מדד הגיוון: נשים סובלות מפערי שכר

הנשיא ריבלין: מאחורי המספרים האלה עומדים סיפורים של אנשים ונשים מוכשרים שלא זוכים להגשים את 'החלום הישראלי' שלהם.

אורלי הררי , י"ח בכסלו תשע"ז

בית הנשיא, היום
בית הנשיא, היום
צילום: מארק ניימן, לע''מ

"מדד הגיוון" הוצג לראשונה היום (ראשון) לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, באירוע בבית הנשיא.

המדד החדש והמקיף של נציבות שוויון בעבודה במשרד העבודה והרווחה בוחן בקרב 20 ענפי כלכלה את ייצוגן ורמות השכר של חמש אוכלוסיות: נשים, חרדים, ילידי אתיופיה, ערבים, ובני 45. המדד פותח על ידי צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

המדד הוצג על ידי יפית אלפנדרי, מנהלת תחום צריכה וכספים וממונה על הסטטיסטיקה המגדרית ושוויון מגדרי, הלמ"ס וחנה קופפר, מנהלת תחום המחקר בנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה, נתוניו נסמכים על דיווחי המעסיקים (טופס 126) למס הכנסה לשנת 2014 המייצגים מחצית מסך השכירים בשוק הפרטי.

מנתוני מדד הגיוון עולה כי לנשים יש בדרך כלל ייצוג גבוה אך הן סובלות מפערי שכר גדולים, בדומה לערבים ולילידי אתיופיה. עוד עולה כי המגזר הערבי וילידי אתיופיה מיוצגים ייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא-איכותית ושכר נמוך מאד, ובמקביל מיוצגים ייצוג חֶסֶר בענפים בעלי שכר גבוה.

המדד מגלה כי ארגונים גדולים הם לרוב פחות מגוונים, אולם פערי השכר בהם לרוב נמוכים יותר. בנוסף, חרדים מיוצגים בשיעורים גבוהים יחסית בעיקר בענפי 'צווארון לבן'.

בית הנשיא, היום
צילום: מארק ניימן, לע''מ

"המדד הזה מציב בפנינו ראי לא פשוט", אמר הנשיא ריבלין. "מאחורי המספרים האלה עומדים סיפורים של אנשים ונשים מוכשרים שלא זוכים להגשים את 'החלום הישראלי' שלהם, כי מאחורי הטבלאות האלה עומד גם הסיפור שלנו כחברה. אז למה בכל זאת אני רואה תקווה בנתונים שהוצגו כאן? כי מאחורי המספרים הללו אני מזהה גם סיפור אחר וזה הסיפור על החברה שהיינו רוצים להיות, חברה שמבינה שיצירת חלום ישראלי נגיש לכל ישראלי וישראלית הוא צורך כלכלי קיומי כפי שהוא חזון חברתי".

לדברי ריבלין, הרחבת מעגל המועסקים ומיצוי הכישרון הישראלי בכל מקום בו הוא נמצא - חיוניים לכל חברה שרוצה לצמוח ולהתחרות. "בעידן של חדשנות, לאורך זמן, מעסיק שלא ידע לגייס עובדים מהציבור החרדי ומהחברה הערבית פשוט לא יוכל להתחרות, כפי שגם הכלכלה הישראלית לא תחזיק מעמד ללא השתלבות אפקטיבית של ציבורים אלה.

"כולנו יודעים לשנן, שההון האנושי היה מאז ומעולם הקלף הכלכלי המרכזי שלנו, אבל באותה נשימה אנחנו כנראה שוכחים שההון האנושי הזה, אינו תָחוּם בשבט מסוים, בקהילה או באזור".

עוד אמר הנשיא כי לכישרון הישראלי, אין צבע עור כפי שאין לו העדפה דתית או לאומית. "הדרך לשינוי המגמה במספרים שפגשנו כאן היום, הדרך לשינוי כלכלי וחברתי אמיתי ומעמיק עוברת בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל אלה העומדים בשער, אצל אלה המחליטים אם לפתוח אותו, או להשאיר אותו סגור".

"אני קורא שוב מהבית הזה היום לראשי המשק, הצטרפו אלינו, פתחו את השערים", הוסיף ריבלין. "פתחו את השערים בפני החברה החרדית, בפני החברה הערבית, בפני קהילת יוצאי אתיופיה. הירתמו למשימה של שילוב אמיתי של כל חלקי החברה הישראלית, בתעסוקה הולמת, במשרות של הובלה, פיתוח וניהול.

''אתם הקטר של המשק. ההכרעות שלכם קובעות את העתיד של כולנו. עלינו להבין איך מייצרים זיקה ורציפות בין ההכשרה האקדמית להשתלבות בשוק התעסוקה לאוכלוסיות מטרה אלה. ובכוונתי להזמין את ראשי המוסדות להשכלה גבוהה לשלב כוחות ומוחות עם ראשי המשק בהתמודדות עם האתגר הזה המונח לפתחם", סיפר.

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, אמר כי "המדד שמשיקה היום נציבות השוויון בעבודה מציג נתונים שמחייבים אותנו לעשות מעשה ולייצר מציאות שתאפשר לכל מי שמעוניין להשתלב או להתקדם בשוק העבודה, לעשות זאת.

''הנתונים מראים שתופעות כמו פערי שכר בין נשים לגברים הן עדיין חלק מהמציאות שלנו. כך גם לגבי ייצוג נמוך מאוד של ילידי אתיופיה במשרות בהן השכר הוא בדרך כלל גבוה וכך גם לגבי החברה הערבית. התפיסה של גיוון והכלה איננה רק סיסמה יפה אלא צורך ממשי שלנו כחברה הטרוגנית על מנת שנמשיך להוביל בכל התחומים", הוסיף כץ.

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, אמרה כי "מקום העבודה הוא נקודת מפגש בין אוכלוסיות שונות, ולכן הוא חממה מצוינת לגישור בין פערים. גם כיום, מעסיקים עדיין נוטים להעסיק את מי שדומה להם, לא מתוך אפליה או גזענות אלא מתוך חוסר מודעות. 'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשילוב מגוון אוכלוסיות ולקדם בידיהם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה.

''הנציבות מציעה למגזר העסקי סיוע וכלים אופרטיביים ליצירת גיוון. אני מאמינה כי לצד הסיוע הניתן כיום למגזר העסקי, נוכל לקדם בעתיד תקנות שיחייבו מעסיקים במגזר הפרטי לשלב אוכלוסיות מודרות", הוסיפה.

לאחר הצגת המדד נערך פאנל בהשתתפות פרופ' מומי דהאן, פרופ' לכלכלה באוניברסיטה העברית בבית הספר למדיניות ציבורית, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, מנהלת התוכנית ליחסי יהודים-ערבים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, מיכל צוק, ממונה תחום תעסוקה, משרד הכלכלה ומר מוטי פלדשטיין, מנכ"ל קמ"ח.