הרב אברהם וסרמן
הרב אברהם וסרמןצילום: עצמי

בעקבות החלטת האו"ם השוללת את זכותנו על ירושלים, הר הבית וחלקים גדולים של ארץ ישראל, שבה השאלה – עד כמה קיומנו כאן תלוי ברישיון העמים? בהחלטת האו"ם המכירה בזכותנו (אמנם בגבולות החלוקה בלבד)? בהצהרת בלפור?

בעבר הגדיר האו"ם את הציונות כגזענות, והשאלה עלתה אז ביתר חריפות מכיוון שהיא משמיטה את הבסיס המוסרי מכל המפעל הציוני ולא רק מחלקו. נושא זה עלה, אמנם בסגנון אחר, כבר בימי בית שני.

כורש אינו ידיד

א. רבים משווים בין הצהרת בלפור להצהרת כורש. בשני המקרים היה זה גוי שהכיר בזכותם של היהודים לשבת בארצם, אף שיש הבדל בולט בין ההצהרות. בעוד שהצהרת כורש הרשתה ליהודים לעלות ולבנות את בית המקדש בלי שאיפות מדיניות, הרי שהצהרת בלפור הייתה להקים בית לאומי, ולא בית מקדש.

כמו בימי כורש, רוב היהודים לא נענו לקריאה. היו מגדולי ישראל, ועמם ציבור גדול, שטענו שיש להמתין לגאולה ניסית ולא עלו. אך רבים מגדולי ישראל (בהם החפץ חיים והמשך חכמה. הרב יששכר טייכטל הי"ד בספרו 'אם הבנים שמחה' הביא לכך ראיות רבות מדברי ראשונים) וחלקים מסוימים בעם טענו שגם הגאולה העתידה תהיה כמו בימי כורש, ברישיון העמים.

ב. גם בימי כורש חלה תפנית. הגמרא (מגילה יב, א) מבקרת את כורש, שהיה צריך להחזיר את עם ישראל לארצו ולבנות לו בית מקדש. במקום זה רק נתן ליהודים רשות לעלות ולבנות אותו, כשהוא מקציב לכך כסף, אבל לא היה אקטיבי ולא העלה את העם כולו.

לא זו בלבד אלא שכורש "החמיץ" (התקלקל), ובשלב מסוים אסר על היהודים לעלות, כשראה שהכלכלה בפרס נפגעה מנטישת בעלי העסקים היהודים (שיר השירים רבה ה, ה). בנוסף לכך, דאג לשלב בקירות המקדש כמות גדולה של עצים, כדי שאם היהודים ימרדו בו יוכל לשרוף בנקל את הבית (מסכת ראש השנה ג, ב).

לא הייתה זו ידידות, אלא מפגש אינטרסים כמו כל מערכת יחסים בין מדינות, ואף הוא על בסיס חלקי, כשהאפשרות לבטלו תלויה כל העת מעל לראשינו.

חכמים אמרו כי שיבת ציון באותם ימים לא נתקיימה במלואה. "עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית – ראויים היו ישראל לעשות להם נס בביאה שנייה כביאה ראשונה, אלא שגרם החטא" (סוטה לו, א). כלומר, כמו שיציאת מצרים הייתה בעל כורחו של פרעה, כך גם בשיבת ציון "לעלות בזרוע על כורחם של מלכי פרס, ולא יהיו משועבדים למלכות" (רש"י שם).

מה היה החטא? מהרש"א (שם) מסביר שזו העובדה שלא עלו כולם ביחד תוך שהם מורדים במלך, אלא קבוצות קטנות הכפופות לו, והרוב גדול נשאר בבבל. כך באמת מחציתה הראשונה של שיבת ציון הייתה מלאה משברים, ומדי פעם הופסקה בניית המקדש בידי מלך פרס. רק בחנוכה קיבלנו לראשונה עצמאות בבית שני, שהחזיקה מעמד כמאתיים שנה (על פי הרמב"ם, הלכות חנוכה) עד החורבן.

