צפה בהצגה והבין: אני מחטופי תימן

בימאי ההצגה 'חטופים' מספר על שיחה נוקבת וקשה בעקבות הופעה, על איומים שהוא מקבל להשתקת הפרשה ומפגש עם חטופה שחוששת לדבר.

שמעון כהן , ה' בכסלו תשע"ז

מתוך ההצגה
מתוך ההצגה
צילום: יח"צ

בתום עוד הופעה של ההצגה 'חטופים', ההצגה העוסקת בפרשת ילדי מזרח תימן ובלקן ומגוללת סיפור אמיתי של משפחה המחפשת את ילדיה עד היום, פנה אל הבימאי והכותב יואב לוי אדם שסיפר כי בין הנוכחים בהצגה היה גם אדם שהוא עצמו נחטף ואומץ בשנות החמישים, אך הוא חושש להזדהות.

על המפגש עם חברו של החטוף, כמו גם על מפגש עם חטופה שפנתה אליו וגם על ההצגה והפרשה בכלל, שוחחנו עם יואב לוי, בימאי וכותב ההצגה.

"פנה אלי אדם ואמר לי שהוא רוצה להיפגש איתי. שאלתי מי הוא, כי אני מקבל הרבה טלפונים כאלה. הוא אמר לי שכדאי לי להיפגש אתו וזה חשוב. הוא חבר של אדם שנכח בהצגה והוא בן חטוף. אותו אדם שלח אותו לדבר איתי".

"נפגשתי אתו בראש פינה. הוא תושב אחד הקיבוצים בצפון, דיברנו שיחה קשה ונוקבת ובה הוא אמר לי שהחבר שלו, אותו ילד חטוף, היה בהצגה ולא ישן כל הלילה וזה העסיק אותו כמה ימים מאז ההצגה. הוא פחד לדבר איתי. במהלך השיחה פתחנו את הדברים ואמרתי שחבל שהוא לא בא כי היינו מדברים והוא לא היה חייב לחשוף את השם שלו. הוא אמר לי שאותו אדם לא יכול כי הוא קיבל בהצגה מכה בבטן וחושב מה לעשות עם זה".

ממשיך לוי ומתאר את השתלשלות הדברים: "אמרתי לו שאני רק עושה תיאטרון ובעל כורחי הפכתי לנושא הדגל של חטיפת ילדי תימן, ומקבל טלפונים ומיילים מהרבה גורמים שנחטפו להם ויש תמונות או וידאו. גם אתמול בהיכל התרבות פתח תקווה פנתה אליי אישה עם מסמכים וקלטות".

בחזרה למפגש עם אותו אדם שלישי, חברו של החטוף: "אמרתי לו שחשוב לי להיפגש אתו ואני מבטיח לו עמימות ושהדברים לא ייחשפו. אמרתי לו שאני מבין אותו ומסתבר שהוא מבין חטופי ילדי תימן משנות החמישים. כעת אני עדיין מחכה לקשר כלשהו. אותו אדם שלישי הבטיח לי לשמור על קשר ושהוא יבוא אתו. אמרתי לו שזה חשוב לי מאוד ומבחינתי הוא יכול לבוא בחושך או בכל דרך אחרת. בהצגה אני משחק את האבא שמחפש את הילדים שלו וחשוב לי להרגיש את הדברים".

בשיחה עם אותו אדם שלישי שאל לוי מה הביא את חברו למסקנה שהוא אכן ילד חטוף. האדם השלישי סיפר שהם דיברו על כך ובמהלך ההצגה כולה "הוא הזיע ואפילו לא יודע מה הביא אותו לבוא להצגה. הוא הגיע בעקבות הפרסומים לבד, ללא אשתו או מישהו אחר. בכל הדרך חזרה הוא חשב מה הוא עושה, הוא יודע שמשהו לא בסדר אתו בפנימיות שלו. אין לי יותר מדי פרטים כי הוא לא רצה לחשוף את הדברים ואני מאוד מקווה שבימים הקרובים הוא ייצור קשר", אומר לוי הקורא לאותו בן חטוף ליצור אתו קשר לקראת מפגש ישיר.

על ההצגה בכלל וההיענות אליה מספר לוי: "אני עושה קומדיות כבר ארבעים שנה. הקהל צוחק ומעביר עוד ערב והולך הביתה. בהצגה הזו הקהל חווה את כל קשת הרגשות – הוא בוכה, דומע, צוחק, שומע מוסיקה, מתרגש, כועס. הצלחתי בכתיבה ובבימוי לתת לקהל את כל המנה אפשרית של הרגשות. עברו שישים שנה ובמרחק הזמן הדבר דוהה, אבל חמותי עדיין בבית. חטפו לה את הבן, אחיה הבכור של אשתי.

