מה הסיכוי לפריצת גל שריפות?

ד"ר דורון מנשה מאוניברסיטת חיפה מפריך את הטענה כי השריפות האחרונות לא נבעו ממניעים לאומניים.

ד"ר דורון מנשה , כ"ח בחשון תשע"ז

שריפה בבית מאיר
שריפה בבית מאיר
צילום: דוברות המשטרה

דומה שיש מאתנו המתקשים לקבל את העובדה שהשריפות הקשות שהשתוללו ברחבי הארץ הן תוצאה של מעשה הצתה מכוונת הניתן לאפיינו כצורה מובהקת של טרור.

יש מהם הנתלים בהעדר קיומן של ראיות ישירות חותכות בדמות עדות ראיה של ביצוע מעשה ההצתה גופו או הודאה, ואחרים נתלים על האפשרות להסביר לפחות את מרבית המקרים לדבריהם כתוצאה של התרשלות או התלקחות ספונטאנית של האש.

תכלית רשימה קצרה זו היא לפזר את העשן, ולראות נכוחה את הסיטואציה ברמה עקרונית ובסיסית שלה, מתוך כך לענות על השאלה: האם לפנינו לכאורה מקרה טרור של הצתה או שמא אך "מקרה" רע.

נציג את הדברים באורח מעין-פורמאלי:

נתון:

1.שריפות פרצו במוקדים שונים ורבים בארץ, בפרק זמן קצר ומצומצם.

2. שריפות דומות בוודאי בסדרי גודל כאלו לא פרצו בשטחי הרשות הפלסטינית, או במדינות שכנות אחרות, על אף קרבתן לאזורי השריפה.

3. הארץ חשופה לניסיונות פיגועי טרור בצורה מתמדת ולפיכך קיים באורח קבוע מניע לאומני-טרורסיטי לבצע הצתות בשטחי הארץ.

ההשערות לבדיקה:

בנסיבות אלו קיימות שלוש אפשריות עיקריות להסבר הנתונים:

השערה 1 - השריפות הן תוצאה של התרחשות טבעית, ללא כל אשם ותכנון של בני אדם (להלן: "השערת הספונטניות")

השערה 2 – השריפות הן תוצאה של שילוב מזג האוויר ("רוחות מזרחיות" ) והתרשלות מתמשכת של הרשויות (שלא דואגות למעקב ראוי אחר פריצת אש, הקמת שבילי אש וכד') והאזרחים (כמו אזרחים רבים שמדליקים אש מסיבות שונות כמו הכנת קפה בטיול, ושריפת זבל). ללא כל תכנון וזדון של בני אדם (להלן: "השערת הרשלנות")

השערה 3 - מדובר בהצתות מכוונות (לפחות במובן של נטילת סיכון מודעת להתלקחות אש וכיו"ב) (להלן "השערת ההצתה" )

השערה 1 היא לחלוטין בלתי מסתברת. קיימת הסתברות אפסית שכל השריפות ללא יוצא מן הכלל פרצו בתזמון כה מדויק במקומות שונים ובתנאים סביבתיים שונים בארץ באורח ספונטני. בהתחשב בהסתברות הנמוכה ששריפה כלשהי במוקד נתון תתרחש ספונטאנית אפילו בתנאי מזג אויר קשים, ובהתחשב במספר המוקדים הרב (יחסית למוקדים אפשריים רלוונטיים) שבהם האש פרצה - הסתברות זו היא קטנה ביותר (והיא הייתה כזו עוד לפני שנמצאו ראיות ישירות אודות הצתה, אכן מעולם לא פרץ בישראל פרט למקרה הנוכחי גל שריפות ענק בכל כך הרבה מוקדים).

השערה 2 נראית מבטיחה יותר כי בה מונחת תלות הסתברותית משמעותית יותר בין המאורעות הרבים של השריפה. לפי השערה זו בעטיין של מעשי ההתרשלות של הרשויות והאזרחים האש פורצת כול יום בשניים - שלושה מקומות וקל יחסית לכבות אותה. כך בימים רגילים ובמזג אויר רגיל פחות או יותר. אלא שבימים האחרונים שררו תנאי מזג האוויר מיוחדים והם שהובילו לכך שאותם מעשי רשלנות הביאו לפריצתן של שריפות רבות ועצומות.

דה עקא שהשערה זו אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. ראשית, אין זו השנה הראשונה בה שורר מזג אויר כזה, רוחות מזרחיות כאלו. ואף ההתרשלות הקיימת כיום הייתה נוכחת גם היא - ולא מצאתי מי הטוען אחרת - אם כך, מדוע לא פרצה האש בדומה לזו השנה (לפחות במספר מוקדים ובעצמה המתקרבת לזו השנה)?

