בשבע מהדורה דיגיטלית

לגעת בנצח בחברון

אין מקום מתאים יותר מחברון להכריז שזו ארצנו ולהתחיל בשינוי התודעתי בשנת היובל לשחרור הארץ

נעם ארנון , כ"ג בחשון תשע"ז

האוהל המיוחד לשבת חברון
האוהל המיוחד לשבת חברון
צילום: יח"צ

אלפי העולים בשבת זו לחברון, כמו מאות האלפים שעולים לחברון מדי שנה, אינם באים לחפש בעיר זו הנאה רגעית או עונג חומרי (למרות שאפשר למצוא פה ושם גם משהו מהם); התחושות האופפות את מי שמגיע לחברון הן אחרות לגמרי.

למרות המציאות הלא פשוטה, החוויה שחש מי שבא לחברון היא של שיבה הביתה, של חזרה אל השורשים, נטיעה בעומק הזהות; תחושת שלווה וביטחון של מי שמוצא את מקומו. תחושות אלו הן ממכרות, ומושכות לעיר עוד ועוד אנשים, אשר משקיעים זמן ומאמצים רבים כדי לשוב ולהרגיש את תחושת השלמות והשיבה אל המקור, אל המקום שמעניק ביטחון תודעתי ופשר מול אתגרי הקיום.

התחושות הללו מתעצמות נוכח מערת המכפלה - מבנה יהודי בן אלפיים שנה, אשר ניצב וקיים, שלם לחלוטין, כעד וכהמשך לעידן היסטורי קדום, דוגמה חיה להר הבית בבניינו. האדריכלים הקדומים השכילו ליצור יצירה רבת עוצמה, מבנה המשדר פשטות, אצילות והוד, ועם זאת – ממשיך לתפקד כמוקד תפילה, הזדהות והתחברות, מאז ימי בית שני ועד ימינו. הנגיעה במקום הזה מחברת אותנו אל ממד העומק; כאן אנחנו זוכים לגעת בנצח.

בדרך פלא, לתחושת הזינוק ההיסטורי לממד הנצח הצטרפו בשנים האחרונות ממצאים ארכיאולוגיים ייחודיים מתקופת בית שני, כולל שני מקוואות ציבוריים, גדולים ומרשימים, ליד מתקני ייצור כדים, יין ושמן, הממחישים את עוצמת החיים היהודיים בחברון הקדומה, את שמירת הטהרה בייצור התוצרת החקלאית שהועלתה, קרוב לוודאי, לירושלים.

שנה זו, תשע"ז, היא שנת היובל לניצחון ההיסטורי במלחמת ששת הימים, לשחרור ירושלים, חברון ולב ארץ ישראל. מול איומי השמדה זכינו לניצחון שלא ייאמן, היינו כחולמים. אבל לא מימשנו את הזכות, לא הגשמנו את החלום שהיה בידינו. כעת, בשנת היובל, זו המשימה. זו חובתנו הציונית, היהודית, המוסרית, וגם הביטחונית. כעת הזמן לשנות כיוון, לחתור להחלת ריבונות מלאה על יהודה ושומרון. גם אם זה לא ניתן כרגע, אפשר וצריך לשנות את השיח הישראלי והבינלאומי. יש לעקור את עולם המושגים המבוסס על מוסכמת ה"כיבוש", ולהחיל עולם מושגים אחר, המבוסס על האמת ההיסטורית והעובדתית. המצופה מממשלת ישראל הוא הכרזה ששנת 2017 - שנת המאה להצהרת בלפור ויובל ה‑50 לשחרור חבלי ארץ ישראל, תוגדר ותצוין כשנת היובל לשחרור המולדת, ושנת ניצחון החופש.

המקום המתאים ביותר להתחיל את המהפכה הזאת הוא חברון. היא הבסיס והראשית לכל ההתחלות והיסודות של ההיסטוריה היהודית לאורך אלפי שנים. הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל התחיל בחברון. שם הונח המסד לזהות היהודית, שנבנתה על יסוד החיבור למורשת האבות והאימהות. היסוד לשם העם, הארץ והמדינה – "ישראל" - נמצא בחברון, במערת המכפלה, בה טמונים אבות האומה, ובהם יעקב – הראשון בעולם שנקרא ישראל.

לחברון מאפיינים נוספים שהופכים אותה לאבן דרך בהתיישבות בארץ ישראל: קהילת חברון, הקהילה היהודית העתיקה בעולם, הוחרבה, הושמדה ונהרסה על ידי הטרור הערבי כבר ב‑1929, עשרות שנים לפני הקמת מדינת ישראל. חברון היא העיר היחידה בכל הערים ששוחררו בתשכ"ז שנשארה – לפחות בחלקה – בידי ישראל, וקיים בה יישוב יהודי. חברון היא אבן הפינה לניצחון הצדק, ולהתנחלויות בחבלי המולדת המשוחררת.

ממשלת ישראל החליטה לחגוג ולציין את היובל לשחרור ירושלים. זוהי כמובן גולת הכותרת. אך באין יסוד, לכותרת אין קיום. זניחת לב הארץ לעלילת שקר ה"כיבוש" תשמוט את המסד גם מירושלים. היום כבעבר, חברון היא הבסיס, השורש והעוגן לירושלים.