טפלו בנכדים – ותחיו יותר

מחקר חדש מגלה: סבים וסבתות שסייעו בטיפול בנכדיהם שיפרו בצורה משמעותית את תוחלת ואיכות החיים שלהם.

ניסן צור , ד' בטבת תשע"ז

אילוסטרציה
אילוסטרציה
Istock

בילוי זמן עם הנכדים והנכדות יכול לא רק להיות הנאה, אלא גם בריא ולהאריך את תוחלת החיים. כך עולה ממחקר חדש שבוצע באוניברסיטת באזל בשוויץ.

במסגרת המחקר נבדקו מעל ל 500 בני אדם מעל גיל 70 אשר לקחו חלק בראיונות ובדיקות רפואיות מדי שנתיים בין השנים 1990-2009.

המשתתפים במחקר חולקו לשלוש קבוצות – סבים וסבתות שסייעו בטיפול בנכדיהם ובילו איתם חלק מזמנם, אחרים שטיפלו בילדים קטנים של שכנים או חברים בלבד, וכאלו שלא בילו זמן כלל עם ילדים קטנים.

תוצאות המחקר הראו כי הסבים והסבתות שבילו מדי פעם עם נכדיהם וסייעו בטיפול בהם, רשמו תוחלת חיים ארוכה יותר ודיווחו על איכות חיים גבוהה יותר. לעומתם, סבים וסבתות שקיבלו משמורת מלאה על נכדיהם, דווקא רשמו תוחלת חיים קצרה יותר ודיווחו על איכות חיים נמוכה יותר. הנתונים גם הראו כי הסיכון למוות היה נמוך בשליש אצל המבוגרים שסייעו בטיפול בנכדיהם, לעומת אלו שלא נפגשו עם נכדיהם כלל.

מחצית מהמשתתפים במחקר שסייעו בטיפול בנכדיהם, נותרו בחיים במשך עשר השנים הראשונות של המחקר. לעומתם, מחצית מאלו שסיפרו כי אינם נפגשים כלל עם נכדיהם, מצאו את מותם בתוך חמש שנים בלבד מתחילת המחקר. מבוגרים שטיפלו בילדים של שכנים או חברים, הלכו לעולמם בממוצע כשבע שנים לאחר תחילת המחקר.

"כאשר אין קשר כלל עם הנכדים, הדבר משפיע בבירור לרעה על בריאותם של הסבים והסבתות. זה יכול להיות מנגנון הקשור בהתפתחות האנושית, כאשר סיוע בגידול הילדים היה חיוני עבור שמירה על קיום המין האנושי" אמרה סוניה הילברנד מהמכון לפסיכולוגיה באוניברסיטת באזל בשוויץ, אחת עורכות המחקר.

גם ברונו ארפינו, פרופסור באוניברסיטת ברצלונה שהיה חלק מצוות החוקרים, אמר כי "הטיפול בנכדים העניק לסבים וסבתות תחושת תכלית לחייהם, מאחר והם הרגישו נחוצים עבור אחרים ועבור החברה. הטיפול בנכדים גם היתה פעילות שסייעה להם לשמור על כשירות פיזית ונפשית. גם מחקרים קודמים הוכיחו כי טיפול בנכדים משפר את היכולת הקוגניטיבית ואת הבריאות הנפשית והפיזית".