אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: פלאש 90

ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2015 מעלים כי לאורך השנים הישגי תלמידי ישראל השתפרו.

פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. המחקר נערך על ידי ארגון ה-OECD במחזוריות של אחת ל- 3 שנים.

מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה- OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב- 173 בתי ספר, רובם בכיתה י'.

התוצאות במבט על

לאורך השנים הישגי ישראל במחקרי פיזה השתפרו. במחקר הנוכחי, מחזור 2015 , לא היה שינוי מובהק
בהישגי ישראל בהשוואה למחזור מחקר פיזה הקודם שנערך ב- 2012. בדומה למחזורים קודמים, הישגי
ישראל נמוכים מאלה שבממוצע ה- OECD. כמו כן פיזור הציונים בישראל הוא מהגדולים ביותר מבין המדינות והישויות הכלכליות המשתתפות והגדול ביותר בין המדינות החברות ב-OECD.

הפערים העיקריים עולים כאשר משווים תלמידים משני מגזרי השפה (דוברי עברית ודוברי ערבית), וכאשר משווים תלמידים מרקע חברתי תרבותי כלכלי שונה. בישראל שיעור המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות גם יחד דומה לזה שבממוצע ה-OECD, ואילו שיעור המתקשים בכל שלושת תחומי הדעת גם יחד גדול פי 1.5 מזה שבממוצע ה- OECD.

מיכל כהן מנכ"לית משרד החינוך
מיכל כהן מנכ"לית משרד החינוךצילום: פלאש 90

מגמות לאורך שנים

מאז מחזור פיזה 2006 נרשמה עלייה בהישגים בשלושת תחומי האוריינות, אך בהשוואה למחזור פיזה
2012 לא חל שינוי מובהק בהישגי ישראל באף אחד מתחומי האוריינות. העלייה לאורך השנים נרשמה
הן בקרב דוברי עברית והן בקרב דוברי ערבית, פרט לאוריינות מדעים שבה נרשמה עלייה בקרב דוברי
עברית, ונרשמה יציבות בקרב דוברי הערבית.

בעשור האחרון עלו הישגי ישראל:

  • באוריינות מדעים עלייה קטנה של 13 נקודות (מ- 454 נק' ב- 2006 ל- 467 נק' ב- 2015)
  • באוריינות קריאה עלייה גדולה של 40 נקודות (מ- 439 נק' ב- 2006 ל- 479 נק' ב- 2015)
  • באוריינות מתמטיקה עלייה מתונה של 28 נקודות (מ- 442 נק'ב- 2006 ל- 470 נק' ב- 2015)

ההישגים ב-2015 במבט בין לאומי
ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת תחומי האוריינות. באוריינות מדעים הציון הממוצע של ישראל הוא 467 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה- OECD.
ישראל מדורגת במקום ה- 40 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר.

באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 479 נקודות לעומת 493 נקודות בממוצע ה-OECD.
ישראל מדורגת במקום ה- 37 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר.

באוריינות מתמטית הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות לעומת 490 נקודות בממוצע ה- OECD.
ישראל מדורגת במקום ה- 39 מבין 70 המדינות והישויות הכלכליות שהשתתפו במחקר.

בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם, והגדול ביותר מבין מדינות ה-
OECD.

שיעור התלמידים המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד דומה לזה שבממוצע ה- OECD, ואילו
שיעור התלמידים המתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד גדול פי 1.5 מזה שבממוצע ה- OECD.

פערים בהישגים
בכל תחומי האוריינות נרשמו פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי
ערבית, לטובת דוברי העברית. הפער בציון הממוצע בין דוברי העברית לדוברי הערבית הוא 87 נקודות
באוריינות מדעים, 116 נקודות באוריינות קריאה, ו- 104 נקודות באוריינות מתמטיקה.

בכל תחומי האוריינות נרשמו פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי תרבותי כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ- 90 נקודות בקרב דוברי עברית וכ- 25 נקודות בקרב דוברי ערבית.

הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית נותרים משמעותיים גם כאשר משווים תלמידים מרקע חברתי-תרבותי-כלכלי-דומה.

נפתלי בנט
נפתלי בנטצילום: פלאש 90

מגמות בהישגי ישראל לאורך שנים
הישגי ישראל במחקרי פיזה השתפרו לאורך השנים. עם זאת, ההישגים במחקר פיזה 2015 אינם
שונים במובהק מאלה שהתקבלו ב- 2012 בשלושת תחומי האוריינות.

בין 2006 ל- 2015 חל שיפור קטן של 13 נקודות באוריינות מדעים (מ- 454 נק' ב- 2006 ל- 467 נק' ב-
2015), שיפור גדול של 40 נקודות באוריינות קריאה (מ- 439 נק' ב- 2006 ל- 479 נק' ב- 2015) ושיפור מתון של 28 נקודות באוריינות מתמטיקה (מ- 442 נק' ב- 2006 ל- 470 נק' ב- 2015).

