מהפכה במגזר הדתי-לאומי

בישיבת קריית חינוך החדשה בבית שמש החליטו ״לשבור את הכללים״ במגזר הדתי לאומי ולהציע מלגת לימודים בשיעור עד 85% משכר הלימוד.

תוכן שיווקי , כ"ד בטבת תשע"ז

קריית חינוך בית שמש
קריית חינוך בית שמש
צילום: גדעון מרמלשטיין

בישיבת קריית חינוך החדשה בבית שמש החליטו ״לשבור את הכללים״ במגזר הדתי לאומי ולהציע מלגת לימודים בשיעור עד 85% משכר הלימוד לתלמידים מתאימים.

ישיבת קריית חינוך החדשה שוכנת בבית שמש מזה שני עשורים. מי שמגיע לישיבה, נכנס לרחוב שקט וצדדי בבית שמש הוותיקה ועובר את שער הכניסה לקריה. ההפתעה מגיעה כשנכנסים לשביל המוביל למבנה הישיבה: כמה צעדים משער הכניסה נפרש מלוא העיניים נוף עוצר נשימה של עמק בית שמש, ורוח נעימה מנשבת על הפנים.

זהו נוף הרי יהודה המיוער והירוק כל השנה, העוטף עמק יפיפה של שדות ובניינים באזור המושבים הסמוכים לבית שמש. הנוף הפסטורלי והרגוע הזה מכה בפנים ומעורר את התהייה אם לא כדאי היה להקים במיקום יפה כל כך בית מלון או צימרים. כמה מתאים בדיוק כאן, מול הנוף התנכ״י שבין צרעה ובין אשתאול של שמשון ולא רחוק מאזור עמק האלה של ימי דוד, להקים ישיבה ציונית דתית ארץ-ישראלית.

נהנים בקרית חינוך
גדעון מרמלשטיין

נערים נמרצים חולפים על פנינו במשובה; הרגע יצאו משיעור והם ממהרים לפינה נחמדה בכניסה למבנה הישיבה, שם מתנהל משחק פינג פונג סוער בין שני מתמודדים, כשקבוצת תלמידים ערנית עומדת וצופה מרותקת בהתפתחות המשחק. מיד תופסת את תשומת הלב דמותו של ר״מ העומד בין התלמידים וקורא קריאות עידוד וצהלה כמו אחד התלמידים.

הנערים מוציאים מגרונם קריאות עידוד, וניכר בהם שנוכחות הר״מ טבעית לגמרי עבורם. הם מרגישים נינוחים, והתנהגותם מביעה שילוב יפה של כבוד לר״מ ושמחת נעורים תוססת. משהו בתמונה הזו, אגלה בהמשך, מספר את הסיפור של הישיבה הזו, שאימצה לה את הסיסמה: "ישיבה בגובה העיניים״.

במשרד מקבלים את פנינו שני מנהלים צעירים ונמרצים: הרב אבי בן שושן, ראש הישיבה, ואביחי דנינו, מנהל התיכון. חרף גילם הצעיר יחסית, אני למד מהר מאוד שמדובר באנשי חינוך עם ניסיון רב ועם ראיית עולם ערכית חינוכית ייחודית ורעננה, המביאה איתה תקוות ובשורה.

הרב אבי בן שושן מונה לפני כארבע שנים לראשות הישיבה התיכונית, שחיפשה דרכים להתחדש ולפנות לקהלים חדשים. יחד עם חברו אביחי דנינו, שכיהן עד אז כמנהל בית ספר יסודי, הם הקימו צוות ניהולי, ובמהלך השנים האחרונות הספיקו להטביע חותם וליצור אווירה חמה ומשפחתית ייחודית בישיבה המעודדת את תלמידיה להגיע להישגים ראויים.

בשנתיים האחרונות החליטה הנהלת הישיבה להרחיב את פעילותה ולפתוח כיתה ט' נוספת בשנת הלימודים תשע״ח. לשם כך הישיבה מעמידה תוכנית מלגות נדיבה - עד 85% משכר הלימוד - הניתנת לתלמידים מתאימים.

הרב אבי, בוא נדבר ת׳כלס, אתה עומד בראש ישיבה תיכונית ייחודית. מה מוביל אתכם ״לשבור את הכללים״ ולספק מלגות לימודים כל כך נדיבות לתלמידים?

"תראה, אני בא מה'מיינסטרים' של הציבור הדתי לאומי. למדתי בקריית נוער בירושלים, משם עברתי לישיבת נתיב מאיר, בה סיימתי את לימודיי התיכוניים. את המשך דרכי עשיתי במסלול הסדר ולימודים תורניים גבוהים בישיבת קרני שומרון. פניתי לחינוך, הייתי ר״מ וניהלתי גם את חטיבת הביניים בישיבת חורב בירושלים.

