"נאבקים על הבית ובוחרים בחיים"

תושבת אחד הבתים בעפרה המיועדים להריסה על פי פסק דין של בג"ץ מספרת על התחושות הקשות, על האכזבה מהרשויות ועל מפגשים עם אנשי שמאל.

שמעון כהן , ה' בכסלו תשע"ז

זה צדק? הבתים המיועדים להריסה
זה צדק? הבתים המיועדים להריסה
צילום: משה כהן. עפרה

"ימים לא פשוטים", כך מגדירה אסתר ברוט, תושבת אחד הבתים בעופרה שעליהם הוציא בג"ץ הוראת הריסה, את הימים שעוברים עליה ועל בני משפחתה, כמו גם על המשפחות הנוספות המתגוררות בתשעת הבתים.

בראיון ליומן ערוץ 7 היא מספרת על התחושות חודשיים ויומיים (כן, היא סופרת אותם במדויק) עד ליום בו אמורה להתבצע גזירת ההרס אם לא יחול שינוי כלשהו. "קמים בבוקר והולכים לישון בלילה עם תחושת חוסר ודאות וחוסר צדק. אני לא מרגישה שבג"צ עשה כאן צדק. יש כאן מהלכים שנראים ללא תכלית וללא היגיון. התחושות קשות".

"אנחנו בחרנו לבחור בחיים ולא משנה מה יהיה, יהיה בסדר, אבל זה קשה בהתמודדות מול הילדים ובפן הכלכלי. קשה חוסר הוודאות. אנחנו נאבקים על הבית שלנו והתחושות קשות", היא אומרת ומספרת כי לא קיים שיח בין המשפחות שבתשעת הבתים אודות אופן המאבק והתחושות לקראת התאריך המדובר.

"כל משפחה שונה ולוקחת את זה אחרת וזה משפיע בצורה אחרת. אצלי הילדה הגדולה בכיתה א', אחת בגן ותינוק שלא מבין כלום. יש משפחות ששם הילדים גדולים והשאלות קשות יותר. אני עוד יכולה לצבוע לילדים את העולם בוורוד, אבל יש כאן שאלות קשות. יש כאן נוער שמרגיש נבגד. זה נוער שצריך להתגייס ביום שלמחרת ואיך מסבירים לו".

''ניסיתי להסביר לבת שלי שיש אנשים שרוצים להרוס לנו את הבית כי יש אנשים שחושבים שאדמה הזו לא שלנו ואלו לא אנשים רעים. איך מסבירים שבית משפט שהוא המדינה רוצה להרוס לנו את הבית".

על היחס למבקשים לבצע את ההרס היא אומרת כי אלו לא אנשים רעים אלא "אנשים שחושבים אחרת, וכל עוד הם עושים את זה לטובת עם ישראל ומדינת ישראל ונשמרים כללי המשחק שאין הסתה וכו' לא צריך להילחם בהם באופן אישי אלא להיאבק על הבית שלי ולא ברמת הפסים האישיים, ובוודאי שזה לא אומר שלא להתגייס, אבל הדברים מחלחלים".

כמי שהייתה האדריכלית של משפחת הישראלי, המשפחה העומדת בפני סירוב משפחת שר הביטחון לתקצב את השיפוץ בבית המשפחה, שיפוץ שיאפשר את שיקומו של בנם יהודה שנפצע קשה במבצע 'צוק איתן', אומרת ברוט כי לנוכח פרשה שכזו קיימת "תחושה של אכזבה מהמדינה. המדינה מחליטה שלא להחליט. אם היו מתייחסים לדוח לוי כבר ב-2002 לא היינו במצב הזה. מתסכל שכל העניין תלוי בחוק ההסדרה, כשניתן היה לא להגיע למצב הזה. לא האמנתי שנגיע למצב של חודשיים לפני מועד הריסה".

ברוט מזמינה לבקר בעפרה ולראות באילו בתים מדובר, בתי אבן שנבנו במרכז הישוב, "מי שיגיע לכאן יראה את גודל האבסורד ויש תחושות של תסכול וכעס".

