ילדים יהודים במחנה מעבר בתימן ערב עלייתם לארץ בשנת 1949
ילדים יהודים במחנה מעבר בתימן ערב עלייתם לארץ בשנת 1949צילום: ELDAN DAVID, לע"מ

בישיבתה החליטה הממשלה לקבל את המלצתו של השר צחי הנגבי ולפתוח את הארכיונים סביב פרשת ילדי תימן. בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת יואב בן צור, יו"ר סיעת ש"ס בכנסת וחבר השדולה לטיפול בפרשה, לצפוי להתגלות להערכתו בארכיונים המדוברים ולפרשה כולה, שלה יש לו גם קשר אישי משפחתי.

בראשית דבריו מברך חבר הכנסת בן צור על עצם החלטתה של הממשלה לממנות שר שיטפל בסוגיה "מדובר בנושא בעל חשיבות גדולה", הוא אומר ומביע הערכה לפועלם של השר הנגבי וחברת הכנסת נורית קורן "שלא הרפו עד להשגת התוצאות הללו".

לדבריו תכלית פתיחת הארכיונים והפרוטוקולים הנוגעים לפרשה אינה הצבת מישהו אל עמוד הקלון אלא בעיקר תיקון עוול כלפי המשפחות הדואבות ושלילת אפשרות שתופעה מעין זו תחזור על עצמה בעתיד. לגבי שאלת תוכנם של הפרוטוקולים ומה שצפוי להימצא בהם אומר בן צור כי אינו יודע שכן לא עיין בהם אך "עצם ההסתרה והרצון לפתוח את הפרוטוקולים רק בעוד שבעים שנה הייתה נקודה שבה אנשים אמרו שכנראה יש מה להסתיר ומישהו חושש".

באשר למשפחתו שלו, משפחה שגם היא חוותה היעלמות בלתי מוסברת של תינוק לסבתו, הוא מציין כי על אף שהוא זוכר את כאבה של הסבתא שנפטרה מבלי לדעת מה עלה בגורל ילדה, אך המשפחה אינה מעוניינת לפתוח את העניין ולעסוק בו.

על פי ההחלטה שהתקבלה משפחות שלא ירצו לפתוח את הסוגיה וילדים מאומצים שיסרבו לחשוף את פרטי אימוצם לא יחוייבו לפתוח את הנתונים. במידה ותהיה מחלוקת והמשפחה תרצה לחשוף את הנתונים והמאומץ יסרב הרי שעמדתו של הילד המאומץ היא זו שתגבר.

בן צור סבור כי רבים ירצו בהחלט לפתוח את התיקים ולחשוף את פרטי עברם. הוא מציין שכבר כעת כארבע מאות איש מסרו דגימות DNA על מנת שבבוא היום ניתן יהיה לאתר קשר דם ליקיריהם, והדבר מעיד על השאיפה האישית של רבים לפענוח התעלומה המציקה להם מזה עשרות שנים.

מוסיף חבר הכנסת בן צור ומציין כי סביר להניח שבחלק מהמקרים מדובר בילדים שכבר נפטרו, ולהערכתו יחלפו מספר חודשים מרגע פתיחת הפרוטוקולים ועד שניתן יהיה להגיע למסקנות בפרשה. "אני מבין שאלו עשרות אלפי פרוטוקולים וחומר רב שיצטרכו לעבור עליו".

בהמשך הדברים נשאל חבר הכנסת בן צור אם בפרשה זו לא נורה החץ ורק לאחר מכן סומנה המטרה, כלומר שבני העדה התימנית, כמו שאר העדות הטוענות לחטיפת ילדיהם, משוכנעים שאכן מדובר בחטיפה זדונית, ובמידה והמסקנות שיתבררו לאחר פתיחת הפרוטוקולים ילמדו שלא היה זדון אלא לכל היותר רשלנות, בלבול, חוסר אחריות, חוסר רגישות והתנשאות של בני הארץ כלפי העולים, כפי שטוענים לא מעט חוקרים שבחנו את הפרשה, במציאות שכזו המסקנות לא יתקבלו על ידי בני העדה.

"אלה דברים שנאמרו לאורך כל השנים", אומר בן צור בהתייחסו לטענות החוקרים הללו, ומוסיף: "אבל עשרות משפחות קיבלו צווי גיוס ותכתובות ופנקסי בוחר, מה שמעיד שהילדים נמצאים היכנשהו. הורים לא מצאו את התינוקות בבתי הילדים ואמרו להם שהילד חלה, נלקח לבית החולים ומת. איך אפשר לקבל זאת? אני צעיר מכדי להאשים, אבל נפגשתי עם עשרות אנשים מעדות שונות שנעלמו להם ילדים באותה דרך. כנראה שיש דברים בגו, גם אם אני לא יודע לומר את המספרים והכמויות, ואולי באמת חלקם נפטרו".

כשנשאל אודות טענותיה של חברת הכנסת נאוה בוקר לפיהן ההקפדה שלא להגדיר את הפרשה כ'חטיפה' אלא כאיתור ילדים שאומצו, חשודה כחלק מהטיוח שכן חטיפה היא אקט פלילי שיש לבררו עד סופו, בעוד אימוץ מצדיק הסתרה של נתונים לאורך שנים, אומר בן צור כי לתחושתו יש מקום לתחושה שמישהו אכן רוצה לטייח את הפרשה.

"אולי חשבו שנותנים לילדים הללו עתיד טוב יותר, אבל אנחנו חושבים אחרת, גם מהבחינה הרוחנית, בבתיהם היו יוצאים דתיים יותר ואולי גם זה חלק מהכאב של ההורים", הוא מוסיף ואומר, וכשהוא נשאל אם ציור זה של המציאות, ככזו שבה נלקחו ילדים כדי להעניק להם עתיד טוב יותר, מעדן את הטענות לפיהן מדבור בחטיפה ומכירה של ילדים תמורת בצע כסף למשפחות בקהילות קנדה וארצות הברית. בן צור אינו מתכחש לטענות הללו ואומר כי אמנם הוא עצמו רוצה להנמיך מעט את הלהבות אך "שמעתי עדויות אפילו על תגי מחירים של ילדים שהגיעו למקומות שונים, גם לניצולי שואה ללא ילדים או משפחות בחוץ לארץ שביקשו לאמץ ילדים. היו שסיפרו על מבקרים שהגיעו לבתי הילדים ובחרו את הילד היותר בריא או יותר יפה. יתכן שהיו כאלה שפעלו. אין לנו הוכחות אבל אולי אנשים תאווי בצע עשו את המעשים. זה פשוט איסור של 'גונב איש ומכרו'".

לקראת סיומם של דברים נשאל חבר הכנסת בן צור אם חשיפת העובדות בפרוטוקולים אינה עלולה להוביל לקרע בעם שכן כבר לא יהיה מדובר בשמועות וסיפורים אלא בעדויות ונתונים, וההאשמות עשויות לעבור מצד לצד באופן בוטה וקשה. "אני מאוד מקווה שלא. אמנם הרצון היה לפתוח את הפרוטוקולים בעוד שבעים שנה כשרובנו לא נהיה כאן. אני מאוד מקווה שזה לא יקרה. אנחנו לא מחפשים אשמים אלא הגעה לחקר האמת ואולי מי שרוצה למצוא את יקיריו יצליח למצוא אותם. אין פנינו למלחמה או האשמות אלא להגיע לחקר האמת ולדעת היכן נמצאים אותם הילדים".