חוששים מהאג? מה הקשר לעמונה?

פרופ' בל מומחה למשפט בינלאומי: חששו של נתניהו מבית הדין בהאג אינו קשור להסדרה או לעמונה. דברי היועמ"ש עלולים להזיק בזירה הזו.

שמעון כהן , ה' בכסלו תשע"ז

מטרפדים את ההסדרה. נתניהו ומנדלבליט
מטרפדים את ההסדרה. נתניהו ומנדלבליט
צילום: אלכס קולומויסקי, POOL, פלאש 90



טוען....

החשש הגדול שעליו מדבר ודיבר ראש הממשלה סביב חוק ההסדרה הוא בית הדין בהאג.

גם הבוקר אמר יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת דוד ביתן, כי חשש זה מטריד מאוד את הממשלה ואת העומד בראשה, אך האם באמת האקדח המשפטי הזה טעון?

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס פרופ' אבי בל, איש הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן לחששו זה של ראש הממשלה.

כבר בראשית הדברים מבהיר פרופ' בל כי חשש שכזה אמנם קיים, אך הוא אינו נוגע כלל ועיקר לא לעמונה ולא לחוק ההסדרה, אלא לעצם הנוכחות היהודית ביהודה ושומרון, כולל שכונותיה המזרחיות והצפוניות של ירושלים.

"חשש קיים גם אם החוק לא יתקבל. אין קשר בין החוק לאיום", הוא קובע ומזכיר כי הפלשתינים הגישו תביעה כבר לפני כשנתיים נגד ישראל בטענה שזו מעבירה אוכלוסין לשטח כבוש בניגוד לחוק הבינלאומי, טענות על פשעי מלחמה, טבח ילדים ועוד, ובעקבות תביעה זו כבר קיימת בדיקה של התובעת בבית הדין בהאג. זאת כאמור ללא קשר כלשהו לענייני חוק ההסדרה.

את דבריו מחריף פרופ' בל בקובעו כי דווקא התבטאויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת בדבר חשש לתביעה בינלאומית הם שיכולים להוות קלף עבור התובעת בבית הדין בהאג, שהרי לכאורה עולה מדבריהם של היועצים כי ישראל מודה בכך שהיא מבצעת פשעי מלחמה.

לדבריו "הטענה של פשעי מלחמה לא מבוססת על חוק ההסדרה או עמונה, אלא על מגורי יהודים ביו"ש באישור מדינת ישראל. הם לא מחכים לחוק ההסדרה. האיום הזה רלוונטי לא רק ליהודה ושומרון, אלא גם לירושלים המזרחית. גם על מה שקורה שם הם טוענים שישראל מפרה את החוק הבינלאומי כשהיא מאפשרת מגורי יהודים שם. האם המערכת המשפטית מגנה עלינו? להיפך.

"הטענות של היועמ"ש והיועץ המשפטי לכנסת כאילו מדינת ישראל מפרה את הדין הבינלאומי בכך שהיא שוקלת לאמץ את חוק ההסדרה, אני חושש שהדברים יתפרשו כהודאה ישראלית בכך שהיא מקבלת את התיאוריות כאילו היא מפרה את הדין הבינלאומי. זה יהפוך לראיה נגדנו".

"זו תהיה ראיה חזקה מאוד נגדנו וחבל. זה החשש הגדול כאן, מהאמירות הפוגעות ולא מחוק ההסדרה שאינו רלוונטי כלל לענייני החקירה וסכנת בית הדין", אומר פרופ' בל, וכשהוא נשאל מה בכל זאת ההיגיון של היועץ המשפטי לממשלה, בהיותו משפטן בכיר, ואם יתכן ומה שעומד מאחורי אמירותיו הוא שיקול פוליטי. "אני לא רוצה לחשוד. הוא אדם טוב ואני מכיר אותו, אבל הניתוח המשפטי שלו שגוי לחלוטין, והניתוח הדיפלומטי הרלוונטי לבית הדין בהאג גם הוא שגוי לחלוטין. האמירות הללו הן גם לא צודקות וגם פוגעות בנו".

"מהותית הוא טוען שאסור למדינת ישראל לאמץ את חוק ההסדרה שנותן זכויות קנייניות של בעלי קרקע לפולשים, אבל זו טכניקה מוכרת בכל העולם, מתן זכויות לפולשים בנסיבות מסוימות, אם זה לאחר זמן או כשהפלישה היא בתום לב. כשהוא אומר שזה נוגד את המשפט הבינלאומי זה לא נכון. יש על זה פסיקה שתואמת את המשפט הבינלאומי. כאשר הוא אומר שזה נוגד את המשפט הבינלאומי הוא גם מעוות את הדין וגם גורם לכך שאחר כך הם לא יצטרכו להוכיח שישראל מפרה את החוק כי הנה היועץ המשפטי אומר את זה בעצמו".

על כל דבריו אלה נשאל פרופ' בל אם יתכן ולמרות שהאמת המשפטית עומדת לצידו ההחלטה אם יועמדו בכירים ישראליים לדין בבית הדין בהאג מצויה בידיה של התובעת בבית המשפט הזה, והיה והיא תחליט שלא לקבל פרשנות מסוג זה שאותה הוא מציג תהיה לה עילה להעמיד את הבכירים הישראליים לדין.

בל מאשר את קיומה של הסכנה הזו, אך הוא סבור שהיא אינה קשורה כלל ועיקר לחוק ההסדרה או לעמונה. לדבריו התובעת בבית הדין הבינלאומי עושה זאת כבר כעת, ו"היא כבר מאמצת פרשנות שפוגעת בנו ולא צריכה את חוק ההסדרה. היא תגיד שהממשלה אישרה בניה ברמת שלמה, בגבעה הצרפתית, ברמת אשכול ובעיר העתיקה וכל אלה הם פשעי מלחמה והכנסת הממשלה וכל הפקידים אשמים. היא לא צריכה את חוק ההסדרה אם היא רוצה לאמץ פרשנות נגדנו".

אז כיצד ניתן להתמודד עם איום שכזה? איזה מהלך ניתן לבצע כדי לעקור את היכולת לטעון טענה כזו נגד ממשלת ישראל? "לדעתי, הבעיה כאן היא לא משפטית אלא דיפלומטית. בית הדין הבינלאומי הוא גוף שפועל על פי הפוליטיקה, כמו כל גוף בינלאומי, וכרגע בית הדין מוחלש וצריך שם ולהבהיר שלא נשתף פעולה ולא נקבל את הלגיטימציה שלו ושאנחנו רואים בו גוף פוליטי ולא משפטי. אם נשכיל לעשות את זה אולי נוכל להרתיע את הגוף הזה מלהיכנס לעניין הפוליטי הזה".