בית משפחת ברוט
צילום: משה כהן. עפרה

כשהיא מדברת על אירוח גורמים מבחוץ, כאלה שהיא מקווה שיראו את גודל האבסורד, לברוט יש גם דוגמאות מעשיות, אחת מהן היא פגישה שקיימה עם אנשי ארגון 'דרכנו', מובילי מיזם V-15 להורדת נתניהו מכסאו. את המפגש קיימה, כך היא מספרת, "מתוך המקום שהרגשתי שהדברים נעשו שלא לשמה. שמעתי שהם אנשים ציוניים שדואגים למדינת ישראל. הם כמונו מרגישים מיעוט נרדף. אמרתי שאני יכולה לכבד כל אדם שפועל למען עם ישראל ומדינת ישראל כל עוד הוא פועל על פי כללי המשחק".

לדבריה, תחושתה היא שאכן ישנם מי שעדיין משוכנע שתשעת הבתים המדוברים נבנו שלא בתום לב ועל קרקע פלשתינית, ושאכן ביום שלאחר הריסתם יבואו פלשתינים ויחרשו את האדמה. "יש אנשים שחושבים כך. ההרס של בית זה דבר חמור וכואב ואלחם בזה עד הסוף, לא בעמונה לא בעופרה ולא בנתיב האבות או בעלי, אבל אמרתי להם", היא אומרת בהתייחס לאנשי 'דרכנו', "שאני מצפה מהם לעמוד לצידי, שלא תהיה שמחה כמו אחרי גוש קטיף, שלא תהיה תחושת הקלה, תחושה של ניצחון. יש כאן אנשים שנהרסים להם החיים".

ברוט דורשת מבני שיחה לחשוב היטב על ההשלכות של ההרס המתוכנן, ולבחון אם באמת יש כאן שיח של זכויות, כאשר אין דורש לקרקע ומנגד ישנן תשע משפחות שבנו את בתי הקבע שלהן על האדמה הזו וזכויותיהן הן שייפגעו.

ברוט מספרת כי לשיחתה זו עם אנשי 'דרכנו' צפוי המשך ביום חמישי הקרוב, המשך העשוי בהחלט להיות יותר סוער לנוכח ההתפתחויות בזירה הפוליטית. להערכתה במפגש הקודם הייתה נכונות להקשבה מתוך ראיית הפן האישי, אם כי בהמשך עשויה בהחלט להתפתח התדיינות בעלת מאפיינים פוליטיים.

ובחזרה אל התחושות האישיות בימים אלה בהם לכאורה שעון החול אוזל מעל בתיהן של המשפחות. "יש לנו את עמונה שיש תחושה שהדבר הולך לקרות בכל יום. זו התחושה שאני הולכת איתה. מחלון המטבח שלי אני רואה את עמונה ואת הריסות תשעת הבתים בעמונה. אנחנו קמים בבוקר עם מועקה על הלב. הסתכלתי ימינה ושמאל כשסידרנו אתמול את הבית ושאלתי אם באמת הולכים להרוס את זה. אני עוד לא שם".

עוד היא מוסיפה ומזכירה בתמציתיות התייחסות לחוק ההסדרה – "עושים ממנו חוק נוראי ובני בגין מדבר על כך שזה חוק המנוגד לבג"ץ. אבל זה לא חוק גאוני וחדשני. בחוק הישראלי זה קיים. אם אדם בנה בית בתום לב על קרקע לא שלו מפצים את בעל הקרקע. זה לא חוק הזוי שלא יודעים מניין הוא הגיע. לכן אני לא מבינה פוליטיקאים שמתנגדים לו. המטרה של הכנסת היא לחוקק חוקים", היא מזכירה.

"יש לי תחושה של תסכול וכעס על הרשות המחוקקת, על הממשלה שגמגמה והחליטה שלא להחליט ולא נתנה מענה להכל", אומרת ברוט וכשהיא נשאלת אם לתחושתם הפוליטיקאים שנבחרו על מצע קידום ההתיישבות מסייעים להם היא אומרת ש"התחושות מעורבות. קשה לענות על כך".