'אלו הרוגי מלכות. חובתנו להגיע'

בלי תשומת לב תקשורתית מיוחדת מקפיד ח"כ יוגב להשתתף בהלוויות נרצחי טרור וחללי צה"ל. לשרי הממשלה הוא אומר: זו חובתנו להגיע.

שמעון כהן , י"ב בטבת תשע"ז

ח"כ יוגב בהלוויה אתמול
ח"כ יוגב בהלוויה אתמול
צילום: אלירן ברוך

חייבים להגיע. יוגב

ביקורת לא מבוטלת מוטחת לכיוונה של ממשלת ישראל מאז נודע כי גם לא שר אחד נכח בהלוויותיהם של נרצחי פיגוע הדריסה בארמון הנציב. הבוקר מגיבים השרים בזה אחר זה, חלקם בהסברים טכניים או מינהלתיים וחלקם בהתנצלות ובהבטחה לתיקון לעתיד, כדוגמת השרים גלנט ודרעי.

מי שמקפיד להגיע להלוויות שכאלה, לנחם את המשפחות מבלי להיות תלוי בכללים כאלה ואחרים, הוא חבר הכנסת מוטי יוגב עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7.

בראשית הדברים קבע חבר הכנסת יוגב כי ההיבט הממלכתי של הניחום משמעותי, "החיבוק, לחיצת היד והניחום והבעת הצער חשובים, כי אלו הרוגי מלכות, בין אם אזרחים שנהרגו בפעולת טרור ובין אם חיילים שנפלו בקרב. הם הרוגי מלכות, שליחים של כולנו, הם מגש הכסף שבזכותם כולנו יכולים לשבת ולנהל את חיינו".

"יש חשיבות לנוכחות נציגות ממשלתית, כמו גם בניחום כמו שנהגו הנשיאים, וגם באירוע קשה כמו הלוויה. ראוי היה שתהיה קביעות ותקנה ששרים וסגני שרים יהיו מייצגים את הממשלה וחברי כנסת ייצגו את הכנסת ונוכחים בהלוויות. נכון לחייב נוכחות שכזו".

חבר הכנסת יוגב נשאל אם במקום כלשהו קיים חשש של נבחר הציבור מעמידה במקום בו הוא עלול לספוג מתקפות וביקורת על מדיניות בעוד הוא מנוע מלהשיב ולפרוס את תפיסתו בפני מבקריו. יוגב נשאל אם גם הוא עצמו נתקל בתופעות מעין אלו והשיב כי אכן "יצא לי להיתקל בסיטואציה כזו. בדרך כלל במקומות כאלה אין התלהמות, אלא ויכוח, אמירה או הטחה שיכולות להיות. עם זאת, זה תפקידו של איש הציבור. בציבור יש גוונים לכאן או לכאן, ואם הוא מדבר שם צריך לדבר רק דברים לזכרו של הנפטר או דברים מחזקים ומנחמים. להיות שותף, בין אם המשפחה מבקשת שידבר ובין אם המשפחה מבקשת שלא ודי לה בנוכחותו האומרת שאנחנו פה איתכם יחד עם כל עם ישראל".

באשר לתשובות המנהלתיות שהציגו חלק מהשרים שנשאלו אודות היעדרותם אתמול מהלוויות נרצחי הפיגוע אומר יוגב כי "האילוצים קיימים אצל כולם, ולכן צריך לצורך זה את מזכיר הממשלה או גורם מטעמו שיעשה את החלוקה והתורנות וידאג להחלפת שר שאינו בנמצא. יש לנו ממשלה גדולה וסגני שרים ומישהו מהחבורה הזו צריך שיהיה נוכח. אוסיף שהייתי עושה זאת גם בכנסת כשם שעושים זאת ביום הזיכרון".

"עם ישראל, המדינה, שלחו את הבנים ואנחנו כולנו כנציגי המדינה צריכים להשתדל ולהיות שם", שב יוגב ואומר.

כשנשאל אם הוא עצמו זוכר אמירות קשות שנאמרו במהלך מפגשים עם בני משפחת הרוגים במהלך הלוויות, מציין יוגב כי אמנם יתכן שנשמעו דברים שכאלה, אך הוא אינו זוכר את הפרטים למעט מקרה אחד, אני זוכר הטחה של אב שכול כואב באירוע מסוים שאחז סלע והטיח אותו בקרקע. זו הייתה הבעת כאב וכעס. לקחתי משם שליחות כלשהי שהעברתי למישהו שסייע בהמשך כדי להקל על קשיים שבהם נתקלה המשפחה".

על כל אלה מוסיף יוגב ומציין כי הוא תומך בשיגור חברי כנסת ושרים לביקורי פצועים בבתי החולים. לדבריו על איש הציבור לקחת בחשבון שבמקרים מסוימים משפחת הפצוע תחליט אם הוא ייכנס אל הפצוע פנימה או לא, וזכותה לעשות כן, ותפקידו של איש הציבור הוא להגיע למקום, להחליף מילים עם המשפחה ואף לסוב על עקביו ולחזור, "הכול לגיטימי. לנוכחות יש חשיבות".

לקראת תום הדברים נשאל יוגב אודות נוכחותו של ראש ממשלה עצמו, נוכחות שיתכן ויש ציפייה שתתקיים, אך יש בה בנוכחות שכזו בעייתיות בהיותה עלולה להתפרש כהעדפה של חלל אחד על פני חלל אחר. יוגב משיב ומציין כי בנוכחות ראש ממשלה קיים קושי פיזי לא מבוטל הנוגע בין השאר גם להסדרי האבטחה במקום צפוף שכזה. גם ההעדפה המדובר בעייתית אך עם זאת "אם יש משהו במדרג גבוה, אם בדרגה או בהיכרות אישית, יחליט ראש הממשלה אם מקומו שם. נכחתי גם בהלוויות שבהם היה גם ראש ממשלה, ככל הנראה בגלל קשר אישי עמוק. בוודאי שהוא לא צריך להיות חלק מה"תורנות" הזו, ואת תנחומיו הוא ימצא דרך למסור גם בעומס עשייתו".