''יש לה את כל המסמכים, את צווי הגיוס, הפתקים לבוחר ואת תעודת הפטירה שקיבלה אחרי 18 שנה. כשנפגשים עם המציאות הכואבת הזו זה כואב ונראה הזוי ונגד הטבע, ואתה אומר שלא יתכן שבמדינת ישראל נעשה עוול לאור היום, אבל החיים זורמים ויש עוד ילדים ונכדים ונינים ובתווך האדם משייט... הקהל לא קם בהצגות מהכסאות אלא רק בסוף למחיאות כפיים. אנשים לא יוצאים מהאולם".

הקהל, אומר לוי, בנוי מכלל העדות ולא רק מיוצאי תימן. אמנם הפלטפורמה השיווקית הראשונה הייתה בני עדות המזרח אך כעת ההצגה מוזמנת גם לאוניברסיטת בר אילן שם, למרכז שהאן, יובא קהל אקדמאי מגוון.

לנוכח האירועים החדשותיים האחרונים וקידום הפרשה על ידי השר צחי הנגבי בממשלה, נשאל לוי אם להערכתו הדברים יובילו למשהו חדש או שמא הארכיונים כבר נקברו ונשרפו וחקר האמת לא יתבצע. "יש כאן שני אלמנטים. האחד הוא בדיקות הDNA שייעשו. והדבר השני הוא פתיחת תיקי האימוץ. אמנם ההורים המאמצים אומרים שיש להם זכות לאסור את הפתיחה הזו, אבל אתם לא הורים מאמצים אלא גנבים ושודדים. איפה עומדת מולם זכות האב הנגזל?".

"אם צחי הנגבי ייקח את העניין לעומק, אנחנו לא יודעים מה הוא יגלה שם חוץ מפרוטוקולים מחוקים בשחור. אני לא מבין מה יש כאן להיות חסוי? אני קורא לראש הממשלה לומר שהגענו למסקנה שהיה פשע, בלי ועדת חקירה. שיגידו שהיה פשע ועוול ומכירים בזה".

ומה באשר לענישה שיש להעניש את המעורבים באותו פשע, אם אכן יתברר שבוצע? "יש עוד אנשים חיים מהחוטפים, יש עוד נהגי אמבולנסים ובעלי תפקידים שמפחדים לדבר. הרב פורוש אמר בראיון בשנות התשעים שהוא מכיר שמות ויודע פרטים אבל הוא מפחד לדבר. המוסד ומערכת הביטחון קשורים לזה. כבר קיבלתי טלפון אנונימי שהודיעו לי בנימת איום שכדאי לי לרדת מהפרשה. העליתי את ההקלטה לפייסבוק וזה עורר עניין רב".

"אם צחי הנגבי יקבל את המפתח הראשי מראש הממשלה הוא יוכל לקחת מאות מתנדבים סטודנטים ובמקום שהבדיקה תימשך 15 שנה היא תסתיים בחודש", אומר לוי ובאשר למעורבותם האפשרית של בכירים בפרשה, הוא אומר: "בוודאי שיש אשמים. צעקתי לשמעון פרס, אמרתי שהוא ידע הכול אבל אנשים כנראה מפחדים עדיין ומישהו מכוון את זה מלמעלה. הרי זה הזוי שבג"צ קבע שאת הגנזך סוגרים עד שנת 2071, זה מובן? אפילו הנכדים והנינים שלי לא יראו את הדברים...".

בעניין הענישה שיש מקרב העדה הסבורים שניתן לוותר עליה, אומר לוי: "אין לי מושג את מי להעניש, את אלה שכבר מתו, את המשפחות שלהם שידעו? למה הם לא אומרים שאצלנו בקיבוץ יש כך וכך ובקנדה כך וכך ובארה"ב כך וכך? הרי המשפחה המורחבת אשמה גם היא".

על החשש לדבר מעיד לוי ומספר כי "באה אליי אישה בת יותר משישים שאמרה לי שההורים שלה היו במוסד ושהיא ילדה מאומצת מחטופי תימן אבל היא מפחדת להיחשף. אמרה לי את זה בפירוש, לא נתנה פרטים ועזבה...".