'תחושה קשה של חוסר שוויון בפני החוק'

פרקליטת הנשיא לשעבר קצב מביעה אופטימיות זהירה לקראת הכרעת ועדת השחרורים. על יחס התקשורת: 'מנציחים פופוליזם על גב המשפט'.

שמעון כהן , י"ג בכסלו תשע"ז

קצב ורעייתו
קצב ורעייתו
צילום: פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מביעה עורכת הדין סוזי עוזסיני-ארניה, עורכת הדין של הנשיא לשעבר משה קצב, תקווה שהפעם אכן משהו יקרה וביום ראשון הקרוב תודיע ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר על שחרור המוקדם של קצב.

"התחושה היא של סאגה בלתי נגמרת, אבל יחד עם זאת שומרים על אופטימיות ותקווה גדולה. יש חשש להתאכזב שוב וגם יש התקווה שאולי הפעם ועדת השחרורים תאמץ את כל חוות הדעת החיוביות בעניינו", אומרת עוזסיני-ארניה.

לשאלה אם קיים ביסוס משפטי לתחושה שאולי הפעם הדברים יהיו שונים מבעבר, היא משיבה ואומרת: כי אם להבנתה קיים הבדל ברמה המשפטית, "בפעם הראשונה הגשנו ערעור למחוזי, ובית המשפט קיבל את הטענות המשפטיות שעמד בכל הפרמטרים והחזיר את הדיון לוועדה שהייתה צריכה לדון שוב בעניינו. הועדה החליטה אז שצריך לעבור טיפול וכך נעשה. יש שיתוף פעולה מוחלט מצידו למרות הדים שנמסרו בתקשורת ואנחנו מגנים זאת כמובן".

"הראיה לכך הן חוות הדעת המקצועיות של שב"ס והגורמים הסוציאליים כולם תומכים בשחרורו המוקדם", היא אומרת ומדגישה כי אמנם בפעם הקודמת גם כן הוצגו חוות דעת מקצועיות תומכות, אך מה שמנע את השחרור היה הטיפול שבו ישתלב קצב, מה שאכן קרה. כעת, כאשר ישנו גם שיתוף הפעולה בעניין הטיפול וגם חוות הדעת המקצועיות התומכות, כמו גם עניין פרק הזמן שחלף ונתונים כמו העמידה בשאר הפרמטרים, תקוותם של אנשי קצב גוברת לשחרור מוקדם.

על יחסה של התקשורת לעצם הרעיון שקצב ישוחרר עד שיודה בפשע שאותו הוא עדיין טוען שלא ביצע, אומרת עוזסיני-ארניה: "אמרתי ואומר שוב שיש כאן ניסיון להנציח את הפופוליזם על גבי המשפט. קשה לי כמשפטנית עם זה. כולם צריכים להיות שווים בפני החוק. אם רוצים שכולם יהיו שווים בפני החוק אז הדבר צריך ללכת לכל הכיוונים וכשאדם עומד בפרמטרים לשחרור מוקדם לא צריך לגרום לו להתייסר ולא צריך לשתות את דמו. יש כאן תחושה קשה של חוסר שוויון בפני החוק".

עוזסיני-ארניה משיבה גם לטוענים במפורש שעל נשיא לשעבר חל חוק אחר ועמו יש לדון באופן מחמיר יותר מאשר עם כל אזרח אחר. לדבריה אם יש ממש בטענה זו הרי שוועדת החוקה תצטרך להתכנס ולשנות את החוק, אך "כל עוד החוק קיים כפי שהוא היום צריך להתנהל לפי החוק, ומה שקורה כאן זה ניסיון לעשות איפה ואיפה בפני החוק – כאשר מעמידים לדין החוק שווה בפני כולם אבל כשבאים לשחרר אין שוויון בפני החוק...".

על תחושותיו האישיות של קצב היא אומרת: "הוא מפחד מאוד להתאכזב שוב, אבל הוא מנסה לשמור על אופטימיות כאדם מאמין ואני מקווה שהתקווה שלו לא תתנפץ בפניו שוב".

ומה באשר לעמדת הנפגעות והמתלוננות נגד קצב? האם עמדתם צריכה להישמע בפני ועדת השחרורים והאם היא יכולה לשנות את הכרעתה של הוועדה? "יש לוועדה שיקול דעת מאוד נרחב והיא יכולה לשמוע את עמדת המתלוננות, אבל היא לא צריכה להיזון רק מעמדתן שבטח תתנגדנה לשחרור. אני יכולה לומר שהשיקולים שעל פי חוק הועדה צריכה לשקול הם שיקולים של מסוכנות או היעדר מסוכנות, חוות דעת של מב"ן, התנהגותו המופתית בכלא ונתונים אישיים כמו גילו, כל הפרמטרים שהוא עומד בהם. אלמנט החרטה שכולם נטפלים אליו אינו אחד האלמנטים הקבועים בחוק כתנאי שבלעדיו אין שחרור".