לעומת זאת, בין 2012 ל- 2015 לא היה שינוי מובהק סטטיסטית בשלושת התחומים: באוריינות מדעים
(ירידה לא מובהקת של 3 נק', מ- 470 נק' ב- 2012 ל- 467 נק' ב- 2015), באוריינות קריאה (ירידה לא
מובהקת של 7 נק', מ- 486 נק' ב- 2012 ל- 479 נק' ב- 2015), ובאוריינות מתמטיקה (עלייה לא מובהקת של 4 נק', מ- 466 נק' ב- 2012 ל- 470 נק' ב- 2015).

מגמת השיפור בישראל לאורך השנים באה לידי ביטוי באומדן השינוי התלת שנתי הממוצע, המחושב על ידי ה-OECD. חישוב המגמה התלת שנתית הממוצעת נעשית על ידי הליך רגרסיה בו נלקחים בחשבון כל הממוצעים שבטווח השנים הרלוונטיות. באוריינות מדעים, אומדן השיפור התלת שנתי הממוצע מחושב מנתוני 2015-2006 , ומעיד בישראל על שיפור של 5.4 נקודות בכל שלוש שנים בממוצע. באוריינות קריאה, אומדן השיפור הממוצע התלת שנתי מחושב מנתוני - 2015-2009 , ומעיד בישראל על שיפור לא מובהק של 2.5 נקודות.

לעומת זאת, השינוי ארוך הטווח בקריאה, המחושב גם הוא על ידי ה- OECD מנתוני 2015-2000, מובהק ועומד על 9.2 נקודות בכל שלוש שנים בממוצע. במתמטיקה אומדן השינוי הממוצע התלת-
שנתי מחושב מנתוני 2015-2003 (בישראל החל מ- 2006) ומראה בישראל על שיפור של 10.1 נקודות בכל שלוש שנים בממוצע.

כאשר בוחנים את המגמות בקרב כל מגזר שפה בנפרד עולה כי בקרב תלמידים דוברי עברית מגמות דומות לאלו שבכלל האוכלוסייה ואילו בקרב דוברי הערבית המגמות מעט שונות.

בקרב דוברי עברית הייתה עלייה בהישגים בין מחזורי פיזה 2006 עד 2012, אך עלייה זו לא נמשכה
במחזור פיזה 2015. חשוב לציין כי כבר ב-2012 דוברי העברית הגיעו בממוצע להישגים גבוהים מממוצע
ה- OECD באוריינות קריאה (510 נק' בישראל לעומת 496 נק' ב- OECD), הישג שנשמר גם ב- 2015 (507 נק' בישראל לעומת 493 נק' ב- OECD).

בקרב דוברי ערבית נראית מגמה לא עקבית בין 2006 ל- 2015 בשני התחומים, קריאה ומתמטיקה, –
חלה עלייה מתונה של 19 נקודות (מ- 372 נק' ל- 391 נק'), ובמדעים לא נרשם שינוי של ממש (מ- 403 נק' ל- 401 נק', ירידה לא מובהקת של 2 נק').

בין השנים 2015-2006 חל בישראל גידול בשיעור המצטיינים (רמות בקיאות 5 ו- 6) - באוריינות קריאה
עלה שיעורם ב-4% (מ- 5% ל- 9% מצטיינים) ובאוריינות מתמטיקה עלה שיעורם ב- 3% (מ- 6% ל- 9% מצטיינים). באוריינות מדעים נרשם גידול קל של אחוז אחד בלבד (מ- 5% ל- 6% מצטיינים). כך גם שיעור התלמידים המצטיינים בשלושת התחומים גם יחד עלה באותן השנים (מ- 2% ל- 3%).

בנוסף, חלה ירידה בשיעור המתקשים (מתחת לרמת בקיאות 2) בכל שלושת תחומי האוריינות.

באוריינות מדעים שיעור המתקשים ירד ב-5% (מ- 36% ל- 31% מתקשים), באוריינות קריאה ב- 12% (מ- 39% ל- 27% מתקשים) ובאוריינות מתמטיקה ב- 10% (מ- 42% ל- 32% מתקשים). בשיעור המתקשים בשלושת התחומים גם יחד יריד ב- 6% (מ- 26% ל- 20% מתקשים).

כאשר בוחנים את שיעורי המצטיינים והמתקשים לאורך השנים בכל מגזר שפה בנפרד, ניתן לראות שבקרב דוברי עברית חל שיפור גידול בשיעור המצטיינים לצד צמצום שיעור המתקשים. באוריינות מדעים נרשמה – עלייה של 2% בשיעור המצטיינים וירידה של 8% בשיעור המתקשים, באוריינות קריאה נרשמה עלייה של 6% בשיעור המצטיינים וירידה של 16% בשיעור המתקשים, ובאוריינות מתמטיקה נרשמה עלייה של 5% בשיעור המצטיינים וירידה של 13% בשיעור המתקשים.

