יהודה ושומרון הפכו לפח הזבל של ישראל

כנס מיוחד דן במצב האקולוגי ביו"ש שמתקרב לנקודת אל חזור. "מיליוני התושבים היהודים והפלסטינים ייפגעו".

ערוץ 7 , י"ד בטבת תשע"ז

מימין: מוסי רז, מוטי יוגב ויעל כאן פארן
מימין: מוסי רז, מוטי יוגב ויעל כאן פארן
צילום: יח"צ בית ספר שדה כפר עציון

כנס בנושא איכות הסביבה ביהודה ושומרון התקיים לראשונה היום (חמישי) בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.

בכנס הוצגו המחדלים האקולוגיים הקיימים ביהודה ושומרון הפוגעים בתושבים, ונערכו הרצאות ופאנלים מקצועיים כיצד ניתן לפתור אותם.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר כי "בדומה לפעילות דעא"ש בתדמור-סוריה, כך נמחקים ונפגעים אתרי היסטוריה ומורשת ביהודה ושומרון. באחריותנו לבצע 'חומת מגן' סביבתית. אני מזמין את הנציגים הפלסטינים להגיע לועדה שלי בנושא זה - אם מישהו מכיר את האיש הרלוונטי נדאג שיהיה לו אישור להגיע".

ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון ומיוזמי הכנס אמר כי "בגלל הויכוח על עתיד השטח, הסביבה עצמה נפגעת באופן קשה וכתוצאה מכך ניזוקים ישראלים ופלסטינים כאחד. על רקע היעדרם של מנגנוני פעולה ואכיפה אפקטיביים המשבר הסביבתי הולך וגובר".

מטרת הכנס היתה להביא יחדיו אנשי סביבה, מקבלי החלטות, מומחים, נבחרי ציבור, אנשי אקדמיה, עובדי שלטון מקומי ונציגי חברה אזרחית, לדיון משותף במצב הנוכחי ובאתגרים וההזדמנויות הטמונות בחלופות שונות למצב הנוכחי של סכסוך מתמשך ומעמד משפטי סבוך, היוצר חלל של רגולציה ואכיפה. בכנס הוצג דו"ח מקיף שהמחיש את המפגעים הסביבתיים בשטח ושנאסף על ידי תנועת רגבים.

נעמי צור, יו"ר המרכז הביו-אזורי של ירושלים, סיפרה כי "במרחב ירושלים יש הרבה גבולות, בין היתר קו ירוק, קו כחול וגדר ביטחון. האם יודעים שהביוב הזורם לים המלח באגן הקדרון חוצה גבול 4 פעמים? כמו המפגעים, גם המערכות האקולוגיות חוצות גבולות ועלינו למצוא דרכים לשתף פעולה כדי לנהל אותן בצורה מקיימת, כי הן שנותנות לנו חיים".

משבר סביבתי הולך וגובר
צילום: יח"צ בית ספר שדה כפר עציון

עו"ד תומר ישראל מארגון ''ירוק עכשיו'' אמר בכנס, "לא ייתכן שהגורם הממונה על הטיפול באיכות הסביבה נמצא 18 שנה בתפקיד והיום מנסה לשכנע הנה מגיע השינוי. הבעיה הסביבתית ביו"ש מוכרת לעוסקים בתחום מזה שנים רבות. עמותת ירוק עכשיו הייתה בין הגופים האזרחיים הראשונים שהחלו לטפל בנושא הסביבתי ביו"ש. שנים של פעילות סיזיפית סייעו בטיפול במפגעים קטנים וגדולים אבל המודעות הציבורית לא השתנתה כמעט.

''לא ייתכן שהגורם הממונה על הטיפול באיכות הסביבה הוא אותו אדם הנמצא בתפקיד כבר י"ח שנים והיום הוא יבוא וישכנע אותנו ש'הנה, מגיע השינוי'. למרבה הצער לא הגיעו פלסטינים לכנס ושיתוף הפעולה המתבקש עוד לא נוצר. ישראל היא הגורם האחראי ועליה לקחת אחריות סביבתית ולהפסיק את התירוצים שמסבירים למה אי אפשר לטפל בגלל סיבות פוליטיות. נמשיך להוביל טיפול סביבתי ומדיניות סביבתית מתקדמת בישראל וביו"ש, בחקיקה באכיפה ובמודעות״, הבטיח.

קצין המטה לענייני איכות הסביבה במנהל האזרחי, בני אלבז, הציג בכנס שורת צעדים שננקטו בשנים האחרונות לקידום ולשיפור איכות הסביבה באזור יהודה ושומרון.

לדבריו, פעילות המשרד לאיכות הסביבה במנהל האזרחי חולשת על מגוון תחומים החל מניקוי נחלים, דרך אכיפה כנגד שפיכת פסולת מזהמת וכלה בהקמת מתקנים לטיהור שפכים, ומפחמות מודרניות לצמצום זיהום האוויר, מקורות מים ואדמה.

