מבקר המדינה:
חשד לפלילים בהתנהלות קק"ל

השופט בדימוס יוסף שפירא מצביע על שורה של מעשים פסולים, כהגדרתו, שבוצע במסגרת הקרן בשנים 2014 ו-2015. המידע הועבר גם ליועמ"ש.

עדו בן פורת , כ' בטבת תשע"ז

מבקר המדינה
מבקר המדינה
צילום: איציק הררי, דוברות הכנסת

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא מפרסם אחר הצהריים (רביעי) דו"ח על הקרן הקיימת לישראל, ובו הצביע על שורת מעשים פסולים שבוצעו במינהל לפיתוח הקרקע.

לקראת פרסום הדו"ח, העביר המבקר ליועץ המשפטי לממשלה מידע על חשש למעשים פליליים בקק"ל, לאור אחד מפרקי הדוח המתאר פעולות בלתי תקינות שנעשו בקרן בשנת 2014, ויש חשש שמטרתן היתה להעביר מימון לפרויקט שלא כדין.

חשוב לציין כי סמכות הביקורת של מבקר המדינה לגבי קק"ל עדיין מוגבלת. לדברי המבקר הליקויים החמורים שעלו לגבי דרך פעולתה של קק"ל בביקורת שערך במינהל לפיתוח הקרקע של הקרן, מלמדים על הצורך הדחוף בהרחבת ביקורת המדינה גם על פעולותיה האחרות.

בביקורת, שהתבצעה בין החודשים אוגוסט 2014 לאוקטובר 2015, בדק משרד מבקר המדינה את אופן יישום הוראות האמנה בין מדינת ישראל לבין קק"ל, בכל הנוגע לפיתוח מקרקעי ישראל בידי הקרן.

כמו כן נבדק ההסדר בין המדינה לבין קק"ל משנת 2015 שעוסק בעניינים הנוגעים באמנה. בנוסף נבדקה ההתחשבנות הכספית בין המדינה לבין קק"ל בהתאם לאמנה. כמה מהממצאים הנוגעים להתחשבנות זאת לא כלולים בדו"ח, זאת בשל בקשת הקרן שחלק זה יהיה חסוי.

לדברי המבקר "מדובר בסכומי עתק. בשנים 2008-2014, עיקר הכנסותיה של קק"ל - כ-8 מיליארד שקל מתוך כ-10.5 מיליארד שקלים, מקורו ברווחים שנוצרו מניהול קרקעות קק"ל בידי רשות מקרקעי ישראל- רמ"י. כ-4.5 מיליארד שקלים שימשו בשנים האמורות את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים בלא שקיימה עבודת מטה בדבר הצורך בכך".

התנהלות בעייתית באישור פרוייקטים

המבקר טוען כי "נושאי משרה מועטים בקק"ל, שנבחרו על פי מפתח פוליטי - ארבעת חברי ההנהלה הפעילה הקודמת, ובעיקר יו"ר קק"ל לשעבר אפי שטנצלר והיו"ר העמית לשעבר אלי אפללו, הם שהכריעו לפי הבנתם ושיקול דעתם אלו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע ובאלו תנאים, במסגרת פעילות של ועדה המכונה ועדת פרויקטים עליונה".

לדבריו, "החלטות נושאי משרה אלו בוועדת הפרויקטים, שהיקפן הכספי המצטבר הסתכם במאות מיליוני ש"ח, התקבלו שלא על פי אמות מידה ידועות וברורות, וללא השוואה סדורה בין חלופות".

המבקר מציין עוד כי ישיבות ועדת הפרויקטים העליונה לא תועדו ובכמה מקרים, נמנעו יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר מלשלוח לגורמי החוץ שיזמו את הפרויקטים התחייבויות בדבר מימון הפרויקטים וביצועם למרות שאלה אושרו.

עוד מציין המבקר כי בקשות למימון וביצוע פרויקטים אושרו, אף שהוגשו שלא בהתאם לכללי קק"ל. בנוסף, נמצאו הבדלים בהחלטות ועדת הפרויקטים העליונה לגבי שיעור המימון של פרויקטים מאותו הסוג.

"לעתים", מוסיף המבקר, "בוצעו שינויים שהיטיבו עם פרויקטים מסוימים לעומת אחרים, אגב חריגה חוזרת ונשנית מהליכי האישור הנהוגים בקק"ל. למשל: כפר הנוער עיינות; פרויקט בבית החולים איכילוב; פארק ספורטק באור יהודה".

עוד עולה מהמסמך כי הנהלת קק"ל פעלה בלא ההרשאה תקציבית הנדרשת בנוגע להתחייבויות וכי מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, קיים פגישות וסיורים עם גורמי חוץ בהם ראשי רשויות מקומיות לגבי פרויקטים, ללא תיעוד ודיווח ולא ניתן לדעת מה סוכם במהלכם. בכמחצית מהסיורים לא השתתפו גורמים מקצועיים ממפ"ק.

מבקר המדינה מסביר כי ''קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים, שלא בהכרח באופן מושכל ומיטבי''.

בניסיון לברר את העובדות קיבל משרד מבקר המדינה תשובות סותרות מבעלי התפקידים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות, שבהן ייחסו את האחריות להחלטות זה לזה או לצד שלישי. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת", נאמר בדו"ח.

