חמדת הדרום
חמדת הדרוםצילום: עצמי

השבוע נערך במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום כנס בנושא "איחוד המכללות והמעבר למל"ג-ות"ת".

במהלך הכנס הציגו יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, וסגנית יו"ר המל"ג, ד"ר רבקה ודמני, את הסיבות לדחיקת המכללות לחינוך להתאחד עם אוניברסיטאות או מכללות אקדמיות רגילות.

הכנס בהנחיית נשיא המכללת פרופ' שאול קרקובר וסגניתו דר' צביה בר-שלום, כלל דיונים סוערים בסוגיה רגישה זו.

בעוד שראשות הות"ת-מל"ג פרשה את משנתה על חשיבות האיחוד, רוב הדוברים העלו ספקות ותהיות האם זוהי הדרך הנכונה להשגת המטרה המרכזית המוסכמת על כולם - להביא לטיוב איכותם של המתכשרים להוראת דורות העתיד במדינת ישראל.

בכנס שנערך בהשתתפות רבים מנשיאי המכללות לחינוך בארץ, נשאו דברים הרב יצחק לוי, שר החינוך לשעבר ויו"ר הוועד המנהל במכללת חמדת הדרום, נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, נשיא המכללה לשעבר פרופ' אבי לוי, ודוד בוסקילה נציג מכללות במשרד החינוך.

השר לשעבר הרב יצחק לוי ציין עם פתיחת הכנס כי "חמדת הדרום עברה שנתיים מורכבות ולא פשוטות. פרופ' אבי לוי, מייסד המכללה שתרם לה את מיטב שנותיו, החליט להעביר את השרביט לאחרים, ראש העמותה לשעבר וראש המועצה האזורית שדות נגב הרב שמעון כלפה זצ"ל נפטר, והיום אנו ניצבים בפני האתגר של איחוד המכללות שהינו נושא מסובך אידאולוגית ומעשית.

מבחינה אידיאולוגית שמירת ייחודו של החינוך הדתי-לאומי במסגרת החמ"ד היא סוגיה בעלת משמעות מכרעת לקיום כל מוסדות החמ"ד - הגנים, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. במסגרת האחודים נצטרך לעמוד על המשמר ולראות כיצד שומרים על הייחודיות הערכית של המכללה וכיצד מונעים את הסכנות הטמונות באיחוד עם מכללות ששמירת המצוות אינה בראש מעייניהן. מעשית, יתכן שהאיחוד יזיק למכללות יותר מאשר יועיל. החשש הגדול ביותר שלי הוא שאין דרך חזרה. חמדת הדרום היא 'פיקוד דרום' של המכללות לחינוך ואסור חלילה שמכללה שנמצאת במיקום אסטרטגי שכזה תפגע מהנושא."

נשיא המכללה פרופ' שאול קרקובר הדגיש כי המל"ג-ות"ת הוא גוף מקצועי ביותר שמתקצב את האוניברסיטאות הישראליות שנחשבות לטובות בעולם.

"ראוי לזכור כי בזכות הניהול המקצועי הקפדני של המל"ג-ות"ת דורגו לאחרונה שלוש אוניברסיטאות ישראליות בין 100 המקומות הראשונים בעולם ושתיים נוספות ב-500 המקומות הראשונים מתוך 6,000. לפיכך אין ספק שהמעבר לות"ת טומן בחובו שינוי לטובה. די להזכיר כי כיום הקריטריון לכניסה לסגל הוראה באוניברסיטאות הוא תואר שלישי ופוסט דוקטורט בעוד אשר במכללות לחינוך מלמדים לעיתים גם דוקטורנטים ובעלי תואר .M.A משום כך אני רואה במעבר המכללות לחינוך מניהולן על ידי משרד החינוך לניהול באחריות הות"ת-מל"ג הזדמנות לשידרוג ההיבטים האקדמיים כולל חיזוק סגל ההוראה ותכניות הלימודים.

עם זאת, בנוגע לנושא איחוד המכללות איני בטוח שמדובר בצעד נכון; כמי שהגיע מאוניברסיטת בן גוריון, ואף שימש בעבר כדיקן קמפוס האוניברסיטה באילת, אני מתוודע עכשיו לצרכים הערכיים המיוחדים של מכללה שמטרתה להכשיר עובדי הוראה ולהבדלים המשמעותיים הנובעים מכך. טיוב מורי העתיד יושג ביעילות רבה יותר בתוך המכללות לחינוך ולא בהיטמעותן הניהולית במסגרת אוניברסיטה או מכללה שעיקר עיסוקה טמון בהכשרה אקדמית ללא דגש על ערכים ועל איכויות ההוראה."

סגנית יו"ר המל"ג ד"ר רבקה ודמני ציינה בדבריה כי "מדובר במהלך אסטרטגי שיאפשר תכנון רוחבי וחיזוק אקדמי של המכללות המתחברות. יש חששות באיחודים והם לגיטימיים. אני מכירה את הקולות של ראשי המכללות והסגלים האקדמיים של חשש והיטמעות. יש לנו עקרונות מאוד מוגדרים כדי למנוע תהליך שכזה. נקפיד שלא תהיה בליעה והיעלמות של המכללות לחינוך ונדאג לשמור על הייחודיות הדתית והמגזרית של המכללות המתאחדות. גם בנושא המגדרי-דתי קיימנו דיונים ופנינו למשרד המשפטים וקיבלנו תשובה כי היות והמכללות הדתיות אחראיות להכשרת מורים דתיים - הלימודים ימשיכו להתקיים בהפרדה מגדרית כמקובל. בנוגע לחמדת הדרום היו רגועים, המכללה ממוקמת במקום אסטרטגי וחשוב בדרום והיא לא הולכת לשום מקום."

