כשרבנים פגשו בכירי דת מהרש"פ

הרב זינגר מסכם מפגש בינ-דתי טעון בספרד. משלחת הרבנים פגשה בכירים פלשתינים בהם גם שייח' ממקימי עז א-דין אל קאסם. על מה דיברו שם?

שמעון כהן , י"ט בחשון תשע"ז

מפגש מורכב ורגיש. הרבנים בספרד
מפגש מורכב ורגיש. הרבנים בספרד
צילום: יח"צ



טוען....

בשבוע שעבר התקיימה בספרד ועידת המנהיגות הדתית לשלום במזרח התיכון.

בין הרבנים שהשתתפו בוועידה היו הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הרב דוב זינגר ראש ישיבת מקור חיים שבגוש עציון, הרב יעקב אריאל רב העיר רמת גן, השר לשעבר הרב מיכאל מלכיאור והרב אבי גיסר רב הישוב עפרה.

מנגד בין משתתפי העדות האחרות היו גם השייח' פאלוג'י - ממייסדי גדודי עז א-דין אל קאסם, שייח' ראא'ד בדיר- פוסק בכיר בתנועה האסלאמית ובכיר ברשות הפלשתינית.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר הרב זינגר על המפגש ועל תוכנה של הועידה ששילב חלקים פורמאליים בהם הציג כל אחד מהמשתתפים את תפיסתו ובהמשך "חתרו למסמך סיכום שמכריז על כוונה משותפת", וגם חלקים בלתי פורמאליים של שיחות משותפות, "שיחות היכרות וסקרנות" של המשתתפים, חלק שהרב זינגר סבור שאינו פחות חשוב מזה הפורמאלי.

כשנשאל אם אכן קיימת אפשרות להפיק מסמך משותף הנוגע למחלוקות המהותיות ולא רק על סיסמאות כ'ואהבת לרעך כמוך', השיב הרב זינגר: "באנו מראש כהנהגה דתית ולא כמחליפי הפוליטיקאים, ולכן לא ירדנו לרזולוציה של מדיניות אלא קריאת כיוון שאמירה ששלום היא לא מילה רעה. כרגע בציבוריות הישראלית ובצד השני רואים במילה 'שלום' כמשהו שצריך לדון בוויתורים למענו ושוכחים שאנחנו מייחלים לשלום ומתפללים אליו.

שלום זו מילה טובה, היא שמו של הקב"ה ולכן יש להחזיר את האמון בה ובמה שהיא מייצגת אל תוך השיח מתוך האמונה ש'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו' ולא בטוח שצריך לדון מייד בפתרונות. כשהיה ניסיון שלהם לסחוט מאיתנו הסכמה למשהו מעשי של שתי מדינות או משהו כזה היה סירוב מוחלט. לא זו המטרה אלא לייצר דעת קהל חיובית כלפי השלום, להאמין שהוא יכול לקרות ומתוך תקווה שאם יש רצון כן ואמיתי אולי תיווצר דרך לפתרון שלישי שכרגע אינו לנגד עינינו כי כל אחד תפוס בעמדתו".

עוד נשאל הרב זינגר אם לצד הציפייה הכמעט אוטומטית מהצד הישראלי להבהיר מה נכונותו לוויתורים הייתה גם נכונות לוויתורים בצד הערבי. הרב זינגר משיב ואומר כי במובן מסוים הסיכון של המשתתפים המוסלמים גדול משל היהודים בעצם הנוכחות המצולמת שלהם במפגש שכזה. "הם מאוימים בחייהם", הוא מזכיר. "בחור שהיה שייך לחמאס וכעת נפגש עם רבנים זה היה מפתיע. הופתענו לראות עד כמה הם רואים את הרבנים כמובילי הצד המלחמתי ופתאום הם ראו שזה לא בהכרח כך וישנה פתיחות. מבחינתם לבוא ולהצטלם - בעבר זה היה בצורה סודית - בנוכחות המתנחלים והרבנים זה היה ויתור גדול, ועצם הדיבור על שלום הוא ויתור, כי מה שיש להם הוא העובדה שהם אוחזים בנשק ובסכין ועצם הדיבור על כך שדרך הסכין והרובה לא יבוא הפתרון אלא דרך שיח זה ויתור גדול. זו הייתה אחת המטרות של הרבנים שהגיעו, להקטין את שפיכות הדמים הנוראית שיש כאן".

