ועדת הרפורמות בראשותו של ח"כ אלי כהן (כולנו) התכנסה היום (שלישי) בכנס שדרות לקראת אישור הצעת החוק להקמת בנקים חברתיים (אגודות אשראי) להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. באופן סמלי, הדיון נערך בכנס שדרות לחברה.
ההחלטה צפויה לגוון את מקורות האשראי לציבור ולהוזיל את מחיר השירותים הפיננסים, על ידי הסרת חסמי כניסה.
יו"ר הוועדה ח"כ כהן אמר כי "בנקים חברתיים הינם התאגדות פיננסית שקיימת בכל העולם המערבי. בנקים אלו נותנים שירותים פיננסים לרבות אשראי ופיקדונות בעמלות ובריביות אטרקטיביות בהשוואה לבנקים מסחריים. הודות להורדת דרישות ההון העצמי הקמת בנקים חברתיים הופכת להיות מעשית. חוק זה הינו מרכיב נוסף ברפורמה בבנקאות".
הצעת החוק מבקשת להסדיר את פעילותם של אגודות אשראי ומנפיקי כרטיסי חיוב. מטרת ההצעה הינה להגביר את התחרות בשוק האשראי הקמעוני, לאפשר לשחקנים מפוקחים חדשים להיכנס לשוק, לגוון את מקורות האשראי במשק ולהרחיב את היקף המוצרים ששחקנים אלו יכולים לספק.
לפי הצעת החוק, תינתן לבנקים האפשרות להעניק שירותים לא רק לבעלי המניות בבנק החברתי, כי אם גם לציבור הרחב וזאת זאת בכפוף לאישורם של שר האוצר והממונה על אגף שוק ההון. בין השירותים שיוכלו הבנקים החדשים לספק ללקוחותיהם: שירותי אשראי, חסכון ושירותים פיננסים הניתנים במסגרת חשבון עו"ש בבנק, הנפקת כרטיסי חיוב, ניהול חשבונות ניירות ערך ועוד.
על פי הנוסח המתוקן היקף הפיקדונות והאשראי שהבנקים יוכלו לתת יהיה עד 3 מיליארד ₪, במקום 1.5 מיליארד ₪ כפי שנכתב בהצעת החוק המקורית, וזאת במטרה לאפשר לבנקים החברתיים לצמוח להיקף פעילות משמעותי.
בנקים חברתיים שיעברו את הסכום של 3 מיליארד ₪, הפיקוח עליהם יעבור מרשות שוק ההון, לבנק ישראל ובהתאם רמת הדרישות והפיקוח יגברו.
תיקון נוסף ומהותי בחוק, הינו הפחתת הדרישה להון העצמי הראשוני להקמת הבנק מ- 75 מיליון ₪ ל- 3 מיליון ₪. תיקון זה יסיר חסם משמעותי שמנע במשך שנים את הקמתם של בנקים חברתיים בישראל.
הוועדה דנה היום גם באפשרות להצטרף לאגודת אשראי ובהיתר לאגודות להעניק שירותים למי שלא יהיה חבר באגודה. הצעת החוק המקורית קובעת כי רק מי שיהיה חבר באגודה, יוכל לקבל שירותים מהבנק החברתי. בנוסף, רק אגודות ועסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם נמוך מ-25 מיליון ₪ ובתנאי שהם מעסיקים עד 50 עובדים, יוכלו להיות חברים באגודת אשראי.
ח"כ חיים ילין (יש עתיד) טען כי הרגולטור חייב להקים תשתיות ממוחשבות על מנת לאפשר הקמת בנקים חברתיים - "אם לא יוקמו תשתיות, לא יקום שום בנק חברתי".
בנושא חברות באגודה, ילין סבור כי רק בתום שנתיים מהקמת הבנק, יתאפשר לבנקים החברתיים לתת שירותים למי שאינו חבר באגודה. "אני תולה תקוות רבות בחוק. להערכתי, החוק יעשה מהפכה ויצליח לשנות את הרגלי הבנקאות בארץ".
ח"כ תמר זנדברג ממרצ אמרה "כחברת אופוזיציה, אני שמחה מאוד על ההצעה''. בעניין מתן אפשרות לעמותות ולמלכ"רים להיות חברים באגודות האשראי, זנדברג סבורה שצריך לאפשר להם את החברות. ''הגופים הללו יוכלו לתרום איתנות פיננסית לאגודות האשראי''. זנדברג הביעה חשש מפני הקמת אגודות למשקי בית לעסקים חזקים שיחסמו כניסת אנשים חלשים, "מה שייצר שמורות טבע סגורות".
פרופ' נתן זוסמן מבנק ישראל השיב לזנדברג וטען כי שחקן גדול עלול להשית על האגודה עלויות גבוהות, מה שייקר את העלויות התפעוליות של אגודת האשראי.
יו"ר הבנק החברתי אופק עו"ד יהודה טלמון אמר "לראשונה, עם סיום החקיקה, נוצר סיכוי אמיתי לשינוי ולפתיחת השוק לתחרות בבחינת בשורה למשקי בית ועסקים קטנים. שיושלם מעשה החקיקה עול ההוכחה עובר אלינו ואנחנו מבטיחים שלא לאכזב. אבל על מנת שנוכל להיות משמעותיים ומשפיעים אנו זקוקים להצטרפות של הציבור הרחב ליוזמה הזו בין במסגרת אופק ובין באגודות אשראי רבות נוספות שאנו נברך על הצטרפותן והשתתפותם בפוטנציאל הטמון בשוק הזה''.