"מוסיפים לטפח את כוחנו הצבאי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים באזכרה המלכתית לזכרו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון ז"ל ודיבר על חוסנו של צה"ל.

ניצן קידר , ו' בכסלו תשע"ז

הנשיא ריבלין, באזכרה לדוד בן גוריון ז"ל
הנשיא ריבלין, באזכרה לדוד בן גוריון ז"ל
צילום: קובי גדעון, לע"מ

בשדה בוקר נערכה היום (שלישי) האזכרה הממלכתית לזכרו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון ז"ל, במלאת 43 שנים לפטירתו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים באירוע בשבח כוחו של צה"ל. "הכוח הצבאי שלנו חייב להיות חזק דיו כדי להדוף כל אויב, הוא חייב להיות מסוגל להעביר את המלחמה בשטחו של האויב, כפי שנעשה בקדש ובמלחמות אחרות, והוא חייב להיות מסוגל לאיים בהכחדה על כל מי שמאיים להכחיד אותנו".

"על כן", המשיך נתניהו, "גם היום אנחנו מוסיפים לטפח יותר מתמיד את הכוח הצבאי והמודיעיני שלנו, במובן מסוים עד לבלי הכר ממה שהיה בימיו של בן גוריון, ועם זאת אני אומר בקו ישיר של התעצמות שהוא התחיל בו והוא פשוט נמשך לימינו".

"צה"ל הפך לאחד הצבאות המובילים והחזקים בעולם. גופי המודיעין והסיכול שלנו הם מן הטובים בעולם וכל מי שמאיים על קיומנו שם עצמו בסכנה גדולה מאוד ולשם כל זה אנחנו מצטיידים במטוסי F-35 , בצוללות, בסייבר וגם בכלים הגנתיים כמו כיפות ברזל, שרביט קסמים ועוד כהנה וכהנה", דברי ראש הממשלה.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין דיבר על דמותו של ראש הממשלה הראשון. "בן גוריון, בונה מדינת ישראל, היה גדול אנשי המעשה של התנועה הציונית מראשית", אמר הנשיא והוסיף: "את חזונם של הרצל, פינסקר, הס, ובורוכוב, יצק בן גוריון למטבעות של פעולה ממשית".

עוד אמר הנשיא, "לצד היותו איש ביצוע, מתרגם מוכשר של שפת החזון ללשון המציאות בן גוריון ניחן גם בכושר הכרעה ייחודי ויוצא דופן."

בן גוריון הוא שהנחיל למדינת ישראל את דוקטרינת הביטחון היסודית שלה, תוך שהוא מאמץ עקרונות מקיר הברזל של ז'בוטינסקי, אשר חלקים נרחבים בה עדיין ניצבים ועומדים גם בחלוף שבעה עשורים. והוא שקבע כי בנגב יבחן העם בישראל, ומבחן זה עדיין עומד לפתחנו", הוסיף ריבלין.

לדבריו, "יכולתו של בן גוריון לשקול ולהכריע אינה מצדיקה, גם לא בדיעבד את כל הכרעותיו. לא כל עמדותיו היו מוצדקות, אבל הוא פעל ועשה והשפיע וכך עיצב מציאות לדורו ולדורות. אולם אל לנו לחשוב כי בן גוריון היה רק איש המעשה, הוא גם היה איש התלמוד, איש של הגות ואידאולוגיה, אידאולוגיה שהנחתה אותו בהכרעותיו השונות. אידאולוגיה ממלכתית בשמה פעל, הכריע, יצר ועשה".

ריבלין התייחס למצב בהווה ואמר, "בשנים האחרונות רווחת הטענה כי לתורתו של בן גוריון - לאידאולוגיה שלו, לא נותרו עוד ממשיכים. איש איש עומד לגורלו. אינני סבור כי כך הדבר. אינני מאמין כי כך הדבר. יודע אני כי לא כך הדבר. אסור לארוז את הממלכתיות של בן גוריון, ולשים אותה בבוידעם, או לזרוק אותה לפח האשפה של ההיסטוריה".

"העיקרון החשוב הזה, שעלינו לפעול כאומה שיש לה מדינה, כאומה שהיא ריבונית לגורלה, כאומה שהיא גדולה מסך שבטיה, הוא רעיון שאי אפשר לוותר עליו. ואת הרעיון הזה, רבים, רבים עדין מאמצים אל לבם. אני נפגש עם אזרחים ברחבי הארץ, במעגלי עשיה שונים וייחודיים, ואני רואה איך בכל רחבי מדינת ישראל, ממשיכים רבים רבים להיות נאמנים לעקרון הבן גוריוני, בתלמוד ובמעש", ציין הנשיא.

הוא אמר עוד כי " אזרחים רבים שעדין חשים מחוייבים, לטובת המדינה, לטובת הממלכה הריבונית שהקימה האומה היהודית, היא מדינת ישראל. אני רואה אותם בשירות הצבא, ובמשטרה, במערכות הביטחון וההצלה, בקרב לוחמי האש, ומרכזי החירום. לפני קצת יותר משבוע, כולנו ראינו אותם, מגויסים, בכל כוחם ורוחם, נותנים את הנשמה ואת הלב. אני רואה איך בסקטור העסקי בכלל ובתעשיית ההי-טק בפרט, חיה וקיימת הממלכתיות; ממלכתיות שבשמה, פועלות תעשיות ענק, שקידומה של מדינת ישראל, חרות בד.נ.א שלהם. ממלכתיות שנכונה לשלם מעט יותר במיסים ובזמן ובתקנות יצוא, על מנת להבטיח עתיד וקדמה לישראל כולה".

"אני רואה אותם, בשרות הציבורי המפואר של מדינת ישראל, עמוד התווך שעליו נסמך בניין המדינה, הממלכה, שבה כל עובד ועובדת נרתמים למען כלל הציבור הישראלי. אני רואה אותם בקיבוצים, במושבים ובישובים עירוניים וכפריים, בקרב חניכי תנועות הנוער, וההגשמה", המשיך הנשיא.

"ביום זה, ובמעמד זה, אני מבקש להצדיע לציבור השקט והמסור, מימין ומשמאל, שממשיך את דרכו של בן גוריון בתלמוד ובמעשה, נאמן להגשמה, ומחויב לדבקים המחברים את הישראליות," אמר הנשיא והדגיש, "להצדיע לכל מי שישראל היא ביתו היחיד, ולמי שעבורו ציונות היא השקידה על טיפוח הבית הזה, תיחזוקו, שמירתו והגנתו. למי שתורם, מתוך אהבה, מחויבות ועשיה. היום, כאן, על קברו של דוד בן גוריון, באנו לזכור כי המדינה לא רק היתה, אלא במידה רבה עודנה, כל בית ישראל".