המסמך עוסק גם בניגודי עניינים בקרן ומעלה תמונה לפיה דירקטורים ובעלי תפקידים אחרים בקק"ל לא נדרשו לפרט זיקות שעשויות להשפיע על פעילותם. בנוסף, דירקטורים שאינם חברי הנהלה פעילה היו מעורבים בפרויקטים שיש להם עניין בהם.

העדר מעורבות של הממשלה

המבקר מציין בדו"ח כי "ממשלות ישראל לדורותיהן לא מינו שר ליישום האמנה שבין הממשלה לקק"ל".

הוא אף טוען כי "ממשלות ישראל זנחו את זכותן וחובתן הציבוריות המעוגנות באמנה, להשפיע על קביעת סדרי העדיפויות של פעילות קק"ל לפיתוח מקרקעי ישראל, שרובם בבעלות המדינה. בעשרות השנים האחרונות קבעה קק"ל לבדה את סוגי הפרויקטים שיבוצעו ואת האזורים בארץ שבהם יבוצעו".

מבקר המדינה שפירא מדגיש כי מתוך העולה בדו"ח זה אין די בתיקון ליקויים נקודתיים. ''על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר. על כן על קק"ל להשתמש בזכויות ובחובות הכרוכות בניהול הכספים שבידיה, באחריות יתרה, בשקיפות ותוך הקפדה על נורמות מוגברות של מינהל תקין".

''הפרת האיזון בין הדרג הפוליטי בקק"ל לבין הדרג המקצועי בה במסגרת הליכי קבלת החלטות בדבר הקצאת מאות מיליוני ש"ח לפרויקטים ציבוריים מדי שנה - היא בבחינת 'דגל שחור', ועל קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו'', כך מבקר המדינה.

מקק"ל נמסר בתגובה לדו"ח, "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 – 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדו"ח ומאז קבלת ויוטת הדו״ח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח".

"בין היתר: נכתבו כ-200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד".

"שקיפות ותיעוד – כל דיוני האסיפה הכללית, הדירקטוריון, וועדות הדירקטוריון, ההנהלה, ועדת הפרויקטים העליונה ועוד מתועדים, בסופם מופץ פורמט סיכום ישיבה המסכם את נושאי הישיבה, המשתתפים, העמדות שהוצגו, חומרי הרקע שהוכנו לדיון, ההסתייגויות וההחלטות. הפרוטוקול מועלה לאתר האינטרנט של קק"ל ופתוח לציבור".

"הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים".

"תקציב קק"ל שונה מהיסוד – תקציב הפרויקטים הופרד מהתקציב השוטף, כך שלא ניתן לחרוג מתקציב הפרויקטים או מתקציב כל פרויקט בפני עצמו, וכן נבנו מנגנוני פיקוח רבעונים לגילוי ועצירת חריגות".

"תהליכי בחירת ואישור הפרויקטים שונה, ורוב מוחץ של הפרויקטים יבוצע מעתה בנוהל קול קורא, אשר יאפשר למוסדות ציבוריים מאושרים לפנות לקק"ל ולבקש לבצע איתם פרויקטים בהתאם לקריטריונים מוגדרים ואחידים. כמו כן, הדרג המקצועי מחויב לבחון כל פרויקט, וללא אישורו, הפרויקט לא יעלה לדיון בוועדת הפרויקטים העליונה", אומרים בקק"ל.

עוד מוסיפים כי "בתוך כחודש יוגש דו"ח תיקון הליקויים המלא למבקר המדינה, זאת בכדי להמשיך במהפכה להפיכת הארגון לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. השינויים שכבר בוצעו, ואלה שעוד יבוצעו, יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל".

"מתוך אמונה בביקורת ככלי מרכזי בשיפור וניהול כל ארגון, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה וממשלת ישראל לאמץ את ההסכם שנחתם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון", לשון תגובת הארגון.

באת כוחו של יו"ר עמית בקק''ל אלי אפללו, עו"ד נעמה זר כבוד, מסרה בתגובה כי "מר אפללו מברך על הביקורת המעמיקה במסגרתה פועל מבקר המדינה לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בקק"ל".

"בתקופתו של מר אפללו כיו"ר עמית בקק"ל, הנהיג הארגון מדיניות חברתית שתכליתה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה החברתית בצפון ובדרום, אשר הובילה לפי נתוני המבקר לאישור של 797 פרויקטים בהיקף כולל של 962 מיליון ש"ח רובם בגליל ובנגב. כל הפעולות שבוצעו נועדו לממש את תפיסת העולם הזו, כפי שאושרה, בהתאם לנהלי הארגון ועל פי הכללים שהיו נהוגים בו. אנו משוכנעים, כי הצעדים לתיקון הליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות כפי שנמצאו על ידי המבקר בעשרה מתוך כ-800 פרויקטים, יושלמו על ידי ההנהלה הנוכחית אשר תאמץ ותפעל על פי המלצות המבקר", אמרה עו"ד זר כבוד.

היא הוסיפה כי "חשוב לציין שעוד בתקופת כהונתו של מר אפללו, אימץ הארגון כמתחייב את הכללים המתחייבים מהגדרתה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור. תהליך הביקורת עסק במישור המנהלי ואין לנו ספק שהפעילות נעשתה בתום לב ומתוך שליחות ציונית וחברתית מלאה".