'עמונאים, זיכרו את תקדים מגרון'

הבטחות להקמת מגרון החדשה התאדו, הישוב הזמני עודו לא חוקי. מנהל היקב שבשטחו הוקמה הישוב הזמני תובע את הממשלה ומתריע מהבטחת שווא.

שמעון כהן , ה' בכסלו תשע"ז

על אדמות היקב. מגרון הזמנית
על אדמות היקב. מגרון הזמנית
צילום: ליאור מזרחי. פלאש 90

ללמוד מהעבר. ברג

בראיון ליומן ערוץ 7 קורא יעקב ברג, מנהל יקב פסגות, היקב שבשטחו הוקם הישוב הזמני מגרון, לתושבי עמונה, להישמר מהבטחות שווא שאינן חתומות עד אחרון הפרטים.

את הדברים אומר ברג לנוכח תקדים מגרון, תקדים דומה לזה של עמונה, ובו על אף ההבטחות עד היום לא קודם ולו בצעד אחד.

בשנת 2008 רכש ברג מהחברה למסחר, תכנון ופיתוח מטה בנימין כשישה דונמים מתוך 60 המיועדים לתיירות ותעשייה והקים שם את יקב פסגות יחד עם מרכז מבקרים נחלת בנימין. ב-2012 החליטה ממשלת ישראל להקים את יישוב הקבע מגרון על שטח שחלקו שייך לברג ולחברה למסחר. הממשלה התחייבה לפעול לשינוי ייעוד הקרקע מתיירות למגורים ולפעול להעתקת היקב ומבנהו לאתר חלופי שהמדינה תישא בעלותו.

"כאשר בג"ץ החליט שצריך לעקור את הישוב המדינה בחנה חלופות והתושבים רצו את גבעת היקב, הסמוכה ביותר למגרון, כחלופה", מספר ברג. "בא מזכיר הממשלה דאז, צביקה האוזר, וסיפר שיש לנו כחודש ושהתושבים רוצים את השטח שלנו. אמרנו שלא נעמוד מנגד, אבל יש לנו שם יקב ומרכז מבקרים ואירועים, לכן אנחנו מסכימים שיעבירו את הישוב לאדמה המוסדרת בתב"ע שנקנה בכסף לטובת מסחר ותיירות, והמבנה שלנו יהפוך למבנה ציבור של הישוב ותעשו שמאות כמה עולה המבנה הזה ונקים מבנה במקום אחר".

כשהוא מסביר את ההחלטה להסכים בשעתו למתווה זה, ממשיך ברג ומספר: "עמדנו במציאות מורכבת שבה מפנים אנשים מהבית והיה חשוב להם להגיע לשם. לא יכולנו לעמוד מנגד. לא ביקשנו מהמדינה פיצויים אלא רק שיאפשרו לנו לבנות חלופה במקום אחר".

"התקיימו ישיבות במשרד ראש הממשלה עם כל רשימת הבכירים שניתן להעלות על הדעת. הם ישבו בישיבות וסיכמו מה באחריות מי וכו' ובמשך שנתיים שמאים בדקו וסוכם סכום עלות הפינוי, אלא מה? למה לבצע את מה שהתחייבו? וכמו הרבה דברים בישראל מה שזמני הפך לקבוע".

ברג מוסיף ומתאר את המציאות הנוכחית לנוכח הסירוב לקיים את ההבטחות: "כיום הישוב מגרון לא חוקי. התב"ע הוא לסחר ולא למגורים ולכן לא ניתן להגיש בקשת תב"ע. אנחנו לא יכולים לעבוד וככה הכול תקוע". ברג מסביר כי היקב בבעלותו תקוע ואינו יכול להתרחב על אף שברבות השנים גדל מהיקף של שלושת אלפים בקבוקים לסדר גודל של שלוש מאות אלף בקבוקים, "אנחנו לא יכולים לבנות או להתפתח. יש בעיה עם אירועים ועם תיירות. ידענו את כל הבעיות הללו ולכן סיכמנו את הדברים עם הממשלה, אבל הדבר הכי גרוע הוא שהישוב זמני. חלק מהתושבים עזבו כי אי אפשר להתרחב".

ברג מחדד ומתאר את האבסורד בהתנהלות הממשלה: "התשובה שקיבלנו להודעה שלנו שבכוונתנו להגיש תביעה הייתה שהיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה קובעת שמזכיר הממשלה לממשלה חרג מסמכותו כשסיכם את העניין איתנו. זה לא בסמכות מזכיר הממשלה.

''מדובר למעשה במי שהיום הוא היועץ המשפטי לממשלה, אותו מנדלבליט שבפגישה האחרונה קם מכסאו באופן לא אופייני ואמר שמדובר בעוול ופשע ושהממשלה מתחייבת לתקן. נאום מרגש שלא יצא ממנו דבר. כנראה שהיועמ"ש מנדלבליט יצטרך להעמיד לדין את מזכיר הממשלה לשעבר מנדלבליט על חריגה מסמכות".

עבור ברג המסקנה המתבקשת מהמקרה שלו עבור תושבי עמונה היא ברורה ופשוטה: "היום כשאומרים לעמונה שנעביר אתכם באופן זמני ימינה ושמאל תבדקו שזה מעוגן במסמכים הנכונים, כי מה שקורה הוא שברגע שבו נפתרת הבעיה שוכחים את האנשים ורצים לבעיה הבאה".

כשנשאל מה לטעמו נכון היה לבצע שלא בוצע בשעתו כדי להבטיח שלא להגיע למצב הנוכחי, משיב ברג ואומר: "צריך לנהוג כמו בבתי האולפנה ששם סיכמו רק אחרי שהדברים היו חתומים וסגורים והכספים הועברו. התנהגו כפי שמתנהגים בשוק. ככה צריך לנהוג. אתה חושב שאתה עומד מול אנשי ממשלה רציניים ואחראיים, אבל כנראה שצריך לפעול כמו בשוק. לא תקבל עד שתביא את מה שהתחייבת לו".

"בתביעה שלנו אמרנו לממשלה - או שתעמדו בהסכם או שאם עשיתם טעות קחו את אנשים ותעבירו אותם למקום אחר, כי זה קרקע שלנו והם לא משלמים שכר דירה וללא שום הסכם. פינו יהודים ממגרון של ערבי שלא קיים ושמו אותם על אדמה של יהודי שכן קיים, וזה לא מפריע לאף אחד... אני מחפש היגיון בדבר הזה....".