שנים רבות לפני הצהרת בלפור אמר רבי יצחק מאיר מגור שתיתכן גם בימינו מעין הצהרת כורש. למרות שאנו ראויים לגאולה בכוח וביד חזקה – שמא גם עתה יגרום החטא וניגאל על ידי מלכי אומות העולם שייתנו לנו את ארץ ישראל (סידור שפת אמת, עמ' רלו).

ג. אכן, מדינת ישראל הוקמה ברישיון האומות. כביכול עצם קיומנו תלוי בחסדי העולם. אף שלעתים מנהיגינו מתריסים נגד העולם, כבימים אלה, ולעתים מדינת ישראל מתנהלת כרצונה, הרי שעל פי רוב נזהרים מאוד מלהרגיז, בוודאי לא את "ידידתנו הגדולה שמעבר לים". התלות הכלכלית והצבאית בארצות הברית הביאה את מדינת ישראל כמעט לאובדן במלחמת יום הכיפורים, כאשר זו התנגדה לגיוס מילואים שיכול היה לשנות את פני המערכה, וכנראה למנוע אותה. גם מלחמת לבנון הראשונה לא נסתיימה בהשמדת המחבלים, עקב לחץ לאפשר להם להימלט לתוניס. את פרי הבאושים הזה אנו משלמים עד היום בדם קרבנות יהודים רבים. והדוגמאות רבות.

בלי סיוע כלכלי

ד. גם כיום הבעיה מתחילה בתוכנו. העדר האומץ והנחישות לעמוד על זכותנו, גם מול כל העולם, כאברהם העברי, שכל העולם מעבר אחד והוא מהעבר האחר, גורמים חולשה גדולה בהגדרת יחסינו עם העולם. גם בעבר וגם היום, העולם מעריך ומכבד דווקא אמיצים וחזקים.

אך עמוק מזה, יש מי שמעדיפים להשתלב בתרבות המערבית, ואין טוב מתלות כלכלית וצבאית כדי שההשפעה תהיה חזקה. תלות קיומית יוצרת השפעה תרבותית ורוחנית. לכן, כשעלתה הצעה לוותר על הסיוע הכלכלי מארצות הברית (כשלושה אחוזים בלבד מהתקציב הלאומי) היו שהתנגדו לכך, ובראשם האמריקאים, אשר קונים בזול את שלטונם עלינו. אמנם ישנה כביכול התלות הצבאית, אבל בעניין זה ההדדיות גלויה לכול, שהרי הכסף חוזר רובו ככולו ליצרני הנשק האמריקאים.

ה. ביציאת מצרים נצטוו בני ישראל לשוב לפני פי החירות, כדי שפרעה ירדוף אחריהם. אחת הסיבות לכך היא שהעם לא ירגיש מחויבות לפרעה ששחרר אותם. כלומר, אף שבתחילה באו עשרת המכות כדי שיסכים לשלחנו, כעת הגיע הזמן "להפוך כיוון", ולצאת באופן בלתי תלוי (שפת אמת, בשלח, תרל"ז).

ההתנגשות בין האינטרס הקיומי שלנו ובין האינטרסים העולמיים החל כשמדינות רבות בעולם התנגדו להקמת המדינה, ובראשן ארצות הברית (בן גוריון פעל בניגוד אליהם, ובדיעבד קיבל את הסכמתם). במלחמת העצמאות האו"ם וארצות הברית הטילו עלינו אמברגו נשק (בחסדי שמיים דווקא רוסיה וגרורותיה סייעו לנו). לאחרונה התנגשות אדירה בסוגיית הגרעין האיראני, וכעת בהחלטת האו"ם.

בשנים האחרונות נתכרסמה מאוד עצמאותנו, אנו מתקשים להילחם נגד אויבינו ונכנעים ללחצים. אם נדע לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפנינו, ניאבק על זכותנו העצמית. ננתק את התלות הכלכלית בארצות הברית ונבסס את מערכת היחסים על הדדיות. תהיה זו בעיקר הזדמנות לעצמאות רוחנית, לצאת משעבוד התרבות המערבית ולשוב לשורשינו.