בשבע מהדורה דיגיטלית

רבנים בכירים במסר לבנט

רבנים בכירים בציונות הדתית קוראים לשר החינוך שלא לתקצב גופים שמלווים בנות דתיות לשירות צבאי

שמעון כהן , ט"ז בחשון תשע"ז | עודכן: 07:31

פגיעה באוטונומיה החינוכית של החמ"ד?
פגיעה באוטונומיה החינוכית של החמ"ד?
צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר, פלאש 90; למצולמות אין קשר לכתבה

רבנים בכירים בציונות הדתית שיגרו בסוף השבוע שעבר קריאה לשר החינוך שלא לאפשר תמיכה כלכלית לארגונים המלווים צעירות דתיות לקראת ובתוך שירות צבאי.

קריאתם של הרבנים, בהם רבה של ירושלים הרב אריה שטרן, הרב יהושע שפירא, הרב אליקים לבנון, הרב נחום רבינוביץ' ואחרים, באה על רקע קול קורא שהפיץ באחרונה משרד החינוך, ושנחשף לראשונה ב'בשבע'. המכרז מבקש להעניק מתן תמיכה ל"פעילות לא פורמלית, המכוּונת להעניק מידע, הכוונה וליווי לתלמידות החינוך הדתי בנוגע לאפשרויות השירות הסדיר בצה"ל, והכוונה למסגרות לימוד שהן מכינות קדם-צבאיות לשירות צבאי לבנות דתיות, במקביל לאפשרויות הקיימות במסגרת השירות הלאומי".

בקול הקורא מצוין אמנם כי משרד החינוך עודו רואה בשירות הלאומי כ"דרך המלך לשירות נשים דתיות בישראל", אך עם זאת הפעילות שבכוונת המשרד לתקצב "מיועדת ללוות תלמידות אשר בחרו, בשונה מהמקובל במוסדות החמ"ד, לשרת בצה"ל ולא במסגרת שירות לאומי".

הרבנים החתומים על הקריאה לשר בנט חוששים שמהלך התקצוב המדובר יפגע באוטונומיה של החינוך הממלכתי-דתי, שבמסגרתה הוא הקובע את תכניו וערכיו, ובקביעתה של מועצת החמ"ד לפיה "החמ"ד יחנך את תלמידיו לשירות פעיל בצה"ל, ואת תלמידותיו לשירות לאומי התנדבותי בן שנתיים". לטעמם של יוזמי קריאת הרבנים, עידוד תקציבי של משרד החינוך לגורמים המלווים תלמידות לקראת שירות צבאי מהווה סתירה לקביעה זו. בנוסף לכך, היא סותרת את עמדת הרבנות הראשית לדורותיה, השוללת גיוסן של בנות דתיות לצה"ל. "עמדתם של רבני הציונות הדתית בסוגיית גיוס בנות לצה"ל תאמה מאז ומעולם לעמדת הרבנות הראשית לישראל, ולפיה על בנות דתיות להימנע משירות צבאי ולהעדיף לכתחילה שירות לאומי אזרחי", כתבו הרבנים והוסיפו: "אנו קוראים בזאת לשר החינוך, מר נפתלי בנט, ולכל הנוגעים בדבר, לשמור על ערכי החינוך הדתי ועל עקרונות החמ"ד, המבוססים על פסקי הרבנות הראשית לישראל".

החמ"ד: מחזקים את השירות הלאומי

הרב אוהד טהר-לב, ראש מדרשת לינדנבאום, אשר מכינה בנות דתיות לשירות צה"לי ומלווה את הבנות תוך כדי השירות, רואה בקריאת הרבנים לשר החינוך "ניתוק וחוסר היכרות עם המתרחש בשטח". "חבריי הרבנים מפספסים את הרכבת שיצאה כבר לדרך. יש תהליך של יותר ויותר בנות שמתגייסות לצבא. קורים תהליכים במגזר, בעם ובחברה. הרבנים צריכים להיות קשובים למתרחש, ומשרד החינוך צריך לתת מענה לכל המגזרים הקיימים".

להערכתו, כ‑30 אחוזים מבוגרות החמ"ד בוחרות במסלול צבאי על פני שירות לאומי, ועל הרבנים להיות קשובים למתרחש ולמצוא פתרונות ומסלולים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה.

ראש ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, מסתייג מנימת המכתב המטיחה ביקורת ציבורית פומבית כלפי שר החינוך. לטעמו, כפי שהסביר ל'בשבע', קודם לפרסומו של מכתב שכזה יש להיוועד עם השר, לפרוס בפניו את העמדה התורנית, לשמוע את שיקוליו ושיקולי המשרד ולנסות לשכנעו בצדקת עמדתם.

באשר לתוכן הדברים סבור הרב דרוקמן כי יש לבחון את פעילות הארגונים המדוברים לאשורה בטרם מבקרים אותה. לדבריו, גם אם עמדת הרבנות ועמדתו שלו מתנגדת לגיוס בנות לצה"ל, הרי שאם פעילות הארגונים מתמקדת בליווי וסיוע לבנות שבחרו למרות הכול להתגייס, ואין מדובר בעידוד הבנות לבחור בדרך זו, הרי שמדובר בפעילות ראויה. "במקרה כזה בוודאי שראוי לסייע להן כדי שתעבורנה את הצבא בשלום. האם נזרוק אותן ללא סיוע ותמיכה?".

ראש החמ"ד, הרב ד"ר אברהם ליפשיץ, מעדיף למקד את דבריו במציאות שהוא מכיר מדי יום ומדי שעה ולהימנע מלעסוק בעצומת הרבנים. "החמ"ד נשאר כמו שהוא", הוא קובע ומבהיר כי משרד החינוך במתכונתו הנוכחית, וכך גם השר הנוכחי, לא כפה דבר ולא ביקש לשנות דבר מהנורמות שהיו מקובלות בחמ"ד, ולמעשה המבנה האוטונומי נותר כפי שהיה.

עם זאת הוא מוסיף ומציין כי "עובדתית יש תלמידות שבוחרות ללכת לצה"ל ומוסדות החינוך מתמודדים עם המציאות הזאת כל אחד בדרכו, אם כבדיעבד ואם כלכתחילה, ובסך הכול מלווים את הבנות לפני ואחרי מעשה. כך היה עד היום וכך קורה גם כעת. החמ"ד פועל מדי יום וכל היום לחיזוק השירות הלאומי, הרחבנו את מרכז ההכוון לקראת שנות השירות ואנחנו נמצאים בקשר יומיומי מתמיד עם מחנכות, מנהלים וראשי אולפנות, מתייעצים ופועלים ללא הפסקה. אנחנו מקיימים קשר רציף עם המדרשות להכנת הבנות לשירות הלאומי ולליווי במהלכו, ועם כל זאת אנחנו לא מתנתקים ממישהי שלמרות הקו המסורתי שלנו בחרה ללכת לצבא. היא עדיין תלמידה שלנו ונחזק אותה".

בלשכת שר החינוך בחרו שלא להגיב לדברים.