שנית, ניתן לשלול את השערת הרשלנות גם לאור נתון מספר 2 אודות חוסר ההתרחשות של שריפות באזורים בהם גרים שכנינו, וזאת על אף מזג האוויר הזהה או דומה מאוד, באותם ימים וגורמי ההתרשלויות המצויים גם שם ויוצרים לפחות אותה רמה של סיכון להתפרצות שריפות בסדר גדול כזה.

נותרנו אך עם השערה 3 המבארת את השריפות כהצתות מכוונות. אם נשלול תרחישים אבסורדיים החוסים בתוך קטגוריה זו כגון פעולה של יחידים שנטלו סיכון והיו אדישים לו (השערה זו נדחית לאור העובדה שמאחר ואינה מניחה תכנון או תיאום היא מניחה שוב אי תלות בין המאורעות ועל כן בלתי סבירה).

תרחישים אבסורדיים נוספים הם כי עסקינן בפעולות מתוכננות של אנשים ללא מניע פוליטי, או עם מניע פוליטי שאינו לאומני אנטי יהודי – אם נשלול כל אלה ניוותר אכן עם האפשרות הסבירה ביותר והיא שלפחות חלק מההצתות תוכננו ותואמו (לפחות על דרך דפוס פעולה "חקייני") ונבעו ממניע לאומני-טרוריסטי. אכן קיומו הקבוע של מניע זה (נתון מספר 3) תומך אף הוא במידת מה בהשערה זו.

מהו מספר ההצתות היחסי מכלל מעשה השריפה?

מדחייתן של השערת הספונטניות והשערות ההתרשלות נובע שלפחות חלק מהשריפות הינן הצתה. אך לא רק זו: עצם המסקנה שבוצעו הצתות בחלק מן המקרים מנביעה אוטומטית מסקנה: מ-3 נובע שההסתברות לשריפה ספונטנית או על דרך ההתרשלות יורדת, למעשה זהו הרציונל לכללי השיטה והמעשים הדומים במשפט הפלילי הנוהג.

את ההיגיון הזה ניתן לסכם בהמחשה הבאה:

במשפט הפלילי: אם ההסתברות למעשה אקראי או תאונה הוא X, אם לאדם מיוחסת סדרת מעשים כזו, שהסתברות התרחשותה (של כל הסדרה) "במקרה" היא אפסית אז לא רק שברור שהוא ביצע חלק מהמעשים אלא גם שההסתברות בכל מקרה ומקרה למעשה אקראי יורדת פלאים.

אם לאדם יש סיכוי של 1 ל-100 למות מוות טבעי ולא להירצח במקרה בודד על ידי מי שחשוד בסדרה של רציחות, הרי לאחר שמוברר הסתברותית שהחשוד חייב היה לבצע חלק מהרציחות, הסיכוי בכל מקרה ומקרה למוות טבעי יורד פלאים שכן סיכוי זה חושב בתנאי חיים רגילים, לא אל מול נוכחותו בזירה של רוצח צמא דם.

גם במקרה הנוכחי ההסתברות להצתה במצב שבו ידוע שפועל בזירה גורם מצית שבהכרח הצית חלק מהשריפות היא גבוהה יותר משמעותית מן הסתברות להצתה כאשר לא ידועה פעולתו של גורם מצית. בהינתן פעילות זאת ניתן להסיק שלגבי כל שריפה ושריפה, בהעדר נתונים ספציפיים אודותיה, ההסבר הטוב ביותר הוא הצתה ולא שריפה ספונטנית או התרשלות.

התרחיש המסתבר ביותר הוא אפוא בהינתן שהייתה קיימת הזדמנות להצתה הוא שחלקם הגדול אם לא המכריע, של מקרי השריפה הם תוצאה של הצתה מכוונת (בין תוצאה ישירה ובין עקיפה). הנתונים המשטרתיים מדברים על כ-40% עד 60% מקרים בהם ישנה אינדיקציה להצתה. לא מן הנמנע שמעבר למקרים אלו בהם ההסתברות להצתה גבוהה למדי, התרחשו הצתות באופן שלא הותיר אינדיקציה או ראיה בכיוון זה.

למותר לציין כי הצתה מאורגנת כזו במוקדים שונים, בתזמון מדויק, לא כנגד יעדים ואנשים מוגדרים תוך ניצול תנאי מזג האויר היא פעולת טרור של ממש.

המחבר הינו ד"ר למשפטים ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה