הרצוג: כל נשיאי ארה"ב - אוהבי ישראל

"לכנות נשיאים של ארה"ב בכינוי אנטישמי, אין שקר גדול מכך", אמר יו"ר האופוזיציה. ''כל נשיאי ארה"ב לא היו אנטישמיים".

אורלי הררי , י"ז בטבת תשע"ז

מרכז דהאן, הערב
מרכז דהאן, הערב
צילום: פלג לוי

במרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן נפתח הערב (ראשון) כנס בנושא 'אתגר המאבק באנטישמיות', שנערך בשיתוף ההסתדרות הציונית העולמית.

הכינוס מתקיים בסימן עשרים שנה לפטירת הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג ז"ל .

ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן וחבר כנסת לשעבר שהיה יו"ר השדולה למאבק באנטישמיות, אמר כי "המאבק באנטישמיות הוא מאבק רב מערכתי. רק התגייסות של כל הכוחות תועיל: החל מחקיקה בכנסת ובשיתוף פעולה עם הפרלמנטים בעולם ועד להתגייסות בקמפוסים ברחבי העולם, ששם נמצאת נקודת התורפה היות ושם הסטודנטים היהודים חווים על בשרם אנטישמיות חדשה בלבוש האנטי ישראליות".

ח"כ יצחק הרצוג, ראש האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני אמר כי "אותן מדינות שהדליקו בשבוע שעבר אורות עם דגלי ישראל בעקבות פיגוע הדריסה, השתתפו היום בוועידה בפריז שעסקה במימוש חזון שתי המדינות. רובן מדינות ידידותיות מאוד ואני חושב שפורום כזה עם יותר משמונים מדינות הוא פורום שבו הייתי עומד מולו ומציג עמדה ואומר ומסביר להם, מה שחשבתי שראש הממשלה היה צריך לעשות - להסביר את צדקתה וכוחה של ישראל. את צדקת קיומה. את העובדה שישראל תמיד מושיטה יד לשלום ומוכנה למרות הכל להגיע לפשרות כואבות, כדי להגיע למצב שבו אנחנו מגיעים בסופו של דבר לשלום עם שכנינו.

"הייתי גם אומר שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מהמורשת שלנו, אבל כמו שאמר דוד בן גוריון כשהסביר מדוע לא רצה לכבוש אותם ב-49', כדי להבטיח רוב יהודי במדינה היהודית דמוקרטית".

הרצוג הוסיף "כשחברים וידידים מהעולם אומרים לנו שהם תומכים בחזון שתי המדינות, שזו תפיסה קלאסית של ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל ראש הממשלה, זו לא אנטישמיות, זה ויכוח פוליטי. לא כל מי שמותח ביקורת ולא כל שמעיר לנו הוא אנטישמי. זו זילות של אנטישמיות ושל שנאת ישראל ההיסטורית ושנאת ישראל שבהחלט קיימת בעולם", הוסיף יו"ר האופוזיציה.

"גם לנסות ולכנות נשיאים של ארה"ב בכינוי אנטישמי, אין שקר גדול מכך. כל נשיאי ארה"ב, מקום המדינה ועד היום, היו אוהבי ישראל ותומכי ישראל. אף אחד מהם לא היה אנטישמי. הקו שלהם ושל הממשל האחרון בא מתוך כוונה של אהדה ותמיכה במדינת ישראל ולכן צריך להיזהר מאוד מלקרוא 'אנטישמי'. האנטישמיות היא מחלה ארורה, היא קיימת והיא לובשת צורות אחרות ויש להפריד בין ויכוח פוליטי לאנטישמיות נוראה ואיומה".

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר בכנס כי "דרוש מאבק מפוכח מול מורכבות האנטישמיות כיום: מצד אחד יהודים תופסים עמדות מפתח ומאידך יש עלייה מתמדת בשנאה ובלגיטימציה לתופעה. כבר אי אפשר לומר 'שהעולם נגדנו', ויש להתנהל בתבונה מול התופעה ולמצוא את שביל הזהב". עוד הוסיף ח"כ אדלשטיין "נראה שלא למדנו הרבה מאז מלחמת העולם השנייה כשרבים האמינו ש'יהיה בסדר' והדחיקו את המציאות המרה. אסור להיכנס לשאננות ויש לזכור ש'חסד לאומים - חטאת'".

יעקב חגואל, סגן ומ"מ יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית אמר "הכתובת הייתה ועודנה על הקיר- רבים מיהודי התפוצות חוששים להפגין את יהדותם, מאמינים כי הפוליטיקאים בארצם אנטישמיים ואינם מדווחים על אירועי אנטישמיות שהפכו לדבר שבשגרה. חמור מכך- טשטוש הגבולות בין ביקורת כנגד מדינת ישראל לבין אנטישמיות מוביל בהכרח לעלייה בגילויי האנטישמיות בעולם.

''יהודי התפוצות סובלים מגילויי אנטישמיות שנובעים ישירות מהקמפיינים ומתנועות החרם כנגד ישראל, ואנו רואים שקיימת הלימה בין הלך הרוח בסדר היום הציבורי הבינלאומי לבין החרפת אירועי האנטישמיות המתרחשים בעולם, בתכיפותם ובאופיים האלים. ההסתדרות הציונית העולמית תמשיך להיאבק בתופעה המכוערת, לא רק ביום המאבק הבינלאומי באנטישמיות אותו אנו מציינים בעצב, אלא בכל יום בשנה ובכל הכוחות הנדרשים״, הוסיף חגואל.