"הארץ" יפצה תושב קרית ארבע ויתנצל

העיתון יפצה את התושב לאחר שמכתבה שפורסמה בעיתון ניתן היה להבין כי היה סוכן שב"כ שהופעל בתקופה שקדמה לרצח רבין.

שלמה פיוטרקובסקי , ו' בחשון תשע"ז

הארץ
הארץ
צילום: פלאש 90

עיתון "הארץ" יפצה בסכום של 20 אלף שקלים תושב קרית ארבע, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון בחודש נובמבר 2011 תחת הכותרת "בוכים על שמפניה שנשפכה".

הכתבה עסקה בהרחבה בפעילותו של הסוכן אבישי רביב, אשר הקים כזכור בשליחות מפעיליו בשב"כ את ארגון הימין הקיצוני אי"ל.

בכתבה פורסמה תמונתו של רביב ולצידה תמונתו של התושב אשר היה באותה עת מס' 2 של רביב בארגון אותו הקים.

תחת התמונה הופיע כמקובל כיתוב שנוסח בלשון הבאה: "הסוכנים שפעלו בקרית ארבע מודרו זה מזה. רביב (שני מימין) ו*** *** (ראשון משמאל) בתקופת הפעילות באי"ל".

התושב תבע את ''הארץ'', את העיתונאי שכתב את הכתבה ואת העורך, אלוף בן, בדרישה לפצותו בסכום של 250 אלף שקלים. לטענתו, בעקבות הכתבה בה הוצג כסוכן שב"כ שפעל נגד פעילי ימין בשיתוף פעולה עם אבישי רביב, נפגע קשות שמו הטוב ונפגעה פרנסתו כנהג הסעות. התושב טען כי לא ידע בשום שלב שאי"ל הוא ארגון פיקטיבי וכי רביב הוא סוכן שב"כ.

להוכחת הנזק שנגרם לו הביא התושב פלייר שפורסם בקרית ארבע, שבו נקראו התושבים לא לפרנס אותו עקב היותו "שטינקר" שפעל עם אבישי רביב. הוא הוסיף כי גם ילדיו נפגעו קשות מהפרסום וספגו קללות וגידופים, ומשפחתו כולה הוחרמה מבחינה חברתית.

הנתבעים, העיתון הארץ, הכתב והעורך, טענו כי בכתבה כלל לא נטען שהתושב הוא סוכן שב"כ. כטענה חלופית טענו כי לאור חברותו בארגון אי"ל הוא אכן היה סוכן שב"כ, גם אם לא מדעתו.

בנוסף טענו הנתבעים כי משיקולי מדיניות לא ראוי לקבוע במדינת ישראל שאמירה על אדם לפיה הוא "סוכן שב"כ" תהווה הוצאת לשון הרע.

השופט גד ארנברג דחה את כל הטענות של ההגנה. השופט קבע כי מדובר בלשון הרע, כי מקריאה סבירה בכתבה מובן שהתובע היה סוכן שב"כ וכי הטענה שהוא באמת היה סוכן איננה ראויה. השופט דחה גם את הטענה לפיה משיקולי מדיניות לא ראוי לקבוע שאמירה על אדם לפיה הוא "סוכן שב"כ" תהווה הפרה של איסור הוצאת לשון הרע.

עם זאת קבע השופט כי התושב לא הוכיח את הנזקים להם טען, ובודאי שלא הוכיח את גובה הנזק הכלכלי שנגרם לו מאחר שלא הביא ראיות להוכחת הנזק. לאור זאת פסק השופט כי העיתון יפצה את התושב בסכום של 20 אלף ש"ח בלבד.

בנוסף נקבע כי העיתון מחויב לפרסם התנצלות בפני התושב באותו עמוד בעיתון שבו התפרסמה הכתבה בשנת 2011. נוסח ההתנצלות המדויק נקבע בפסק הדין.