על כך שבעולם המוסלמי המחלוקת היא אם הדרך לגירוש יהודים עוברת דרך הסכין או דרך השיח וההסכמים (שיטת סאדאת ובורגיבה, נשיא טוניס המנוח), והחשש שמא גם במפגש זה מדובר רק בשינויים בדרך, אך המטרה נותרה אחת שהרי כל פלשתין היא לתפיסתם אדמת וואקף והיהודים צריכים לעזוב כפי שעשו זאת הצלבנים בשעתם, על כך אומר הרב זינגר: "אני לא חוקר כליות ולב. אני לא יודע מה בדיוק התכוונו האנשים שישבנו איתם, כמו שהם לא יודעים מה בליבנו. עצם ההסכמה לא לדבר על הפתרון המיידי אלא לשנות את השיח, לראות שיש אנשים ממולך עם נרטיב משלהם, שהסיפור היהודי גם הוא סיפור, לשמוע על אורח החיים שלנו, הדבר הזה כמו שדורש מאיתנו לפתוח את הלב ולדעת שיש כאן אנשים שסובלים, מה שלא נעים, כך גם להם יש מחיר של פתיחות ואולי הדבר יביא בע"ה לקבלה ולהכרה במציאות. יש בהם הרבה אנשים מפוכחים שלא נמצאים כעת ברצון הזה, ומבינים שאנחנו גורם חיובי באזור. די להסתכל על מדינות האזור ולהבין שלא כל כך כיף שם".

באשר לסיכויו של מפגש כזה להשפיע על המדינאים אצלנו ואצלם, אומר הרב זינגר כי הוא אמנם אינו יודע לומר זאת בוודאות, אך הוא סבור שאכן קיים יחס בין התחושות בציבוריות לבין אופן תפקודם של המנהיגים ו"אם הלבבות יפתחו להבנה המינימלית שהשלום הוא דבר טוב ששייך לטובים, דבר שאנחנו מייחלים אליו, נכון שאנשים המייחלים לשלום יובילו לשינוי תודעתי ואולי בהמשך יביא את הפוליטיקאים לפתרון שעד היום הפוליטיקאים לא חשבו עליו ולא נמצא לנגד עינינו".

מספר הרב זינגר כי עליו השפיעה דמותו ודרכו של הרב פרומן ז"ל לקראת המפגש. "לכל אחד יש את הנקודה שלו. הרב מלכיאור מקדם את העניין הרבה שנים בצורה שלו בעקשנות ובחכמתו הצליח להוביל לאירוע כזה. אני באופן אישי מושפע מהרב פרומן ושמעתי את הדברים ממנו. אני מעריך שלרב אריאל ולרב ערוסי ולכל אחד מהמשתתפים יש את הנקודות שלהם שמובילה אותם למהלך הזה. כולם מבינים שאנחנו רוצים שהמצב יהיה טוב יותר".

לקראת סיומה של השיחה נשאל הרב זינגר כיצד חש כאשר ישב מול אחד ממקימי גדודי עז אדין אל קסאם, אדם שאחראי ללא מעט שפיכות דם יהודי. הרב זינגר מספר על הקושי האישי ואומר: "תוכל לשאול את אשתי כמה התפללתי שהמפגש הזה יתבטל... זה לא נסיעה חופשה בספרד. ברור שזה קשה ולא נעים, אבל לצערינו הרב בתקופה האחרונה חווינו, גם במעגל של הישיבה, וראינו לנגד עינינו את הסבל הנורא של ילדים שהוריהם נרצחו ושל תלמידים שנרצחו. זה יכול להשפיע להגברת השנאה והקנאה וזה יכול להביא לפתיחת הלב לתפילה לדבר גדול יותר שיהיה פה. זה כמובן עדיין רחוק מלהשתלשל למציאות באופן מיידי ולהשפעה על הפוליטיקאים, אבל אני מעריך שלאט לאט המעגלים הציבוריים יוכלו לפתוח את הלב לזה ובע"ה הקב"ה ישמע את תפילתנו והעושה שלום במרומיו יעשה שלום גם כאן".