סרבנות גט: הפרקליטות מטעה את הציבור

הודעת הפרקליטות על צעדים פליליים נגד סרבני גט כללה טענה שקרית, לפיה רוב הסרבנים הם גברים. ההנחיות החדשות מפלות גברים. פרשנות.

גיל רונן , ט"ז בחשון תשע"ז

הפרה בוטה של עקרון הפרדת הרשויות. דינה זילבר עם שי ניצן
הפרה בוטה של עקרון הפרדת הרשויות. דינה זילבר עם שי ניצן
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

הודעת משרד המשפטים לגבי כוונת הפרקליטות לנקוט צעדים פליליים נגד סרבני גט כללה טענה שקרית, לפיה מרבית הסרבנים הם גברים. ההודעה, כולל הטענה השקרית, צוטטה בהרחבה בכלי התקשורת.

בסקר שערכו בתי הדין הרבניים ב-2007 נמצא כי במדינת ישראל ישנן 180 נשים העונות להגדרה של מסורבות גט, ו-190 גברים מסורבי גט.

מדובר במידע רשמי הידוע ומוכר לכל הגורמים העוסקים בנושא. הוא אף נכלל בדו"חות של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת בנושא, בשנים שחלפו מאז עריכת הסקר.הודעת משרד המשפטים נוסחה בצורה אנטי-גברית וציינה במפורש, כאמור, ש"ברוב המכריע" של מקרי הסרבנות, מדובר בגבר סרבן.

פנינו לדובר משרד המשפטים, פנחס וולף, לקבלת הבהרה. הוא ביקש קישור למידע לפיו מספר המסורבים אינו פחות ואף עולה על מספר המסורבות. סיפקנו לו את הקישור ואף ציינו שהסקר נערך בתקופה שבה סגן השר הרב אלי בן דהן (הבית היהודי) שימש מנכ"ל בתי הדין הרבניים, והצענו שידבר עם בן-דהן.

הדובר לא חזר אלינו מאז.

מתוך דו"ח מחלקת המידע והמחקר של הכנסת, 2011
צילום מסך

חשובה יותר מהטעיית הציבור בהודעת הדובר (שהוטעה, מן הסתם, ע"י הפרקליטות) היא העובדה שההנחיה החדשה של פרקליט המדינה, שי ניצן, מנוסחת בצורה אנטי-גברית (ההדגשות שלנו):

"המסרב לתת גט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, בהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלו ייחשבו ממזרים ופסולי חיתון, הזכות לקיים מערכת יחסים אינטימית ועוד, ובדרך כלל אף גורם, כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית וחברתית לבת הזוג".

ההנחיה מונה שלוש תכליות עיקריות בנקיטת הליכים פליליים נגד הסרבן, והיא מנוסחת בלשון שעולה ממנה בבירור התייחסות לא-שוויונית:

"1. תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים. 2. מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו. 3. הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת ה'עגינות'."

שליטה פמיניסטית קיצונית

הגירושין היו מאז ומעולם הליך אזרחי, אך במדינת ישראל הם הפכו מזמן להליך פלילי-למחצה עבור חלק ניכר מהגברים. ברצות האישה, המשטרה והפרקליטות מתגייסות לטובתה ומסייעות לה בהעללת עלילות נגד הגברים, וסיבוכם בפלילים. אין כל ענישה לנשים שנוקטות בדרך זו.

עם כניסתה של השרה איילת שקד לתפקידה, היא פעלה לשינוי הנחיה 2.5 הידועה לשמצה של הפרקליטות, אשר נתנה למעשה אור ירוק לנשים להעליל עלילות נגד בני זוג. ההנחיה שונתה אך לא ידוע על שינוי של ממש במדיניות, וטרם שמענו מאז על מקרה בולט בו אישה הועמדה לדין בגין רקיחת עלילות. אם לשפוט על פי הודעת הפרקליטות לעיתונות, הרי שהפלג הפמיניסטי-רדיקלי במשרד המשפטים עודנו שולט בו, למרות כוונותיה הטובות של השרה.

נציין כי כל עוד הזרם הפמיניסטי הקיצוני שולט בפרקליטות, קשה להאמין שיחול שינוי של ממש גם בנושאים אחרים. זאת, משום שהזרם הפמיניסטי-רדיקלי, המיוצג ע"י דמויות כמו דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אוחז גם בדעות שמאלניות קיצוניות בנושאים שאינם קשורים ליחסי גברים ונשים. נשים מהוות כ-85% מהפרקליטות וככל הידוע, לגברים קשה כיום להתקבל לעבודה שם.

"מאה אלף מסורבות גט"
צילום מסך מדו"ח הממ"מ של הכנסת, 2011

כאחרית דבר נציין כי ארגוני נשים טוענים כנגד הנתונים הרשמיים של בתי הדין הרבניים כי בישראל לא פחות מ-100 אלף (מאה אלף) מסורבות גט. פירוש הדבר, למעשה, שכל הנשים שהתגרשו ברבנות בעשור האחרון הן מסורבות גט, עד האחרונה שבהן. שקרים ברורים ובוטים מעין אלו מאפיינים את ה"סטטיסטיקות" של ארגוני הנשים ושל נשות אקדמיה פמיניסטיות בתחומים רבים.