פרופ' יפה זילברשץ אמרה, "אנו לא חושבים שסמינרים להכשרת מורים צריכים להיבלע לתוך אוניברסיטה כי היא טובה יותר, אלא מתוך אמונה שהצעד חשוב כי לאוניברסיטאות עצמן יש הרבה מה ללמוד מאותם אנשי סגל ושטח במכללות שמחוברים לשדה. בניסיונות עבר היה מדהים לראות שהמכללות לחינוך נשאבות לאוניברסיטאות בערך מוסף לשני הצדדים אבל לא תמיד החיבור בין מכללה לאוניברסיטה הוא הנכון, ולכן יש משמעות גדולה לאיחוד בין מכללות אבל צריך לדאוג שגודלן של המכללות לא יפחת מ-2000 תלמידים על מנת שתוכל לספק תכניות לימודים מגוונות ואיכותיות".

נשיא המכללה לשעבר פרופ' אבי לוי תקף את התהליך בחריפות וציין כי "מעבר המכללות לות"ת הוא הפרטה סמויה של החינוך במדינת ישראל. מדינת ישראל לוקחת אחריות על 120 אלף מורים ומורות ורוצה לעשות מהפיכה בבת אחת, כשכל מה שנעשה עד היום מבחינתם לא שווה ומתחילים הכל מחדש. אני אומר - קצת צניעות וענווה. חבל שבתהליך שישפיע בצורה כה משמעותית על ילדי ישראל לא דאגו לנציג של 'האיפכא מסתברא' כפי שמקובל בצבא, בשב"כ ובכל מערכת מכובדת. אין ויכוח שדו"ח וינברג הדגיש כי ה-DNA של המכללות להוראה שונה מזה של בתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, ואם כולם מודים בכך במה יעזור שחמדת הדרום תתמזג עם אוניברסיטת בן גוריון או תתאחד עם מכללת ספיר?".

עוד ציין פרופ' לוי "כאשר מציינים את חשיבות הגודל של המכללות כנוסחה ליצירת סטודנטים איכותיים, אז מי אמר שמוסד שמכשיר 30 תלמידים במדעי הטבע לא מוציא תלמידים איכותיים יותר ממוסד שמוציא מאות תלמידים בלי כל קשר וללא ליווי אמיתי של הסטודנט? גם בחינוך הקיבוצי, בחינוך הערבי ובסקטור הדתי כשרוצים לדבר על איכות המחנך מבינים כי לא ניתן לחנך בסיטונות. הרי אם יבקשו לסגור שלושה בתי ספר לרפואה כדי להקים בית ספר אחד עם מאות סטודנטים האקדמיה הייתה נזעקת. ומה שלא ניתן לעשות עם רופאים קל וחומר שאי אפשר לעשות עם מחנכי העתיד של ילדינו".

"כמי שהקים את המכללה לפני למעלה מעשרים שנה", הדגיש פרופ' לוי "כל הסיפור של האחודים התחיל לפני 25 שנים כשנציגי המכללות באו לנערי האוצר לבקש תקציב לבניית תשתיות. הנערים השיבו את פניהם ריקם ואמרו 'הרי גם כך נאחד אתכם בעתיד עם האוניברסיטאות אז מדוע שנעביר תקציב?' הקפיאו והשפילו אותנו כל שנה ולא נתנו לנו להתפתח ואז מנגד אמרו לנו: 'אתם כל כך מיושנים ולא רציניים, אתם קפואים'. אף על פי כן, התפתחנו והתחזקנו והוצאנו סטודנטים משובחים למערכות החינוך.

למעשה, משרד החינוך כורת את הענף שעליו הוא יושב ורוצה לגדוע מכללות מפוארות שקיימות כבר 100 שנה כלוינסקי, כסמינר הקיבוצים, כאפרתה ועוד, וזאת במקום לעזור ולחזק את המפעלים המופלאים האלה".

פרופ' לוי סיכם, "כל מה שאני מבקש זוהי חשיבה מחודשת, עוד לא יבש הדיו על החוזים של המכללות לאיחוד ועוד לא בדקו את התוצרים. מן הראוי לעצור בשלב זה, ולהקים צוות הערכה שיעקוב במשך שנים אחדות אחר תוצאות האחודים שכבר יצאו לפועל. הצוות יבחן האם שלש המכללות שכבר התאחדו אכן הגיעו להישגים המצופים ורק אחר כך יוחלט איך להמשיך על פי המסקנות שיוסקו".

ראש האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, הרב נח גרינפלד, צידד ותמך בדברי ראשות הות"ת-מל"ג. הוא הודה שגופים אלו בשל עצמאותם התקציבית ובזכות החופש האקדמי ממנו הם נהנים מסוגלים להוביל את המכללות לחינוך במסלול הישגים טוב יותר מזה שהותווה עד היום על ידי משרד החינוך. יחד עם זאת הוא תומך גם במפת הדרכים לאיחוד המכללות וסובר שהאחודים יגדילו את הסיכוי לטייב את איכותם של מורי העתיד.