"התנהלות הממשלה בתחום החקלאי- כושלת"

בננה שגן ההזדקנות שלה נוטרל ואריזות שיצביעו על מצב הטריות של התוצרת שבתוכן הוצגו בדיון ועדת המדע והטכנולוגיה לרגל יום החקלאות.

חזקי ברוך , ל' בתשרי תשע"ז

ועדת המדע והטכנולוגיה
ועדת המדע והטכנולוגיה
צילום: דוברות הכנסת

עמר בר לב

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ג') דיון בנושא: 'חדשנות בטיפול בתוצרת חקלאית: בטיחות, בריאות והארכת חיי מדף', לציון יום החקלאות וההתיישבות.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, פתח את הדיון ואמר כי "הענף הזה עובר קשיים וטלטלות. יש כאן ערכים חשובים מאוד שיש לבסס ולחזק. גם אם נניח שמבחינה מסוימת יותר זול לייבא הכול, אי אפשר לעשות זאת, מדובר בהרבה יותר מכדאיות כלכלית. ניסינו לסייע בחקיקה והממשלה לא נתנו לנו להתערב.

''ביקשנו שקיפות, שהציבור ידע בכמה נקנית התוצרת מהחקלאי ובכמה מוכרים אותה ברשתות השיווק, אך הדבר נדחה. במדינת ישראל ישנן רגולציה והתנהלות הרסניות כלפי החקלאים והחקלאות. פערי התיווך עומדים לרועץ, אנו רואים בתחום זה רפיון וכשל גדול של הממשלה", הוסיף מקלב.

ח"כ עומר בר לב מהמחנה הציוני אמר כי "אחד הדברים המוזרים בישראל, זה הפער העצום בין המחקר והפיתוח החקלאי בהם ישראל מובילה בכל העולם ובין מצב החקלאים. הפער בלתי נתפס. החקלאות במהלך חד כיווני של התמוטטות וקריסה.

''הגיל הממוצע של חקלאי הוא מעל 60, זה אומר לאן החקלאות הולכת. אם בתקציב הקרוב לא תהייה התייחסות למחקר והפיתוח החקלאות תמשיך בהליך ההתרסקות. אם החקלאות היא ערך אז יש לה תג מחיר", הדגיש.

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) הזהירה כי "הרס החקלאות הוא הרס הביטחון התזונתי שלנו. אחד מהבסיסים פה הוא שאנחנו מסוגלים לגדל את האוכל שלנו".

דר' אמנון ליכטר, מנהל המכון לחקר אחסון ואיכות תוצרת חקלאית ומזון במכון וולקני הציג כיצד החוקרים במכון משתמשים במיטב הטכנולוגיות והפיתוחים ובשיתוף פעולה עם החקלאים, האקדמיה ועם תשתיות מתאימות הם מגיעים לתוצרים כמותיים משפרי איכות ברמה בינלאומית.

הוא הצביע על שינוי מגמות בשוק: "מחקלאות מוטת יצור שהמוטו שלה היה חיי מדף ארוכים, היום דורשים הצרכנים איכות, בריאות וטעם".

פרופסור שלמה סלע, מנהל המחלקה למדעי המזון במכון דיבר על זיהום המזון שעלה לאחרונה לכותרות בישראל וסיבותיו: "כיום ישנו ריכוז של התוצרת, לעיתים אנו אף קונים פירות וירוקות חתוכים ומוכנים לאכילה, אם לא מנענו את הזיהום בכניסה למפעל, אין שום חומר חיטוי שיכול למנוע את הזיהום".

סלע הציג כי אנשי המכון עוסקים גם בייצור אריזות מזון חכמות, מפיזור חומר אנטי בקטריאלי על גבי האריזה או בתוכה ועד פיתוח אריזה חכמה שעוקבת אחר טריות המוצר ומציינת לצרכן מה מידתו.

כך הציג סלע גם פיתוחים של זני ירקות ופירות עשירים במרכיבי מזון בריאים, וסיכם כי "העתיד הוא מזון מותאם ומורכב אישית, גם מבחינת ההרכב הויטמיני וכן מבחינת החיידקים החיובים שמכיל המזון שלנו".

בהמשך הדיון הציגה ד"ר חיה פרידמן, מנהלת המחלקה לחקר תוצרת חקלאית במכון, פיתוחים חדשים הנוגעים לאורך חיי מדף, ובמרכזם טכניקה לזיהוי גנים המעורבים בתהליכי הבשלה.

"פגענו בגן שאחראי על תהליך ההבשלה ויצרנו בננה עם חיי מדף הרבה יותר ארוכים. פיתוח כזה יכול לעזור מאוד לארצות אפריקה שאין להם אפשרות לקירור, ויאפשר להם חיי מדף ארוכים יותר", סיפרה.

בנוסף הוצגה בדיון תוכנית לצמצום תוצרת חקלאית שנזרקת בכל שלבי הייצור והשיווק ופיתוחים רבים נוספים.

יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון, "נוכחנו לשמוע כמה חשיבות יש לחקלאות מכל היבט שהוא, ולצד כך גם לערכים ולמדינה בכלל. אני מקווה שהדיון ייתן מנוף ותועלת ושבפעם הבאה שנתכנס כאן המצב יהיה טוב יותר".