בקרוב: 225 אולפנים לעברית בכל העולם

רק השבוע תפתח ההסתדרות הציונית עוד 11 אולפנים בברזיל. יו"ר ועדת הקליטה: ההסתדרות הציונית היא קטר מרכזי במסע הציוני שטרם הסתיים.

אלירן אהרון , כ"ט בחשון תשע"ז

אברהם דובדבני
אברהם דובדבני
צילום: אלירן אהרון

בשבוע הקרוב ייפתחו בברזיל לבדה עוד 11 אולפנים לעברית ע"י שליחי ההסתדרות הציונית, בנוסף ללמעלה מ-220 אולפנים כאלו שהיא מפעילה ברחבי העולם. כך אמר היום (רביעי) יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אברהם דובדבני בישיבת ועדת העלייה והקליטה של הכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), שיבח את הפעילות וציין כי "המסע הציוני טרם הסתיים – כל עוד נותר יהודי אחד בגולה, ובמסע זה ההסתדרות הציונית היא הקטר המרכזי". היום פועלים 140 אולפנים, רובם בצרפת, ארגנטינה ובריטניה, שהוקמו בשנה האחרונה.

דובדבני הוסיף כי "היום, כ"ט במרחשוון, חג הסיגד ליהדות אתיופיה בו הם ביטאו מדי שנה את שאיפתם לציון וקבלת התורה. ההסתדרות הציונית עברה בשש השנים האחרונות התחדשות וריענון בתחומי פעילותה, והיא מתמקדת כיום בחינוך היהודי-הציוני הפורמלי בגולה, ומפעילה למעלה מ-200 שליחים-מורים בכל בתי הספר היהודיים בגולה.

''בנוסף ההסתדרות פועלת לחיזוק וטיפוח השפה העברית בבתי הספר ובאולפנים בארץ ובחו"ל, מנהלת מאבק פעיל באנטישמיות ע"י איסוף מידע ותגובות, פועלת לעידוד העלייה מארצות הרווחה, מטפחת את הפעילות והתודעה הציונית בארץ, ובנוסף מפעילה את החטיבה להתיישבות בכל רחבי הארץ''.

דובדבני הדגיש כי הוגברה הפעילות לזהות יהודית וציונית בקרב היהודים דוברי-הרוסית בגולה, שהיגרו לארצות המערב, "ובקהילה זו, אנו זוכים להיענות רבה מאד, והם מחפשים את הקשר לישראל וליהדות. בנוסף אנו פועלים בקרב הישראלים החיים בתפוצות, בצפון-אמריקה יש כמיליון כאלו, ואנו מפעילים מרכזי תרבות יהודיים, כולל הקמת בתי-ספר יומיים לילדיהם".

יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה למאבק באנטישמיות, הוסיף כי בשנה הקרובה ייערכו מספר אירועים להעצמת הציונות בארץ ובגולה, כמו שיחזור הקונגרס הציוני בבאזל, מיצג בנמל התעופה בן גוריון ואירוע בכנסת אך הזהיר כי מדי שנה חלה עליה באירועים האלימים האנטישמיים, ומחלקתו פועלת בעניין ע"י כנסים ברחבי העולם, איסוף מידע והפצתו, מתן תגובות לתקשורת ועוד. לדבריו התגברות האנטישמיות מעודדת גם התבוללות.

גאל גרינוולד, ראש החטיבה להתיישבות, הוסיף כי המסגרת הקהילתית בהתיישבות, מעניקה לעולים החדשים מענה מדויק ורציף לקשיי החינוך, החברה והתעסוקה. כך בישובים רבים, מתגייסת כל הקהילה לקליטה חברתית של משפחות העולים, ומקלה על קשיי ההתאקלמות. בנוסף ההסתדרות הציונית שותפה למימון רכזי קליטה בישובים.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) קרא לגבש החלטת ממשלה להוספת תקציב לכל פעילות קליטת העלייה, כדי להעלות מחדש את מספר העולים, ואילו ח''כ עודד פורר (ישראל ביתנו) העריך כי הירידה במספר העולים איננה בגלל ירידה באנטישמיות או ייצוב כלכלי בארצות-המוצא – אלא בגלל קשיי הבירוקרטיה הישראלית וסחבת ברישוי רופאים-עולים.