דחילקום שמאלנים, זאת אמנות זאת?

זה מה שיש לשמאל להציע? מיצגים שלא היו מביישים את הפגנות החמאס? ולקרוא לזה אמנות? תתאמצו קצת יותר, חברים. זה מתחיל לשעמם. דעה

שמעון כהן , י"ד בכסלו תשע"ז

הכרזה נגד נתניהו בבצלאל
הכרזה נגד נתניהו בבצלאל
צילום מסך ערוץ 20

איפה הם הימים ההם, הימים הישנים והטובים שבהם יכול היה יהודי פשוט להתרווח על כסאו בנחת ולדעת שיש על מי לסמוך, הימים שבהם ידע כל אדם בישראל שהשמאל ידאג לו לשלום, לצדק, לזכויות אדם, לאמנות ולעוד כמה ערכים נחשקים ונחשבים, איפה הם הימים ההם?

מכל הרעש והצלצולים ההם מה נותר? בלון ענק שנוקב בסיכה קטנטנה. לא שלום ולא חלום, לא צדק ולא שוויון, לא זכויות אדם ולא צלם אנוש, וכעת מתברר שאפילו נחמה פורתא מתחום האמנות לא נקבל. מסתבר שגם אמנות אין בו בשמאל. עצוב.

אם תאזינו היטב לכלי התקשורת שלנו (אתם לא חייבים, רק אם אתם ממש משועממים) תשמעו שם כל מיני מלומדי אמנות חמורי סבר, ארוכי שיער וחרוצי קמטים מסבירים לעם היושב בציון מה הכוונות הנסתרות של אותה סטודנטית שנה א' בפוסטר נתניהו והחבל, הפוסטר שהושחל לפנתיאון האמנות הישראלי.

תשמעו מהגאונים הללו איך בעצם דיוקנו של נתניהו מרמז אולי לחברה הישראלית כולה ולאו דווקא לאיש עצמו, תלמדו שהפוסטר הוא השלכה מהפוסטר של אובמה ואיך המילה ROPE היא אליגוריה למילה HOPE ושאר בלה בלה בלה וכל מיני חארטות שיודעים להנפיק מומחים לכלום מטעם עצמם. הם אמנם יאמרו זאת בקול נמוך ומלא חשיבות עצמית, אבל גם הקול הנמוך כים המלח לא יסתיר את הקש והגבבה האמנותית שמערימים עלינו בימים האחרונים.

הפוסטר המטופש של הסטודנטית מבצלאל מגיע אלינו ימים אחדים לאחר מיצג פסל הזהב של נתניהו במרכז תל אביב. גם כאן, מי שהיה מקשיב לתקשורת שלנו היה משוכנע שלאונרדו דה וינצ'י התעורר מקברו ובא לעשות סיבוב בכיכר המדינה. אף אחד אפילו לא מצא לנכון להגיד לו לאותו אמן גאון נפלא ויצרתי שהדבר היחיד שדומה לנתניהו בפסל שלו הוא החליפה.


אל תשאירו אותנו עם הזבל הזה. תשקיעו קצת יותר, כי אני כבר רואה את נתניהו רוכן ולוחש באוזניו של יהודי קשיש וחכם 'השמאל שכח מה זה להיות אמנים'.
כולם הקשיבו לדבריו ברוב קשב ושאלו על אופן ההכנה, המחשבה שמאחורי המיצג וכמובן ביקשו לדעת בציפייה ובעיניים כלות מה תכניותיו האמנותיות לעתיד, ורק כאשר שמעו שיש עוד כמה מיצגי נתניהו בקנה שלו נחה דעתם.

אז בואו שמאלנים יקרים ואהובים, נדבר רגע על הבשורות האמנותיות שהרעפתם עלינו בטובכם בעת האחרונה – תגידו, אתם רציניים? זאת אמנות זאת? אמנם כמעט כל קורס לאמנות נפתח בשאלה 'מהי אמנות' והתשובה שמתקבלת היא 'כמעט כל דבר' כי אין יפה ולא יפה באמנות, אין מושקע ולא מושקע, אין יצירתי ולא יצירתי, אין מי שיקבע שזו אמנות וזו קשקוש. הכול מותר, הכול אמנות וכולנו אמנים. אבל בכל זאת, אולי בכל זאת יש דברים שכדאי לאפסן ולשכוח מהם?

תנו לנו קצת תיחכום, קצת מעוף, פתיתי השקעה, קורטובי דמיון ויצירתיות, תנו משהו שיהיה קצת מעבר למפגן שמתאים יותר לכיכרות עזה להוטי המשטמה, כי בעצם אין הבדל אמיתי בין תמונת נתניהו וחבל לבובת נתניהו הנשרפת בהפגנה של החמאס, אין הבדל בין ביזוי דגל ישראל מעל בימה לבין דריכה על אותו דגל בהפגנה מבית מדרשו של איסמעיל הנייה. נראה לי שעם כשרון המלל של המומחים האמנותיים שלכם ניתן יהיה גם להסביר את מיצגי החמאס כאמנות צרופה, לא?

אז באמת, איפה הימים ההם שבהם לא כל שיהוק, גיהוק ופיהוק שמאלניים נחשבו לאמנות, הימים בהם קבעתם כמטיפים בשער שאין בימין לא הומור ולא אמנות? התגעגענו לימים ההם. תחזירו לנו אותם. ניתן אז היה להתייחס לשמאל בהרבה יותר רצינות. היה אז עם מי ועל מה להתווכח. היו מיצגים מעוררי מחשבה ופולמוס.

אל תשאירו אותנו עם הזבל הזה. תשקיעו קצת יותר, כי אני כבר רואה את נתניהו רוכן ולוחש באוזניו של יהודי קשיש וחכם 'השמאל שכח מה זה להיות אמנים'.