"תעשיית החלל במשבר חמור"

השר אקוניס הציג את מסקנות הועדה שהוקמה בעקבות פיצוץ הלווין, "המדינה חייבת להשקיע בלוויין תקשורת ישראלי חדש במקום עמוס 6".

חזקי ברוך , י"ט בכסלו תשע"ז

השר אקוניס ויו"ר הועדה. הבוקר
השר אקוניס ויו"ר הועדה. הבוקר
צילום: דן בלילטי, לע"מ

תעשיית החלל נמצאת כיום במשבר חמור המאיים על תכנית החלל הלאומית - כך עולה מדו"ח הוועדה שהוקמה בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6.

על הקמת הוועדה החליט שר המדע אופיר אקוניס כדי לבחון את תכנית החלל האזרחית בהתמקדות בתחום לווייני התקשורת.

הוועדה הציגה הבוקר (שני) את מסקנותיה במסיבת עיתונאים בה השתתפו חברי הועדה והשר אקוניס.

השר אקוניס אמר, "המסקנה העיקרית העולה מהדו"ח היא שהמדינה חייבת להשקיע בלוויין תקשורת ישראלי חדש במקום עמוס 6. כרגע לא מפותח בישראל לוויין תקשורת נוסף וקיים חשש שבחירום לא יהיה לישראל מענה לצורכי התקשורת שלה, ועלולה להיגרם פגיעה קשה ביכולות התקשורת, בכלכלה ובשגרת החיים. זהו צורך חיוני להבטחת קיומה של ישראל כמדינה שעתידה בידיה וכדי לשמור על מעמדנו במועדון המצומצם של מדינות שפועלות בחלל, חייבים לתקצב לוויין חדש".

בין ההמלצות שעולות מהדו"ח, תוספת של 120 מיליון ₪ בשנה לתקציב סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע עבור: פיתוח לוויינים ופרויקטים בחלל; הקמת מערך של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו זמנית ותמיכה בפיתוח מוצרים בתעשיית החלל שיתחרו בשוק העולמי.

הוועדה קובעת, "מערך של לווייני תקשורת מחזק את היתירות והבטחון התקשורתי של ישראל בעת חירום", וכי למדינת ישראל צורך חיוני ביכולות עצמאיות להשגת מידע ולהעברתו באמצעות לווייני תקשורת ישראליים.

הוועדה, אותה הוביל מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, משרטטת תמונה מדאיגה לפיה תחום לווייני התקשורת בישראל נמצא במשבר חמור המאיים על תכנית החלל כולה. התפוצצות עמוס 6 ואבדן הקשר עם עמוס 5 פגעו בתכניות להחלפת עמוס 2 המשרת צרכנים ישראלים רבים, והצפוי לסיים את תפקידו בתחילת 2017. בשלב זה לא מפותח בישראל לוויין תקשורת נוסף ולרשות המדינה יעמדו בקרוב רק שני לווייני תקשורת פעילים תוצרת ישראל– עמוס 3 ועמוס 4.

מצב זה, נכתב בדו"ח, מעמיד את ישראל עם יכולת חלקית בלבד לשימוש בלווייני תקשורת לטובת כלל הצרכים הלאומיים. ללא פיתוח מידי של לוויין תקשורת נוסף, ייגרם לתעשיית החלל נזק בלתי הפיך בשל אובדן ידע, יכולות ומומחיות שנצברו במשך שנים, וחיוניים לפרויקטים נוספים בתחום החלל.

על רקע מצב זה וכדי להתמודד עם צרכי המדינה, הגיעה הוועדה למסקנה כי נדרשת מדיניות לאומית המגדירה את הפעילות בחלל יעד בעדיפות לאומית.

בתחום התקשורת סבורים חברי הוועדה כי המתווה המיטבי הלוקח בחשבון את כלל הצרכים אל מול העלות למדינה, הוא שימוש בלווייני תקשורת מסחריים מתוצרת ישראל והפעלתם באמצעות חברה ישראלית. מאחר שעלות לווייני תקשורת מתוצרת ישראל גבוהה יותר מעלותם בשוק העולמי, קובעת הוועדה כי יש צורך לגבש מתווה שיאפשר פיתוח תשתיות ויכולות לצורך גישור על פער העלויות.

לצורך מימוש מתווה זה, ממליצה הוועדה על מערך של לפחות ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו זמנית. מערך זה, על פי הוועדה, יספק יתירות וגיבוי למקרה של פגיעה בתפקוד של מערכות תקשורת אחרות, שמירה על נקודות השמיים שהקצה האו"ם ללווייני התקשורת הישראליים, וכן במקרה של פעילות עוינת או כשל טכני. בהינתן שאורך החיים המקובל ללוויין תקשורת הוא 15 שנים, המשמעות של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו זמנית היא ייצור של לוויין אחד לפחות כל ארבע שנים.

הוועדה ממליצה כי בטווח המידי יינתן סיוע של 20 מיליון ₪ בשנה לחברת "חלל תקשורת" לצורך חכירה זמנית של לוויין במקומו של עמוס 6. מימון זה יידרש עד להשלמת הפיתוח של לוויין חדש בישראל.

מעבר לכך קובעת הוועדה כי נדרשת התנעה מיידית של תכנית לאומית רב שנתית לפיתוח ובנייה מלאים של ארבעה לווייני תקשורת חדשים מתוצרת ישראל. לצורך כך נדרשת השקעה ממשלתית של 70 מיליון ₪ לשנה שיושקעו בייצור, בהקמת תשתיות ובמו"פ. ההשקעה תשמר את יכולותיה העצמאיות המלאות של ישראל בפיתוח לוויינים ללא צורך בהסתמכות על רכש מתוצרת זרה.

הוועדה הדגישה גם את הצורך בהשקעה אזרחית לטיפוח תשתיות לאומיות באקדמיה ובתעשייה בתחום החלל האזרחי בדגש על אפשרויות למינוף כלכלי. הוועדה מבקשת להעמיד את תקציב סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע על 110 מיליון ₪ לשנה ( 30 מיליון ₪ יותר מהתקציב הנוכחי). בנוסף ממליצה הוועדה לפתח לוויין שמהותו משימה הנדסית ומדעית כל כארבע שנים.

כדי לשקם את יתרונה היחסי של ישראל בתחום החלל ממליץ הדו"ח לתת עדיפות לפיתוח מוצרים בתעשיית החלל ובהם יכולות ושירותים שיאפשרו לה להתחרות בשוק החלל העולמי, בתחומים ובממשקים שבהם יש לה יתרון. כך למשל בממשק שבין תחום החלל לתחום הסייבר, ממשק שהביקוש לו גובר בעולם. שוק החלל העולמי מוערך בכ-320 מיליארד דולר בשנה וההערכות כי ישראל יכולה להגיע לייצוא של כ-3 מיליארד דולר בשנה.

על בסיס המלצות אלו, מבקשת הוועדה כי משרד המדע והמטה לבטחון לאומי יגבשו הצעת מחליטים שתוגש לקבינט.