זיהומי סביבה ביו"ש – קרבנות אג'נדה

הארגונים הירוקים מפנימים: ללא טיפול בזיהום ובשפכי הרש"פ ישראל כולה תיפגע. מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון נערך לכנס משותף.

שמעון כהן , י' בטבת תשע"ז

הביוב מאחד את כולם
הביוב מאחד את כולם
צילום: אוליבייר פיטוסי. פלאש 90

בין קרבנותיה של הסרבנות הפלשתינית נמצאת כמעט באופן קבוע איכות הסביבה. בכנס מיוחד שיתקיים ביום חמישי הקרוב יוצגו נתונים אודות מאבקי הסביבה המתמשכים ואודות האתגרים והיעדים לשנת 2017.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר איצ'ה מאיר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות סביבה שומרון, על הכנס ועל הצפוי להיחשף בו.

בראשית הדברים מציין מאיר כי אמנם ניתן לעסוק ברשימה ארוכה של מאבקים סביבתיים המתנהלים ביהודה ושומרון, אך ייחודו של הכנס המדובר הוא בכך ש"בפעם בראשונה מאז שאני בתחום הזה – ואני בתחום מראשית ההתיישבות שלנו ביהודה ושומרון - פעם ראשונה שחברו גופים רבים כל כך כמו אוניברסיטת תל אביב, המנהל האזרחי, ארגונים ירוקים, המשרד להגנת הסביבה ועוד להצפת הבעיה שנובעת מעובדת החיים בצמידות של שתי אוכלוסיות ללא משטר מסודר לניהול הסביבה במצב הגיאופוליטי הזה ביהודה ושומרון".

על הגורם שמביא למציאות כזו, ללא משטר סביבתי מסודר, אומר מאיר כי "חשוב להבין את הבעיה. בעולם יש אמנות שונות במקרים של שתי ישויות סמוכות זו לזו כאשר אחת ברמה גבוהה ועם תל"ג גבוה בעוד השכן במצב אחר לגמרי. בדרך כלל קובעים דרכי פעולה שבהם העשיר יותר, ובמקרה הזה גם האכפתי יותר, לוקח על עצמו כי הסביבה תזדהם גם לו. אנחנו מגיעים לשנת החמישים מאז ששת הימים והיה ניתן לצפות שמדינת ישראל תיקח על עצמה אחריות על הביוב הזורם והפסולת סביב הכפרים, כי אם היא לא תטפל האקוויפר יזוהם והביוב יעלה מלמטה למעלה, אבל זה לא קרה. מה שקרה הוא שבעיקר ההפרדה שלטת, ואם אנחנו מקימים מתקן טיהור שפכים אין רצון לחבר גם את השפכים של הפלשתינאים".

"המעניין כאן הוא שדווקא המתנחלים מדברים על שיתוף במערכות תשתית בתחום הסביבה והמינהל האזרחי ומשרדי הממשלה השונים לא מאפשרים את זה", אומר מאיר, וכשהוא נשאל מדוע זו דרכם והתנהלותם של משרדי הממשלה הוא משיב ואומר כי אכן מדובר בהתנהלות תמוהה. "כשמדברים על ראייה לטווח רחוק ברור שצריך לטפל בשפכים, גם אם לא אנחנו יצרנו אותם אלא שכם רמאללה וכו'.

''זה לא קורה בגלל האג'נדות השולטות שלא ליזום כל פעולה שמכשירה את הקרקע לריבונות. אנשים הסתכלו על פעילות בנושא הסביבה כפעילות בתחום ההתיישבות, כחלק מהליך הסיפוח, בעוד זה ממש לא כך. גם בעולם מבינים שכמו שבתחום הביטחון לא הגיוני שצה"ל לא יוכל להיכנס לאזורי B כשיש סכנה, כך גם הביוב והפסולת הם סכנה ולכן צריך להיכנס ולטפל בהם. אותן אג'נדות שמדברות על כיבוש לא מאפשרות את זה".

באשר לסיכוי שבכנס שכזה, בו חוברים יחד ארגוני שמאל וימין לדיון על הבעיות הסביבתיות שביהודה ושומרון, אכן יתחולל מהפך, הוא אומר: "יש תהליך של התפכחות. אנחנו רואים אותו גם בתחום המדיני, רבים מתפכחים מאשליית שתי המדינות, וגם בתחום הסביבה, רואים את הביוב הלא מטופל ואת מאות המזבלות הבוערות אצל הפלשתינאים בעוד בהתיישבות קיים מיחזור מסודר של הפסולת, ומתחילים לפקוח עיניים.

