"סטודנטים יהודים מופקרים להתנכלויות"

ראש מכון דהאן נערך לכנס מיוחד סביב אתגר המאבק באנטישמיות ומספר על הקושי להתמודד כזירות השונות, בין השאר בשל מעורבות ישראלים.

שמעון כהן , י"ז בטבת תשע"ז

כיסוי לאנטישמיות. מהפגנות ה-BDS
כיסוי לאנטישמיות. מהפגנות ה-BDS
צילום: הדס פרוש. פלאש 90

החל מהערב ועד מחר בערב יתקיים באוניברסיטת בר אילן כנס תחת הכותרת 'אתגר המאבק באנטישמיות'. מאחורי ארגונו של הכנס בו ישתתפו בין השאר יו"ר הכנסת, יו"ר האופוזיציה ואחרים, עומדים מרכז דהאן - המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהודי ספרד בשיתוף עם ההסתדרות הציונית העולמית.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מנהל מרכז דהאן, הד"ר שמעון אוחיון, המדגיש את היותה של בעיית האנטישמיות בעל אפיקים שונים ורבים המצריכה התייחסות כאל בעיה כלל עולמית שתוצג ככזו במהלך הכנס. "זה אינו מצטמצם לתחום מסוים בחברה היהודית אלא הולך לכל פינה בחברה היהודית והכללית – בתי כנסת, רחובות יהודיים, עיתונות, אינטרנט, פרלמנטים וקמפוסים, תקריות אנטישמיות כאלה ואחרות ועוד".

לדבריו המענה לתופעה מחייב התגייסות כוללת של המערכות בישראל ומחוצה לה, ובשם קביעה זו הוא קורא לממשלת ישראל "לשלב ידיים עם ממשלות אחרות ולקדם חקיקה מקבילה בפרלמנטים יחד עם כנסת ישראל, לעקוב אחרי יישום החוקים, ולהשקיע משאבים רציניים בכך".

"אחת מנקודות התורפה המרכזיות היא הקמפוסים באירופה וארה"ב, שם סטודנטים יהודיים מופקרים להתעללויות והתנכלויות", אומר אוחיון הרואה כמניע מאחורי התופעות הללו את "שטיפת המוח של השמאל הקיצוני והאיסלאם הקיצוני המשתמשים באמתלה שכאילו מדובר באנטי ישראליות".

את הטענה-תואנה הזו לפיה אותם ארגונים דואגים לפניה של ישראל ובשם התנגדותם למדיניותה הם מבצעים את מעשיהם שאותם הם מסרבים להגדיר כאנטישמיים, אומר אוחיון כי קיימת הבנה באשר להבדל בין אנטישמיות לאנטי מדיניות ישראלית: "אם אתה לא מסכים עם המדינה למה אתה מוציא את זעמך על יהודים ברחוב? על בתי כנסת ועל מרכז קהילתי?", הוא שואל וקובע כי "נוכחות מוסלמית פרו פלשתינאית מביאה להתגברות תופעות אנטישמיות", זאת כאשר חבורים אליהם "ארגוני שמאל שלא מחבבים במיוחד את מדינת ישראל ומשתמשים בתירוץ הזה. אי אפשר להתעלם מהתופעה הזו".

בהקשר זה של הנוכחות המוסלמית הגוברת הוא מזכיר כי בשנת 1971 חיו באוסטרליה כעשרים אלף מוסלמים וכיום מדובר בכחצי מיליון. עובדה זו אינה משנה רק את המאזן הדמוגרפי חברתי ברחוב האוסטרלי אלא גם את התנהלותם של נבחרי הציבור המבקשים לרצות את הציבור המוסלמי הגובר בפעולות כאלה ואחרות, על מנת לזכות בקולותיהם בקלפי.

