אז מי אשם בהידרדרות הישגי התלמידים?

מנכ"לית משרד החינוך לשעבר רואה בנתוני ההתדרדרות של ישראל בטבלת הישגי מתמטיקה ומדעים תוצאת מדיניות שר החינוך הקודם.

שמעון כהן , ד' בכסלו תשע"ז

עם השר הרב פירון. שטאובר
עם השר הרב פירון. שטאובר
צילום: דוד ועקנין. פלאש 90

בימים האחרונים פורסם כי ישראל ירדה בממוצע ההישגים של תלמידיה במתמטיקה ובמדעים.

תוצאות מבחן החינוך הבינלאומי TIMSS קובעים כי בדירוג המדינות ירדה ישראל מהמקום השביעי למקום ה-16, ובמדעים מ-13 ל-19.

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת דלית שטאובר, מרצה בחוג לחינוך וחברה בקריה האקדמית אונו ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך, לנתונים ולמה שהוביל אליהם, בעיקר לנוכח דבריו של שר החינוך אודות חשיבות לימודי המדעים והמתמטיקה.

"הירידה היא מאוד מצערת, חשיבות ההשתתפות והתוצאות במבחנים הבינלאומיים מצביעות על יכולת הבוגר והכלכלה הישראלית להתמודד עם הכלכלה העולמית", אומרת שטאובר וכשהיא מתייחסת לתוכן התוצאות עצמן היא מדגישה כי "השר בנט מדבר על כך, ובצדק, אבל הירידה הזו אמנם מתפרסמת כעת, אבל היא תוצאה של מדיניות בקדנציה שקדמה לו, כשההישגים לא היו יעד שהמערכת התבקשה להתמקד בו.

''ההיפך הוא הנכון. כל נושאי המבחנים בינלאומיים ומבחני המיצ"ב קיבלו חשיבות פחותה, וכשיעד כל כך חשוב כמו קידום הישגים לימודיים שאין להרפות ממנו אף פעם, בעיקר לא במדינה כמו שלנו שבה ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלה, הדברים באים לידי ביטוי מהר מאוד. להתקדם ולהשתפר לוקח זמן, להרפות זה נותן תוצאות מיידיות".

"חשוב להדגיש לכל מי שישאל אם הישגים הם הדבר החשוב ביותר, אני שבה ומדגישה שהישגים והקפדה על היעד הזה אינם באים בסתירה לקידום ערכים וחיזוק אישיות התלמיד. כל הדברים האלה צריכים לקרות בד בבד".

כשהיא מתבקשת לשים את האצבע על מהלך כזה או אחר של שרי חינוך קודמים שאחראי למציאות העגומה הנוכחית, אומרת שטאובר, "המשכיות במערכת חינוך היא דבר מאוד חשוב. למערכת הגדולה לוקח זמן להתפקס. בתקופת גדעון סער הייתה תכנית אסטרטגית מאוד ברורה שלראשונה בתולדות המדינה ששמה יעדים כמותיים ומדידים בכל אחד מהנושאים, מקידומינו ומיצובינו במבחנים בינלאומיים לצד מהלכים ערכיים כמו ביקורים בירושלים, הכנת תכנית לימודים למורשת ותרבות ישראל וכו'.

''ואכן כל המדדים לימדו על התקדמות. כאשר היו חילופי שלטון הדגשים היו שונים. הודגשה למידה משמעותית ולא הישגים לימודיים. זה לא שהתלמידים מורידים פרופיל אלא המערכת כולה לא התמקדה בעניין הזה".

"חשוב להבין שאנחנו לא חיים בבועה. הבוגר של מערכת החינוך הישראלית מתמודד בכלכלה גלובאלית. כל התהליכים הכלכליים הם בינלאומיים ונכנסות שחקניות חדשות למגרש כמו קנדה. מסבירים לנו שהגורם למצב החדש הוא כניסת שחקניות חדשות וההישגים לא ירדו באופן אבסולוטי אלא שיש יותר מתחרות, אבל זו בדיוק הנקודה. אנחנו בעולם שבו מדינות שמות דגש על הישגים לימודיים. אם לא נעשה את זה נתדרדר".

חשוב להבין מה בוחנים המבחנים הבינלאומיים. השאלות מבוססות על תכניות הלימודים של המדינות עצמן. אנחנו לא מקבלים את התוצאות ברמת הפרט אלא פרמטר וקריטריון לאיך המערכת עומדת בתכנית הלימודים שלה עצמה, גם הישגים לימודיים וגם פרמטרים הנוגעים לתהליכים חברתיים כמו צמצום פערים.

''אחת התוצאות המדאיגות ביותר היא שכשיש שכבת מצטיינים יפה אנחנו רואים שאחוז התלמידים החלשים גדלה והדבר מעיד על הרחבת הפערים בחברה הישראלית. אנחנו יודעים שישראל היא אחת המדינות המערביות עם הפערים הגדולים ביותר, ואם אנחנו מרחיבים אותם אנחנו בבעיה".

ומה באשר למתרחש כעת, תחת כהונת שר החינוך נפתלי בנט? "במדיניות הנוכחית אני רואה שתי נקודות אור חשובות מאוד – האחת היא אמירה מאוד ברורה לגבי חשיבות ההישגים במתמטיקה חמש יחידות שאמנם שייכת לשכבה דקה של תלמידים, כ-18 אחוזים, שיהיו שכבת המהנדסים הבאה שתצעיד קדימה את הכלכלה הישראלית, זה צעד חשוב מאוד כי החסר במהנדסים הוא פנומנאלי והצעד הזה חשוב ומאוד ואני מקווה שייתן תוצאות טובות.

''אנחנו רואים גם מהלכים לתקצוב דיפרנציאלי להענקת משאבים לחברות החלשות, אבל בחברה הישראלית צריך יותר מכך", דברי שטאובר.