בקרב דוברי ערבית, לעומת זאת, לא נראה שיפור דומה. למעט ירידה קלה של כ- 5% בשיעור המתקשים
בקריאה ובמתמטיקה, לא נרשם שינוי של ממש בין מחזורי פיזה 2006 ו- 2015 בשיעורי המצטיינים
והמתקשים. בקרב דוברי הערבית שיעורי המצטיינים הם אפסיים בכל השנים.

כאשר משווים את שיעורי המצטיינים והמתקשים במחזור הנוכחי בהשוואה למחזור פיזה הקודם 2012,
נראה כי לא היה שינוי ניכר הן בשיעור המצטיינים והן בשיעור המתקשים, בכלל ישראל ובשני מגזרי השפה, למעט עלייה של 7% בשיעור המתקשים בקריאה בקרב דוברי הערבית.

הישגי ישראל במבט בינלאומי

במחזור פיזה 2015 הממוצע בישראל עמד על 467 באוריינות מדעים, 479 באוריינות קריאה ו-470 באוריינות מתמטיקה. בכל תחומי האוריינות הממוצע בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד מתחומי
האוריינות. (493 באוריינות מדעים, 493 באוריינות קריאה ו- 490 באוריינות מתמטיקה).

הממוצע בישראל אינו שונה באופן מובהק מן הממוצעים של המדינות והישויות הכלכליות
הממוקמות במדעים במקומות 42-38 , בקריאה במקומות 39-30 , ובמתמטיקה במקומות 42-37.

הישגים לפי מגזרי שפה

הישגיהם של דוברי העברית גבוהים מאלה של דוברי הערבית בשלושת תחומי האוריינות.
הפער בין הממוצע של דוברי עברית והממוצע של דוברי ערבית עומד על 87 נקודות באוריינות מדעים,
116 נקודות באוריינות קריאה ו- 104 נקודות באוריינות מתמטיקה. כאשר בוחנים תלמידים מכל אחד
ממגזרי השפה בנפרד עולה כי ממוצע דוברי העברית דומה לממוצע ה- OECD וממוצע דוברי הערבית נמוך מממוצע ה- OECD ודומה לממוצע במדינות מתפתחות דוגמת אינדונזיה.

אילוסטרציה
אילוסטרציהIstock

הישגים לפי רקע חברתי כלכלי

בשלושת תחומי האוריינות נמצאו פערים ניכרים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי. ככל שהרקע החברתי תרבותי כלכלי של התלמידים גבוה יותר כך הישגיהם גבוהים יותר. במחזור 2015 הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך עומדים על 91 נקודות במדעים, 89 נקודות בקריאה ו- 87 נקודות במתמטיקה. ככלל, לאורך השנים הפערים נותרו כמעט ללא שינוי.

בקרב תלמידים דוברי עברית הפערים בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך דומים
לפערים בקרב כלל האוכלוסייה - 94 נקודות במדעים, 87 נקודות בקריאה ו- 84 נקודות במתמטיקה. בקרב תלמידים דוברי ערבית הפערים קטנים יותר ועומדים על 31 נקודות במדעים, 22 נקודות בקריאה ו- 32 נקודות במתמטיקה. יודגש כי במחקר פיזה, בניגוד למחקרים אחרים, הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית לתלמידים דוברי ערבית נותרים משמעותיים גם כאשר משווים תלמידים מרקע דומה.

הישגים לפי מגדר

הפערים בהישגים בין בנות ובנים שונים בקרב דוברי העברית ובקרב דוברי הערבית. בקרב דוברי
העברית נמצאו פערים מגדריים קטנים (אך לא מובהקים) בשלושת תחומי האוריינות. בקרב דוברי
הערבית, נמצא פער לטובת הבנות במיוחד בקריאה, ובמידה מתונה יותר גם במדעים.

בקרב דוברי העברית באוריינות מדעים ממוצע הבנים גבוה במעט מממוצע הבנות (פער לא מובהק של 12 נק' לטובת הבנים), באוריינות קריאה ממוצע הבנים נמוך במעט מממוצע הבנות (פער לא מובהק של 14 נק' לטובת הבנות) ובאוריינות מתמטיקה ממוצע הבנים גבוה במעט מממוצע הבנות (פער לא מובהק של 14 נק' לטובת הבנים).

לעומת זאת, בקרב דוברי הערבית נמצאו הבדלים בין המגדרים. כך, באוריינות מדעים ממוצע הבנים נמוך מממוצע הבנות ב- 22 נקודות, באוריינות קריאה ממוצע הבנים נמוך מממוצע הבנות ב-52 נקודות ובאוריינות מתמטיקה ממוצע הבנים נמוך במעט מממוצע הבנות (פער לא מובהק של 12 נק'
לטובת הבנות).

במחקר פיזה 2015 לקחו חלק גם תלמידות מהמגזר החרדי. בשלושת תחומי האוריינות נמצא כי הישגי הבנות החרדיות אינם שונים באופן מובהק מהישגי הבנות בפיקוח הממלכתי דתי ונמוכים מהישגי הבנות בפיקוח הממלכתי.