בסיפוק מציין ד"ר אוחיון את החלטתן של 31 מדינות, ובכללן בריטניה, לקבל את הגדרת האנטישמיות, אך הוא משוכנע כי "עדיין הדרך ארוכה. היום שמענו שבית משפט בגרמניה הגדיר ניסיון להצתת בית כנסת כמעשה שאינו אנטישמי. עד לאן מגיעה שטיפת המוח? צריך להתחיל מלמעלה, מהחקיקה".

על כך נשאל ד"ר אוחיון אם המציאות המדינית המורכבת שבה נמצאת ישראל אינה מקשה על פרלמנטים שהיו רוצים לתמוך במאבק באנטישמיות לעשות זאת, שמא יתויגו כמזדהים עם מדיניותה של ישראל, מדיניות שאינם מסכימים לה. לדבריו אכן "ישנה בעיה, ולכן היוזמה לא צריכה להישאר בכנסת, אלא עליה לבוא גם מהקונגרס היהודי העולמי, מההסתדרות הציונית ומאגודות הידידות. ישנם ארגונים פרו יהודיים שצריכים ליזום, אבל צריך לעודד אותם, להצביע על דרך מגובשת שבה אנחנו רוצים לפעול. עדיין יש ידידים בעולם שהם חברי פרלמנט שיכולים לקדם את מהלך".

עוד נשאל ד"ר אוחיון באשר להתמודדות מול ארגוני שמאל קיצוני ישראליים ההופכים ראש חץ במאבק האנטי ישראלי-אנטישמי. "זו אכן נקודת תורפה. בעניין הזה צריך לגייס את הכוחות הציוניים, את המחנה הציוני, ולברכה שבוז'י הרצוג משתתף יחד עם יו"ר הכנסת. אנחנו רואים בנושא זה חוצה מפלגות ורוב הציבור מבחין בין הדברים הללו, וצריך לארגן את המלחמה באותם ישראלים כמו שוברי השתיקה ובתומכי תנועות החרם.

''אלו ארגונים שמסייעים לאויבינו. זו מערכה לא פשוטה וגם כאן מנסים להתמודד במסגרת החברה בישראל ובמסגרת החקיקה. אני מקווה שיהיה קונצנזוס כפי שהיה בתקופת חיים הרצוג. הייתה אז התייצבות מלאה סביבו כשפעל באו"ם והרגיש שכל העם היהודי ומדינת ישראל עומדים מאחוריו".

יצוין כי האירוע מתקיים בין השאר לזכרו של חיים הרצוג ופועלו כמי שקרע מעל בימת האו"ם את אותה החלטה המשווה בין הציונות לגזענות. "באישיות שלו ייצג את כל הקונצנזוס בעם ישראל בכל המערכות, מהמאבקים מול האו"ם והשליחויות בתפקיד שלו, מהימים בהם היה קצין בצבא הבריטי ששחרר את מחנה ברגן בלזן ועד למאבקו להקמת ממשלת אחדות לאומית. זהו קונצנזוס החיוני לנו כל כך לטובת המאבק באנטישמיות, להניח הצידה את המאבקים הפוליטיים לטובת המערכה הזו שללא האחדות הזו סיכוייה להצליח קלושים".

לקראת סיומם של הדברים נשאל ד"ר אוחיון אם יתכן ופעילויות מסג המאבק באנטישמיות יכולות לקבל את תמיכת הקונצנזוס הישראלי רק אם הן מגיעות מהאגף השמאלי יותר של המפה הפוליטית, וכך מתאגדים אנשי הימין עם חלק מאנשי השמאל, בעוד כאשר פעולות שכאלה מגיעות מימין הן זוכות לביקורת והקונצנזוס מתרחק. "אני לא צריך לענות על כך. זו המציאות. זה מה שקרה במשך שלושים וארבעים שנה, כשמהלכים הובלו על ידי מחנה זה הם זכו לתמיכה וגיבוי ולפחות ביקורת, ולצערנו זה מה שקורה. אין מה להתווכח מול עובדות. זו ההיסטוריה".