידעתי למה אני נרשמת. רק אחרי שנרשמתי אנשים שאלו אותי בתמיהה: 'דווקא להתחיל עם מרתון כל כך קשה? עם כאלה עליות וירידות?'. אבל החלטתי ששום דבר לא יעצור אותי".

איך הלך לך?

"כשראיתי שהרצים האחרים עברו למצב הליכה בעליה - אני דווקא הגברתי את הקצב. התכוננתי למרתון רק חודש וחצי. רצתי בתל אביב ולא עברתי את ה 25 ק"מ באף אימון. חמש דקות אחרי שנרגעתי מהמרתון, אני מרגישה שבא לי לרוץ עוד אחד!".

יוליה היא מאמנת טניס במקצועה שהגיעה לארץ בעקבות אהבתה לבן זוגה בוריס ברזנר. "לפני שנתיים, היא השתתפה בטורניר טניס באילת, כשגרתי שם", מספר בוריס. "הכרנו באפטר פארטי של הטורניר. המשפט הראשון שאמרתי לה היה: היום מזג האוויר יותר טוב מאתמול. היא אמרה שבמוסקבה אין ימים חמים כאלה. צודקת. בידיה מחזיקה יוליה דובון פנדה. את חמשת הקילומטרים רציתי לבכות מרוב אושר".

את בני הזוג מלווה בובת דב פנדה נעימה למגע. "הדובון הזה הולך איתנו לכל מקום, ממש כמו בן משפחה", היא מתוודה. "אני כל כך מאוהבת בישראל, שאין לתאר", היא אומרת. "המדינה הזאת נכנסה לי ללב. כשביקרתי במוסקבה לשבוע כל הזמן רק רציתי לחזור לארץ. מוסקבה קודרת, עם מזג אוויר כמו שם אין חשק לקום בבוקר. אני מתה על השמש ושמחת החיים הישראלית".

ענת גרוסמן (41), אם לארבעה, שעובדת כמעצבת גרפית עצמאית, סיימה את מקצה חצי המרתון. יש לה שלושה בנים בני 18, 16 ו 12. "כשהם גדלו חיפשתי אתגרים וריגושים חדשים. פניתי לכיוון הספורט, עשיתי טריאתלונים ומשם עברתי למרתון. הספקתי לעשות שני מרתונים לפני שעברתי לאתגר הבא – ילד רביעי. הוא נולד לפני כעשרה חודשים ומאז הלידה האתגר שלי היה לחזור לשגרת המרתונים. הרופאים מאשרים לחזור לפעילות שישה שבועות אחרי לידה. אני עשיתי מקצה של עשרה קילומטרים במרתון תל אביב שישה שבועות אחרי הלידה. אני מתאמנת בשגרה. היעד הוא מרתון טבריה בינואר".

למה לקחת על עצמך חצי מרתון בתנאים הרריים?

"בתור חובבת אתגרים, האווירה המיוחדת והאווירה יוצאת הדופן, הביאו אותי למרתון התנ"ך. זה מרתון שלא נותן לך להוריד דופק, אתה לא רואה את האור שבקצה העליה עד לקו הסיום".

מה הכושר נותן לך?

"מעבר לאלמנט הבריאותי, יש המון סיפוק. זה מעיין הנעורים. פתרון למשבר הגיל. זה מחזיר לך איזושהי חיוניות. זה אוויר לנשימה בשגרה הצפופה של עבודה ומשפחה. אני רצה לבד. זה זמן שלי עם עצמי לנקות את הראש. לא לחשוב על כלום ולהוריד את הדופק של השגרה הלחוצה בחיים. אני רצה רק עם מוזיקה שלוש פעמים בשבוע בלילה, כשכולם ישנים. לפעמים זה יוצא שאני יוצאת לרוץ בשעות הקטנות של הלילה. בעלי, אלון, הוא רופא. למרות השעות הרבות שהוא בעבודה, הוא מפרגן לי את זמן הריצה שלי. הוא עם הילדים כשאני רצה".