''אני לא מצפה שמהכנס הזה כולם יסכימו לכיוונים שלנו, אבל אני מאמין שאם נציג את העוולות הסביבתיות שקורות כאן, בלי להאשים את הפלשתינאים כי הם לא במצב מתאים. אני מספר תמיד שעוד בשיחות אוסלו כשביקשו מאיתנו לדבר איתם על ענייני סביבה וקיימות, דיברנו והם הסתכלו עלינו במבט של 'איפה אתם חיים? אנחנו לא גובים מיסים, המצב אצלנו קשה ואתם מדברים על קיימות ועל הדורות הבאים?' יש גם פער במוטיבציה. אין מוטיבציה אצלם לטיפול בנושאים סביבתיים".

בהמשך השיחה עמו הציג איצ'ה מאיר את היעדים אותם מציבים הוא ואנשיו לשנת 2017: "אתחיל בדברים שקשורים אלינו למדינת ישראל ולא לגורמים זרים – לדוגמא המצב במחנות צה"ל ביהודה ושומרון: בכשלושים מחנות ובסיסים הביוב זורם ללא טיפול. הם סמוכים לישובים ואנחנו מנסים לשכנע להשקיע מעט כסף לחיבור מחנות צה"ל למכוני טיהור השפכים של ההתיישבות. אני רואה כאן שינוי ואיכפתיות ויש בזמן האחרון אפילו חתימה על חוזים שיאפשרו טיפול בשפכים במחנות צה"ל".

בנוסף הוא מציין "טיפול של יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי בפסולת בצידי הכבישים, כמו ערימות גרוטאות רכב. הפלשתינאים נכנסו לעניין איסוף גרוטאות הרכב מתוך מחשבה שמחירי המתכת יעלו ונאספו מצבורים גדולים שנראים לצד הדרך. בזמן האחרון התחילה פעולה בתחום זה, גם על ידי עמותות ירוקות והמינהל האזרחי ובג"צים שמוגשים. ישנם גם פעולות טיפול בשפכים ובפסולת בוערת ליד כל כפר".

מאיר נשאל עוד מי הגורם הבעייתי יותר, הסרבנות הפלשתינית או ארגוני שמאל שמונעים פעילות בשל אג'נדה מדינית וביכולתם להפעיל לחצים בנקודות שלטוניות כאלה ואחרות. במענה אומר מאיר כי דווקא בתחום זה בולטת יותר אי העשייה של ארגונים ירוקים המזוהים עם השמאל וזו הבעיה, ולא דווקא העשייה הבעייתית שלהם.

"אני פחות רואה את המעורבות שלהם בתחום איכות הסביבה, אולי חוסר המעורבות היא הבעיה. יש בישראל הרבה מאוד עמותות ירוקות חזקות שלא מוכנות להיכנס ליהודה ושומרון מחשש שזה ייראה כמו מעורבות פוליטית ואי ההשתתפות שלהם זו אחת הבעיות. מדינת ישראל לא ראתה לנכון להשקיע מחוץ להתיישבות בעוד בתחום המוניציפאלי ההתיישבותי הדין הוא אותו דין כמו בשאר חלקי הארץ, אבל מטר מחוץ לגדר הישובים הייתה מוטלת האחריות על המינהל הרואה עצמו כריבון".

לקראת תום הדברים נשאל איצ'ה מאיר אודות היחס המזלזל יחסית במחנה הימין ובמחנה הדתי כלפי סוגיות סביבה. זאת על אף לא מעט דיבורים וכותרות על אהבת הארץ והחובה לטייל בה, לטעת בה ולהתקשר אליה.

לדבריו מדובר בשאלה המעסיקה אותו מזה שנים ואינה נוגעת רק ליהודה ושומרון. "אחד ההסברים שאני נותן הוא שישנם ציבורים גדולים בארץ שמחפשים לתרום ותחום הסביבה הוא תחום חשוב, בעוד הציבור שלנו עסוק ביומיום, מנושא תפילה ותורה צדקה ורווחה וכו', ונשארה קבוצה יותר קטנה שמעסיק אותה התחום הסביבתי, וזה באמת חבל. יש מקום גם וגם ולא היה צריך לוותר כל כך בקלות".