Fitch העלתה את דירוג האשראי של ישראל

חברת הדירוג Fitch העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה של A+ עם תחזית 'יציבה'.

ערוץ 7 , י' בחשון תשע"ז

משה כחלון
משה כחלון
צילום: חזקי ברוך

חברת דירוג האשראי הבין לאומית Fitch העלתה היום (ו') את דירוג האשראי של מדינת ישראל על החוב במטבע חוץ לרמה של A+ עם תחזית יציבה. כעת ישראל מדורגת באותו דירוג אשראי בשלוש החברות - אס אנד פי, מודיס ופיץ'.

פיץ' מדגישה כי החשבונות החיצוניים של ישראל המשיכו להתחזק. מדינת ישראל ממשיכה לרשום עודף בחשבון השוטף בכל שנה משנת 2003, ובשנת 2015 רשמה שיא עם עודף של 4.6% מהתוצר.

במחצית הראשונה של 2016 העודף בחשבון השוטף הצטמצם בכ-20% לעומת השנה שעברה והגיע לרמה של 6.3 מיליארד דולר עקב הרעה במאזן הסחר. אף על פי כן, יתרות המט"ח של בנק ישראל המשיכו לטפס והגיעו ל- 98.4 מיליארד דולר בסוף חודש ספטמבר (סכום שווה ערך לכ-12 חודשים של תשלומים חיצוניים שוטפים). פיץ' צופה כי העודף בחשבון השוטף יישמר גם בשנים 2017-2018.

חברת הדירוג קובעת כי מעמדה של ישראל כמלווה נטו צפוי לעמוד על רמה של 43% מהתוצר בשנת 2016. מדובר בשיפור ניכר משנים קודמות - 35.4% בשנת 2014 ו-23% בשנת 2008. נתון זה הינו פי ארבעה מהנתון החציוני של מדינות בדירוג A ודומה לנתון החציוני במדינות המדורגות AA. פיץ' צופה כי יחס הנזילות הבינלאומי של ישראל ימשיך להשתפר.

נציגי החברה מציינים כי פיתוח נוסף של משק הגז יספק תמיכה נוספת למאזן החיצוני של ישראל. הפקת הגז בשדה 'תמר' משנת 2013 הפחיתה את הצורך ביבוא גז טבעי. ביולי 2016 אישרה הממשלה מסגרת רגולטורית חדשה במשק הגז ובכך נתנה ״אור ירוק״ להמשיך בפיתוח שדה הגז הגדול 'לוויתן'. ההחלטה הסופית לגבי ההשקעה הצפויה טרם נעשתה, אך מספר חוזי אספקה כבר נחתמו. הפקת הגז מתוכננת לשנת 2020.

חברת הדירוג קובעת כי נמשך השיפור בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר ירד מרמה של 95.2% בשנת 2003 לרמה של 74.6% בשנת 2007 ועד ל- 63.9% בסוף 2015. מבנה החוב הינו מיטבי. חוב במטבע חוץ, לדוגמה, ירד מרמה של 14% מהתוצר בשנת 2008 לרמה של 8.7% בשנת 2015.

האנליסטים מציינים כי מדינת ישראל נהנית מגמישות מימונית גבוהה. למדינה שוק מקומי עמוק ונזיל, גישה טובה לשווקי ההון הבינלאומיים, תכנית פעילה של מכירת אגרות חוב ליהודי התפוצות ותכנית ערבויות ממשלת ארה"ב במקרה של זעזוע בשווקים.

למרות הירידה ביחס החוב הציבורי לתוצר, המימון הציבורי של ישראל עודנו מהווה נקודת חולשה ביחס למדינות המדורגות בדירוג דומה. התקציב הדו-שנתי לשנים 2017-2018 הינו מרחיב וחברת הדירוג צופה כי החוב הממשלתי לתוצר יוותר ברמה דומה בשנים 2016-2018 מאשר שתימשך מגמת הירידה.

דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים פוליטיים וביטחוניים, פיגועי יחידים תכופים המשיכו להתרחש בעוצמה משתנה מאז ספטמבר 2015. פיגועים אלו משקפים את חוסר ההתקדמות בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. לדעת חברת הדירוג, הסיכויים לקיום תהליך שלום ריאלי נותרו קלושים.

האנליסטים של פיץ' צופים כי דירוג האשראי של ישראל ימשיך להיות מוגבל על-ידי סיכונים גיאופוליטיים, אך פרופיל הדירוג שלה הוכיח חסינות אל מול עימותים תקופתיים וזעזועים פוליטיים על פני פרק זמן ממושך. גבולות המדינה שקטים באופן יחסי כעת, עימותים צבאיים מול טרוריסטים וקבוצות מיליטריסטיות במדינות השכנות מתלקחים לסירוגין ועלולים להזיק לפעילות הכלכלית.

