מה הם מחפשים בכיכר?

כל שנה מנצל השמאל את העצרת לזכר רבין כדי להתנגח במחנה הלאומי, אז למה כל שנה יש בציונות הדתית מי שמשתפים פעולה ורצים שוב לכיכר.

עוזי ברוך , ד' בחשון תשע"ז

עצרת לזכרו של רבין הערב
עצרת לזכרו של רבין הערב
צילום: Miriam Alster/Flash90

כל שנה, מיד אחרי החגים, נכנס המחנה הלאומי לכוננות ספיגה לקראת העצרת הממלכתית לראש הממשלה המנוח יצחק רבין.

21 שנה חלפו מאז הרצח, 21 שנה שבהן כל דתי לאומי וימני מואשם, במפורש או במשתמע, באחריות לרצח ראש הממשלה רבין בארבעה בנובמבר 1995.

21 שנה שבהן פעם אחר פעם מפמפמים לנו על אחריותו של ראש הממשלה דהיום, בנימין נתניהו, לכרזות שהניף סוכן שעבד עבור שירות הביטחון הכללי, 21 שנה שבהן מוסיפים שקר על שקר ביצירת מיתוס ההסתה הנוראית נגד ראש הממשלה.

21 שנה שבהן פעם אחר פעם העצרת שבאה כביכול להתריע על ההסתה שקדמה לרצח הופכת לעצרת של הסתה נגדית, עצרת של פגיעה מתמשכת במחנה הלאומי על כל שלוחותיו.

צריך לומר את האמת: לא מדובר בעצרת של אחדות, לא מדובר בעצרת של פיוס, לא מדובר בעצרת נגד הסתה ולא מדובר אפילו בעצרת לזכרו של יצחק רבין.

מדובר בעצרת הקרב של השמאל הישראלי, השמאל הציוני והשמאל הקיצוני. זכר רבין שועבד ונשדד על ידי השמאל. העובדה שאנשי "שוברים שתיקה", הארגון שעושה הכל לפגוע בחיילי צה"ל ותדמיתם ברחבי העולם, מוצאים לעצמם מקום בעצרת כזו, מעידה כאלף עדים על אופי העצרת. רבין מתהפך בקברו.

לכן, לא ברור מה מחפשים כל שנה בכיכר שניים-שלושה "עלי תאנה" מהמגזר. מדוע הם משתפים פעולה עם עצרת השנאה הפוליטית הזו?

בכיר נואמי המגזר השנה הוא הרב בני לאו. בראיון לערוץ 7 הוא הסביר את החלטתו לנאום בכיכר כך, "אם אנחנו הציבור הדתי נהיה שם בכיכר, ציבור שמאמין בתורה, בשיבת ציון ובבית הלאומי ונהיה במסות עם הילדים והרבנים, עם המחנכים, אנחנו נוכל להשפיע על השפה ועל האופי של העצרת, אם לא נהיה שם לא נשפיע על שום דבר".

מאחר שחונכנו על ברכי העיקרון של כבוד תלמידי חכמים נסתפק רק בהעלאת התהיות: האם הרב לאו באמת מאמין שניתן לשנות את השפה בכיכר? האם הוא לא מכיר את ההיסטוריה של העצרות הללו? האם הוא באמת מאמין שהשמאל יהיה מוכן לוותר על השימוש הפוליטי בזכר רבין? האם עצרת שמומנה על ידי מפלגת העבודה וברור מראש שתעסוק כמעט כולה במתקפה על הממשלה המכהנת כיום היא עצרת שאליה ראוי שהציבור הדתי יגיע בהמוניו?

מאחר שהרב לאו הוא אדם שמאחוריו רקורד ציבורי מרשים ועשייה רבת שנים, אי אפשר לפטור את דבריו בטענה שמדובר בתמימות גרידא. שיתוף הפעולה הזה אומר דרשני, והתשובות שניתנו עד עתה כלל אינן מספקות.