וונדי לאו מאטלנטה ג'ורג'יה השתתפה במקצה 5 קילומטרים, ולא הייתה מאושרת ממנה. "זו הארץ של האל שלנו ומרתון התנ"ך הוא הדרך שלי להיכנס אל בין דפי ההיסטוריה ולראות מה השם עשה למען עם ישראל", היא מסבירה. "אנחנו נוצרים שמאמינים שהארץ הזאת שייכת לעם ישראל. אנחנו כל כך גאים בכם. כל האומות צריכות להגיע לארץ ישראל. הארץ הזאת נכנסה לנו ללב".

חברתה של וונדי, רבקה שיין, באה לצפות במרתון ממישיגן. זו נסיעתה הרביעית לארץ. "זאת הפעם הראשונה שיוצא לי לראות את המרתון, עליו קראתי כל כך הרבה. אני חייבת לציין שהכי התרשמתי מהלכידות של המשפחות הישראליות, כמו זו שמארחת אותנו בשילה".

ראש המועצה האזורית מטה בנימין, אבי רואה, מסכם את האירוע: "האירוע הוא חלק מתוכנית רחבה שקשורה לחשיפת חבל בנימין, שרווי באתרים שבהם התרחשו סיפורים רבים מהתנ"ך. הסיפור שמאחורי מרתון התנ"ך מקורו בספר שמואל, בו מסופר על מלחמת ישראל בפלישתים, שהתרחשה באזור אפק, אבן העזר, שכיום נמצאת בתחום ראש העין. במלחמה הזאת צבא ישראל נחל תבוסה גדולה בכך ששני בניו של עלי הכהן הגדול, ששירת במשכן בשילה, נהרגו, וארון הברית שליווה את צבא ישראל במלחמה בליוויים של בני עלי, נלקח בשבי על ידי הפלישתים. כיוון שהאירוע של שביית ארון הברית בידי הפלישתים היה אירוע טראומתי לעם ישראל יצא רץ מצבא ישראל להודיע את הבשורה לעלי הכהן הגדול, שנשאר במשכן בשילה. הרץ הזה הגיע לשילה ובישר לעלי הכהן את הבשורה המרה על נפילת ארון הברית בשבי ונפילת בניו של עלי".

בבדיקה שנעשתה מייד אחרי מלחמת ששת הימים על ידי יוסף יקותיאלי, ממייסדי המכביה, החליט למדוד את המרחק הזה. הוא מצא שבעצם המרחק עומד על 42 ק"מ. לכן, החליט לחדש את מסורת הריצה הזאת, שהיא בעצם מרתון התנ"ך מראש העין לשילה.

במסגרת הרצון להנגיש את אזור שילה, שהיה מקום המשכן במשך 369 שנה, עלה הרעיון לחדש את מרתון התנ"ך. לפני שנה וחצי הרעיון הבשיל והמרתון הראשון הביא כאלפיים רצים. "הייתה חגיגה גדולה, ראינו את ההצלחה והבנו את הקסם שבדבר. מבחינה נופית, המסלול הוא מדהים. אמנם יש בו מידה מסוימת של קושי בגלל שהוא עובר באזור הררי, אבל האנשים שרצים בו מאד נהנים ומתחברים לנופים. בחלקם גם רואים שהם מחדשים תקופה מאד עתיקה של עם ישראל במרחב השומרון, אפרים ושילה. אנחנו מתכוונים להמשיך ולמנף את האירוע שהשנה השתתפו בו יותר רצים מחו"ל מאשר בפעם הראשונה. האירוע תפס תאוצה וכל מי שנמצא פה מאד מפרגן לארגון ולאירוע עצמו. אנחנו מקווים שבשנה הבאה ישתתפו אלפים נוספים של רצים, וגם קבוצות רצים של הערבים הפלסטינים שמתגוררים באזור".