המלחמה המתמשכת בסוריה מהווה סיכון לישראל ולמדינות שכנות נוספות אשר עלולות להשפיע על ישראל, אם כי ההשלכות הישירות של עימות זה על המדינה היו זניחות עד כה. יחסים עם מספר מדינות באזור עשויים להיות מתוחים. להערכת חברת הדירוג, המערכת הפוליטית המקומית צפויה להיות סוערת, ולהרכיב ממשלות שעשויות לא לסיים קדנציה מלאה.

הקואליציה הנוכחית הורחבה בחודש מאי האחרון ונמצאת ברוב של חמישה חברי כנסת והממשלה אישרה את התקציב הדו שנתי לשנים 2017-2018. עם זאת, לדעת חברת הדירוג רוב זה עדיין צר ויחסים פוליטיים פנימיים עלולים לגרום לפילוג ולהוביל לבחירות חדשות בפתאומיות.

האנליסטים מציינים כי צמיחת התוצר בישראל דומה לזו של מדינות הייחוס, אך האטה בשנים האחרונות. בשנים 2012-2015 עמדה הצמיחה השנתית בממוצע על 3.1%, בהשוואה ל-4.5% בשנים 2004-2011. ההסבר נעוץ במספר גורמים וביניהם גידול איטי באוכלוסיית גיל העבודה, כוח העבודה ביעילות נמוכה, האטה בסחר העולמי ואתגרים הנוגעים למידת התחרותיות. בתגובה לכך, הממשלה מבקשת להחיל רפורמות מבניות כדי לשפר את מידת היעילות בשווקים מסוימים ואת הסביבה העסקית בכללותה, כמו גם לעודד ההשתתפות בכוח העבודה.

הדוח גם מציין את האינפלציה השלילית בשנת 2015 אשר נותרה שלילית בשנת 2016 בשל מחירי סחורות נמוכים, התחזקות המטבע המקומי (במיוחד כנגד היורו), הורדת מחירים ואמצעים שננקטו על מנת לעודד תחרות. בפיץ' צופים כי ביקושים מקומיים איתנים וללא השפעת גורמים חד-פעמיים, יובילו את האינפלציה לחלק התחתון של טווח היעד אשר עומד על 1%-3% בשנת 2017.

האנליסטים מציינים לטובה את המוסדות ומערכת החינוך המפותחים של ישראל שהביאו ליצירת כלכלה מפותחת ומגוונת. מדד הפיתוח האנושי והתוצר לנפש הינם גבוהים משמעותית מהחציון של מדינות הייחוס והסביבה העסקית מקדמת ומעודדת חדשנות, בפרט בקרב מגזר ההיי-טק.

עם זאת, אינדיקטורים הקשורים ל'עשיית עסקים' כפי שהם נמדדים על ידי הבנק העולמי ירדו מתחת למדינות הייחוס של ישראל. הממשלה גם מתמודדת עם אתגרים סוציו-אקונומיים במונחים של אי שוויון בהכנסות ואינטגרציה חברתית.

לסיכום, בפיץ' מעריכים כי התקדמות נוספת משמעותית בהפחתת יחס החוב הממשלתי לתוצר או הקלה מתמשכת בסיכונים הפוליטיים והביטחוניים יביאו לשיפור בפרופיל הדירוג של מדינת ישראל. לעומת זאת, הידרדרות מתמשכת ביחס החוב הציבורי לתוצר, הרעה משמעותית בסיכון הפוליטי והביטחוני או הרעה במצב החשבונות החיצוניים, עלולים להוביל לפגיעה בדירוג האשראי.

שר האוצר, משה כחלון, אמר כי "העלאת דירוג האשראי היא תעודת הצטיינות לחוסנה של הכלכלה הישראלית ולמדיניות הכלכלית אותה אנחנו מובילים. הבעת האמון של סוכנויות הדירוג המובילות בעולם בכלכלה הישראלית מוכיחה שאפשר להגדיל את ההוצאה הציבורית עבור המשרדים החברתיים לטובת האזרחים להפחית את נטל המס, לבצע רפורמות מבניות ועדיין לשמור על אחריות תקציבית, חוב נמוך וכלכלה חזקה וצומחת''.

כחלון הבטיח כי ''נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובנחישות ולהנהיג מדיניות של כלכלה חופשית עם חמלה ורגישות חברתית".

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, אמרה כי העלאת דירוג האשראי מוכיחה שוב את החשיבות הרבה שבהקטנת יחס החוב לתוצר. ''השיפור ביחס החוב לתוצר ובמבנה החוב בשנים האחרונות הביא להפחתה של החלק היחסי בהוצאות הריבית בתקציב המדינה. החלטתה של חברת הדירוג היא תוצאה של עבודה מאומצת, בין היתר, באגף החשב הכללי.

''בשנים האחרונות שיפרנו באופן משמעותי את מבנה החוב וניהולו והוא מוגדר על ידי פיץ' כמבנה חוב מיטבי. ניהול חוב נכון מחזק את הכלכלה ישראלית", הדגישה.