הוא סיפר כי רק בחודש נובמבר האחרון בוצע מבצע אכיפה נרחב ראשון מסוגו נגד פעילות המפחמות בשטחי B והחל תהליך הקמה של מפחמה מודרנית לצמצום זיהום האוויר באזור. כמו כן, חשף אלבז כי במסגרת פעילות אכיפה יזומה של יחידת דוד, נתפסו בשנתיים האחרונות כ-500 כלי רכב שהובילו פסולת מזהמת לשטחי יהודה ושומרון.

עוד סיפר אלבז כי כיום כ-2 מיליון פלסטינים שופכים פסולת באתרים מוסדרים. ''התודעה הפלסטינית השתנתה ותחום איכות הסביבה אינו זר להם. השינוי נובע מעבודה מאומצת של אכיפה לצד דיאלוג מתמשך. נסגרו ושוקמו כ- 140 אתרי פסולת פיראטיים. בין אלו ניתן למצוא את סגירת אתר הפסולת באבו דיס ופתיחת אתרים לסילוק הפסולת באלמינייה וזהרת אל פינג'אן. בנוסף, יוקם אתר לסילוק פסולת באזור רמאללה, כך כלל האוכלוסייה תוכל להשתמש באתרי סילוק פסולת מוסדרים.

''בנוסף, כ-15 מתקנים לטיהור שפכים הוקמו וחלקם בתהליכי תכנון ובנייה ברחבי יהודה ושומרון, בשיתוף פעולה ובמימון ארגונים בינלאומיים''. אלבז ציין כי בנחל חברון יוקם מתקן לטיהור שפכים בעלות של כ-80 מיליוני דולרים למתן מענה לבעיית השפכים המגיעים ממפעלי האבן בעיר.

כמו כן, בימים אלו מקדמים במנהל האזרחי הקמה של מתקני טיהור שפכים חדשים בוואדי חרמייה ובמעלה אפרים. אלבז גילה כי ישודרג מתקן לטיהור שפכים ביד חנה בעלות של 330 מיליוני שקלים, שצפוי לתת מענה לבעיית השפכים הזורמים לנחל אלכסנדר. אלבז ציין כי במקביל לצעדים אלו, מתקיים שיח וקשר עם כלל בעלי בתי הבד באזור השומרון וכי בשנת 2017 צפוי לצאת לדרך מיזם לטיפול בשפכי עקר, אשר הינם אחד הגורמים לזיהום בנחל אלכסנדר.

לדבריו, בחודש פברואר 2017 צפוי המנהל האזרחי לחבר את שכונת השומרונים בהר ברכה למתקן טיהור שפכים חדש, בעלות של כ-4 מיליוני שקלים, אליו יחובר גם האתר הארכיאולוגי במקום.

אלבז סיכם כי "טיפול במפגעי איכות הסביבה ביהודה שומרון הוא אתגר לכשעצמו. עלינו למגר ולטפל בנושאים אשר מקורם בשטחי הרשות הפלסטינית, בהם לנו אין סמכויות. בהתחשב בכך ובכלים הקיימים בידינו, מתבצעת פעילות משמעותית בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים. ישנה עבודה רבה לפנינו ואנו נמשיך לפעול לפתרונות יצירתיים לסביבה בריאה יותר בעבור כולם".

צילום: רגבים

בתנועת רגבים שחשפה במהלך הכנס דו"ח חדש המתעד עשרות רבות של מזבלות בוערות ברחבי יו"ש, דחו את דבריו של אלבז, שטען לטיפול שיטתי בתופעה.

"יהודה ושומרון הפכו לפח הזבל של המדינה. רק בחודש דצמבר האחרון תיעדנו עשרות מזבלות בוערות, מדרום הר חברון ועד צפון השומרון, לצד עוד עשרות אתרים שהפלשתינים שופכים בהם פסולת בניין ופסולת עירונית באין מפריע. באין אכיפה, זה נהיה דבר כל כך פשוט לביצוע עבור העבריינים, עד שישנה תופעה של ייצוא פסולת מתחומי הקו הירוק ליהודה ושומרון", אומר עובד ארד, מנהל מחלקת השטח בתנועת רגבים.

"גם אתרי סילוק הפסולת החוקיים, אס"פ אל מיניה שבגוש עציון, וזאהרת אל פינג'אן שבשומרון, פועלים בצורה מיושנת. התפקוד שלהם בעייתי מאוד, והם עומדים תדיר על סף קריסה - מאחר והרשות הפלשתינית אוסרת על מפעילי האתר לגבות היטל הטמנה מהיישובים הישראליים".

ארד הזכיר במהלך הפאנל גם את מפעל המלט שבניו של אבו מאזן תכננו להקים בנחל חצצון שבמדבר יהודה, בשטח המוגדר כשמורת טבע הסכמית בה אסורה כל בניה. "זו תכנית שהמנהל התנער ממנה רק לאחר שפוצצנו את הסיפור בתקשורת. מדובר פה בסיפור שחשוב מאוד לרשות הפלשתינית, ושווה לה מיליארדי דולרים, לכן עדיין יש לחצים גדולים להקים את המפעל, שעלול להיות האסון הסביבתי החמור ביותר שידע מדבר יהודה".