גילה גמליאל
גילה גמליאלצילום: לשכת השרה גמליאל

במשך שישים ושמונה שנות קיומה של מדינת ישראל נפקד סיפורם של יהודי המזרח מתולדותיה.

פרק שלם בן אלפי שנים של מסירות נפש וגעגוע לציון נדחק מגבולות הקאנון ההיסטורי, נמחק כמו לא היה. ההיסטוריה היהודית, זו הנלמדת וזו המסופרת, לא כללה את סיפורם של יהודי המזרח על נשים ואנשים, על רבניהם ועל תלמידיהם, על כסיפת תכלית הכוסף לרצות אבניה ולכונן עפרה, כמו על הרדיפות מחד וההשתלבות מאידך.

דורות על גבי דורות של נשכחים, של נאלמים, של נעלמים. אבל הגיעה העת לשמוע את הקולות, הגיעה העת לעשות צדק היסטורי ולזכור את הנשכח, לתת קול לנאלם ולמצוא את שנעלם. הגיעה העת לכתוב את הפרק המזרחי בתולדות העם היהודי. כי הפרק הזה היה ועודנו, רק יש לכתוב אותו, רק יש לספר אותו, רק יש לשמוע אותו. לא "עליו", אלא "אותו". כסובייקט פעיל בתולדות חייה של האומה הישראלית.

עם החפץ בחיים, הוא עם שיודע מאין בא ולאן הוא הולך ולפני מי הוא עתיד ליתן דין וחשבון – ועם ישראל חפץ חיים. ככזה, הוא יודע שיותר מששמרו ישראל על מורשתם, שמרה מורשתם עליהם – זה סוד כוחו ועוצמתו של העם היהודי. אימפריות קמו ונפלו ורק עם אחד, יחיד ומיוחד שרד כל גלים ומשברים וכארי התנשא ושב לארץ חייו אחרי אלפיים שנות שעבוד. וכל כך למה? מפני שגם בהיותו מפוזר ומפורד, זכר אחדות מהי. גם בהיותו עבד נרצע לאדוני אומות העולם, זכר חירות מהי. גם בהיותו בארץ ניכר לא לו, הציב ציונים וזכר מצווה מהי.

היכולת לזכור את הנורמלי במרחב של חוסר שפיות היא סוד כוחו, סוד הישרדותו וסוד תקומתו של העם היהודי. אבל אם ישרים אנחנו ותמימים בינינו לבין עצמנו, יודעים אנו שלא היה זה זיכרון שלם. לא הייתה זו מורשת שלמה. לא היה זה סיפור שלם, כי הפרק של יהודי המזרח נעדר ממנו.

עידוד וחיזוק מורשת יהודי המזרח בתודעה, בתרבות, בלימוד ובחיים בישראל אינו אינטרס מזרחי בלבד, זהו אינטרס לאומי. זהו עניין של העם כולו, של המדינה כולה. בכך הכול תלוי – אחדותנו, הישרדותנו ותקומתנו. בשבוע הבא נציין את יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. יום שבו נעלה על נס את מורשת יהודי המזרח, את מחויבותנו לסיפור היהודי השלם, את חובתנו לדורות שעברו ולדורות שיבואו לשמור על שלמותו של העם הזה, גם אחרי יותר משלושת אלפים שנה, לשמור על שלמות המדינה.

אלא שלא כמו בכל שנה ושנה, השנה הזאת נתמקד בעשייה ופחות בדיבורים – לא הצהרות, עובדות. לא עוד הכרזות, מימושים. ביום ראשון הקרוב אציג לממשלה את התוכנית הלאומית לכתיבת הפרק של יהודי המזרח – מפעל לתיעוד מורשת יהודי המזרח, מפרטים ומקהילות, מיחידים ומכללים. אביא לאישור הממשלה את המפעל הלאומי לגביית עדויות מיהודי המזרח שעלו ארצה, תיעוד שיראה את הקולות, תיעוד שיעשה את הצדק, תיעוד שיבטיח את התקומה, זיכרון של תקומה. לא עוד לשון שכחה, לשון של זיכרון והשנה יותר מתמיד. שנזכור, שנזכיר, שנכתוב כאן סיפור יהודי שלם, על המזרח, על המערב ועל הביחד שלנו.

הכותבת היא השרה לשוויון חברתי