'להתחבר ולחבר לסיפורי ההורים שלנו'

בשיחה לקראת הסיגד מספרת רכזת בתכנית 'השחר' לפיתוח מנהיגות בקרב צעירי העדה האתיופית על התחושות, המרמור והשאיפות האופטימיות.

שמעון כהן , כ"ח בחשון תשע"ז

חג הסיגד. ארכיון
חג הסיגד. ארכיון
פלאש 90

לקראת חג הסיגד, חגם של עולי אתיופיה, שיצוין מחר (רביעי) ברחבי הארץ, שוחחנו עם אביבה מנגיסטו, רכזת בתכנית "השחר" של תנועת בני עקיבא, תכנית לפיתוח מנהיגות בקרב צעירי העדה האתיופית.

מנימת דבריה של מנגיסטו עולה אווירה אופטימית באשר להסתגלות והשתלבות בני הדור הבא בחברה הישראלית תוך שמירת המורשת ומסורת העדה. לדבריה אמנם קיימת התרשמות בקרב צעירי העדה מהכותרות בתקשורת על אפליה ופגיעה אך עם זאת קיים רצון של החברה הישראלית להכיר את המורשת של העדה. "מדי סיגד מגיעים כאלה שלא קשורים לעדה, אנשים שרוצים להכיר את המסורת שהובאה מאתיופיה", היא אומרת ומזכירה בין השאר את החלטת שר החינוך, נפתלי בנט, לשלב את מורשת יהודי אתיופיה בתכניות הלימודים.

על תכנית 'השחר' בה היא משמשת כרכזת היא מספרת ומציינת כי מדבור בתכנית המבקשת להוביל צעירים למנהיגות מתוך דגש על חיבור למורשת ולמסורת, "לסיפור של ההורים שלנו. חשוב לי שחניכות שלי, דרך המשפחות שלהן והסיפור של המשפחות שלהן, יצאו החוצה ויציגו את הסיפור שלהן ובהמשך ינהיגו את הקהילה ואת השכונה שממנה הן יוצאות".

"אנחנו יכולים לשמור את הסיפור שלנו לעצמנו, אבל זו לא המטרה", היא אומרת, וכשהיא נשאלת על יחסה של החברה הישראלית, יחס המתואר בתקשורת כאפליה וגזענות, היא מציינת כי אמנם גם היא עצמה נתקלה בתופעות שכאלה והדברים אינם פשוטים אבל אין לה כוונה לקחת את לקחי המקרים הללו להיפרדות והתנתקות מהחברה הישראלית, אלא להיפך.

לדבריה, אמנם לחברה הישראלית לעיתים נוח לראות את קהילת יוצאי אתיופיה מסוגרת בשכונותיה וב"גטאותיה", אך המטרה היא לשנות את המציאות הזו ולהתערות בחברה הישראלית. מנגיסטו סבורה שאמנם למבוגרים בעדה נוחים לעיתים החיים יחד בקהילות סגורות, אך המעורבות בחברה הישראלית וההיכרות, גם עם השפה בישראל וגם עם התנהלותה של החברה בישראל יכולה להתבצע אך ורק עם התערות מלאה ויציאה מהשכונות המזוהות עם העדה.

לטעמה ניתן ורצוי היה מלכתחילה לפזר את העולים ברחבי הארץ "אבל מה שקרה קרה ואנחנו צריכים לתקן את זה, ונתקן את זה אנחנו בלי לחכות לאחרים".

באשר לתחושותיהם של צעירי העדה והתסכול שהובע בימי ההפגנות הגדולות, אומרת מנגיסטו כי קיים תסכול, אך הוא לא ברמות שהיו אז, וכשהיא נשאלת אודות יחסה של הציונות הדתית לבני העדה והטענות כלפיה כממדרת וכגזענית במידה מסוימת, היא אומרת שיתכן ויש ממש בטענות הללו, גם אם היא עצמה לא חשה באופן אישי את הדברים.

עוד נשאלה אם קיומה של תכנית 'השחר' המפתחת מנהיגות בקרב חניכים דווקא מצעירי העדה מהווה גם היא מעין 'גטו'. מנגיסטו משיבה ומבהירה: "המטרה היא לא להפריד מבני עקיבא, אלא שתוך החיבור למורשת והבירור העצמי נתחבר לעם ישראל בצורה טובה ונכונה יותר. המטרה היא לא להפריד".