ומתלמידיי יותר מכולם

מלכה סימן טוב נולדה לבית שהוא פקולטה לחינוך מיוחד. בשיחה עם ערוץ 7 היא מספרת על החוויות שהובילו אותה לכתיבת ספרה "תלמיד לחיים".

רפאל לוי , ט' בחשון תשע"ז

מלכה סימן טוב
מלכה סימן טוב
צילום: עצמי

בספר חדש שיצא לאחרונה משתפת אשת החינוך מלכה סימן טוב את הקוראים בסיפורם של עשרה מתלמידיה איתם עבדה במשך השנים, ובתוך הסיפור היא מסבירה על שיטות חינוך ועבודה עם ילדים.

סימן טוב התחילה כמורה לחינוך מיוחד לפני עשרות שנים ומשמשת כיום כרכזת פדגוגית בחטיבת ביניים אמי"ת איתן במעלה אדומים.

בשיחה שקיימתי איתה מספרת מלכה על השורשים מהם ינקה את האהבה לחינוך ולאמונה בתלמידים: "גדלתי בבית עם אחות שאובחנה בילדותה כלקוית למידה. זה היה בשנות השישים בקנדה וזאת תקופה שעוד אף אחד לא ידע מה זה לקויות למידה. והתייחסו לילדים המתקשים כאל עצלנים וטיפשים ולא נתנו להם הרבה סיכוי".

אך הוריה של מלכה לא וויתרו וחיפשו פתרונות לבתם: "אני אומרת שגדלתי בפקולטה לחינוך מיוחד, מגיל צעיר דיברו איתי על זה בגובה העיניים ונחשפתי לכל הטרמינולוגיה המקצועית וכך ברבות הימים הלכתי ללמוד את התחום הזה. במהלך שנות עבודתי ליקטתי שיטות הוראה שונות במטרה לתת מענה לקשת הלומדים הרחבה".

תפיסתה החינוכית של סימן טוב מתחילה באמונה ביכולת של התלמיד. לדבריה במערכת החינוך יש מקום לכולם והצלחת התלמידים תלויה רבות ביכולת של המורה 'להגיע אל התלמיד': "ההיכרות המעמיקה של המורה עם התלמיד, עם החיים האישיים שלו ועם הלימוד האופייני לו, ככל שהמורה מכיר את התלמיד טוב יותר הוא יכול לאמץ את הכלים הפדגוגיים הטובים והמתאימים ביותר לכיתה שלו".

מלכה מספרת על תלמיד שישב בכיתה והשתתף בשיעורים ואף הפגין ידיעות מרשימות במקצועות המדעיים, אך בכל פעם שהמורים היו מסתובבים ללוח, התלמיד היה יורד מכיסאו ויושב מתחת לשולחן בהפגנתיות ולא ניתן היה להוציאו משם.

"מורים רבים כעסו וראו אותו כחוצפן וכילד שלא מקבל סמכות. יום אחד אחרי השיעור התיישבתי איתו מתחת לשולחן, ואמרתי לו שאני מכירה אותו כילד נבון וחכם ומיוחד, ושאם הוא יושב מתחת לשולחן כנראה שמשהו מאוד מציק לו".

"המתנתי כמה דקות ואז הוא פרץ בבכי והסביר לי שקשה לו מאוד לכתוב ושזה הרבה יותר מידי בשבילו ושהרבה פעמים מורים כותבים מהר מידי ומוחקים את מה שכתוב בלוח, ואז הוא נאלץ להישאר בהפסקה כדי להעתיק וכך גם אין לו הפסקות ושהוא שונא את בית הספר".

כאשר אני מציין בפניה את הדמיון לסיפורו של רבי נחמן אודות 'ההינדיק' היא עונה כי בספר היא באמת מזכירה את המעשייה אך בזמן המקרה עם הילד היא לא הכירה את הסיפור: "זה לא היה השראה אלא מעשה אינטואיטיבי".

בכל מקרה בסופו של דבר מלכה קבעה מפגש קבוע עם התלמיד, מפגש שחייב אותו להשכים קום ולהגיע לבית הספר כחצי שעה לפני תחילת הלימודים: "אמרתי לו שזו החובה שלו, שלא יהיה מצב שאני אגיע והוא לא יגיע. ובאמת בשעות האלה עבדנו על הקריאה שלו".

אותו הילד התבגר וסיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה והיום הוא משרת כלוחם בחטיבת כפיר.

עניין נוסף אותו מסבירה סימן טוב בראיון הוא היתרון של שיטות החינוך המיוחד גם לילדים רגילים: "השיטה של החינוך המיוחד עובדת על הבסיס והיסוד של הלמידה, היא לא יוצאת מנקודת הנחה שהדברים מובנים מאליהם, מה שכן קורה בחינוך הרגיל. ולפעמים גם בקרב ילדים שלא בחינוך מיוחד יש פערים ומורה לחינוך מיוחד תקדיש 5 דקות ראשונות ליישור קו וכך כל הילדים יבינו את ההמשך".

"אילו היו מבנים את הלימוד לכל הילדים, כמו בחינוך המיוחד, היו לנו הרבה יותר לומדים עצמאיים, היו לנו הרבה יותר ילדים שנהנים מלמידה והלמידה הייתה הרבה יותר משמעותית".

כריכת הספר "תלמיד לחיים"
צילום: יח"צ