"החקיקה לא אמורה להתכתב עם הפייסבוק"

יועמ"ש הכנסת האשים ח"כים שמקדמים חוקים לא ראויים. "יש אירוע מקומי, רגעי, וחייבים להגיב עליו בחקיקה. כאילו זו הוראת שעה זמנית".

חזקי ברוך , כ"ד בתשרי תשע"ז

ינון בכנס של פורום קהלת
ינון בכנס של פורום קהלת
צילום: הדס פרוש

היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, מתח היום (רביעי) ביקורת על חברי כנסת שמקדמים חקיקה בעייתית. "יש אובדן של הממלכתיות בחקיקה", האשים ינון בכנס של פורום קהלת בירושלים בנושא הייעוץ המשפטי בשירות הציבורי.

"למשל, וזה הפך לתופעה, לפני כל אירוע בעל משמעות פוליטית יש מיד הצעות לשינוי כללי המשחק ערב האירוע", פירט היועמ"ש לכנסת. "אם זה לשנות את חוק יסוד הנשיא ערב הבחירות לנשיאות; לפני הבחירות למועצת הרבנות הראשית עלו שלל יוזמות לשנות את כללי המשחק; ערב בחירת נשיא בית המשפט העליון חוק גרוניס ועוד".

"מופע נוסף שקורה לנו זה שיש אירוע מקומי, רגעי, וחייבים להגיב עליו בחקיקה", הוסיף ינון. "חקיקה לא אמורה להתכתב עם הפייסבוק, היא משהו לטווח ארוך שדורש נקודת מבט ופרספקטיבה, ההפך מהלחץ בסמוך לקרות איזשהו אירוע. כל היחס לחקיקה הוא כאל איזו הוראת שעה זמנית, שמקסימום נשנה אותה".

עו"ד ינון נתן כדוגמה את הצטרפותו של שר התחבורה, ישראל כץ, להצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים. "האם יכול להיות ששר שלא מצליח לקדם בתוך הממשלה את המדיניות, יגיע לכנסת בגלוי ויקדם את ההצעה? זה חלק מאובדן הממלכתיות בתחום החקיקה".

לדבריו ישנם שני מוקדי חיכוך, ''קידוש מבחן התוצאה וה'משילות' על חשבון הליכים סדירים". הוא הסביר כי "הדוגמה הכי קיצונית, שלצערי הממשלה היא היוזמת שלו, זה חוק ההסדרים, שזה דבר לא יאומן מבחינת הפגיעה בתקינות הליכי החקיקה והמשילות, כי זה מחייב את חברי הכנסת לא לדון על רפורמות מהותיות. אפילו בחוק שכר הבנקאים בסוף חטפנו מבית המשפט העליון הערות קשות על התנהלות הליך החקיקה. התחושה הייתה שחייבים לקדם את החוק כאן ועכשיו".

"הטבעתן של כל ספינות הדגל של החקיקה של ממשלת ישראל הקודמת, שבאופן עקרוני לא השתנתה: חוק הגיוס, חוק הספרים - שהיה הוראת שעה, שלא נתנו למצות את הוראת השעה - חוק תאגיד השידור הציבורי. כמה שעות הושקעו בפרויקטים האלה? הכול כלא היה. תסכול עצום לא רק של דרג נבחר, גם כדרג מקצועי", המשיך ינון.

"איילת שקד, כחברת כנסת, ישבה עשרות שעות על חוק הגיוס. אנחנו אמרנו בדיונים שאתם הולכים על גרסה קיצונית מדי, כנ"ל חוק המשילות. סתם מקבלים חוקי יסוד מטעמים פוליטיים, בלי שום אחיזה במציאות, ויצטרכו לשנות את זה.

''לכן, במצב הזה, ובהיעדר מגבלות משמעותיות על היכולת לחוקק בישראל, נשאלת השאלה: האם ראוי להנמיך את קומתו של היעוץ המשפטי? חד משמעית לא, להיפך. צריך לחזק את הדרג המשפטי המקצועי, להבין את תרומתו ועד כמה הוא נחוץ במערכת כאוטית כמו המערכת הישראלית שלנו", דברי ינון.