''כיום אני אבא לילדים מתבגרים. אני מכיר היטב את העלויות הגבוהות מאוד שמשלמים הורים במגזר שלנו עבור חינוך דתי איכותי. עלויות שכר הלימוד מגיעות ל-20,000 ש״ח בשנה, ובחלק מהמוסדות אפילו יותר מכך. אם אתה הורה לארבעה-חמישה ילדים שמגיעים לגיל תיכון, אתה יכול למצוא את עצמך מוציא בקלות 50,000 ש״ח בשנה ואף יותר (אם נביא בחשבון עלויות נוספות של נסיעות, חומרי לימוד), ובמשך כמה שנים טובות, כשלמעשה אין לך אפשרות אחרת. הרי מי רוצה להתפשר על עתיד ילדיו?!

''זה מצב בלתי נסבל המעורר ביקורת על הציבור שלנו, שבפועל מתמיין ומקבל למוסדותיו רק אוכלוסייה בעלת יכולת ואמצעים, ומותיר מאחור חלקים פחות חזקים כלכלית שהם חלק מהציבור הדתי-לאומי.

''את המצב הזה אנחנו רוצים לשנות! אנחנו חושבים שצריך לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד מתאים, ולדאוג לכך שהתלמידים יקבלו חינוך תורני וכללי איכותי, שיבנה בהם את הקומה האנושית, התורנית והאזרחית שלהם באופן שלם ומאוזן".

תלמידים בקריית חינוך
גדעון מרמלשטיין

הרב אבי, אתה מכיר את הנושא גם מהכובע של ראש מוסד. מי כמוך יודע כמה עולה להעמיד מערכת שיעורים עשירה, מגמות מבוקשות, תשתיות לימוד של מעבדות מאובזרות, חדר אוכל שמספק שלוש ארוחות ביום וגם פנימייה וכלכלה מלאה. איך אתם מצליחים להרגיע את המנכ״ל שצריך לשלם משכורות בסוף החודש?

"אמת, ההקלה על ההורים איננה מובנת מאליה. אני מבין היטב את הקולגות שלי במוסדות האחרים שלא מצליחים להעמיד את המערכת כמו שאנחנו מצליחים. אנחנו עושים זאת באמצעות שילוב של תרומות נדיבות שיש לנו מידידי הישיבה ומתוך הכרה אידיאולוגית עמוקה, אליה רתומים דירקטוריון הנהלת הישיבה, ראשי המוסד ואגודת התורמים של הישיבה. כולנו מאוחדים במטרה לתת הזדמנות שווה לנערים מתאימים שרוצים לגדול ולהתפתח איתנו".

אביחי, מנהל התיכון, מבקש להוסיף בנקודה הזו: "חשוב לומר שהישיבה רואה את תפקידה בהעמדת מקסימום הכלים והאפשרויות למיצוי יכולותיו של התלמיד תוך נתינת נקודת זינוק משמעותית ביותר לעתיד. בישיבה פועלות כמה מגמות, וביניהן מגמת הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים יוקרתית, המאפשרת לבוגרים להמשיך למסלול י״ג-י״ד ולהשתלב בתחומי ההיי-טק והסייבר בצבא ובאזרחות. אנחנו רואים את תפקידנו לספק את מקסימום הכלים להצלחה".

אביחי, איך בפועל אתם מתמרצים את הנערים למצות את יכולותיהם ולהפיק את המקסימום מבחינה לימודית?

אביחי אומר לי בחיוך, "בוא נקרא לתלמידים ותשמע מהם". אל החדר נכנסים מספר תלמידים ואני מפנה אליהם את השאלה:

מה הדבר הכי טוב שאתם מקבלים מהישיבה?

בהתחלה כמה תלמידים קצת נבוכים ממפגש עם ״תקשורת״, אבל אחרי שפגה המבוכה, מדהים לשמוע מהם כמעט את אותו המשפט: ״אני מקבל עזרה״. אחד אחרי השני התלמידים חוזרים על אותו תיאור. מי שמרגיש שהוא לא עומד בקצב או שהוא מתקשה בחומר הלימוד, יכול לפנות למורה ולהנהלה והוא מקבל עזרה פרטנית.

התלמידים חוזרים על הנקודה הזו שוב ושוב. הצוות החינוכי והניהולי מעורב מאוד במעקב ובדאגה שכל תלמיד יממש את מלוא הפוטנציאל שלו וישיג הישגים גבוהים, ואכן יש תוצאות. אולי התוצאה המרשימה ביותר היא הכרת הטוב שהתלמידים חשים כלפי המוסד. מי שמכיר את הלך הרוח של שיחת נערים הלומדים בתיכון יודע שהכרת הטוב כלפי מוסד חינוכי איננה דבר מובן מאליו.

"אבל זה לא הכול", אביחי מוסיף. "בישיבה אנחנו מפעילים תוכניות העשרה מיוחדות במסגרת הפנימייה והלימודים. גולת הכותרת שלנו היא פרויקט מצטיינים מיוחד. מדי שנה נבחרים התלמידים המצטיינים והם יוצאים לטיול חינוכי מצו׳פר במיוחד, תחזיקו טוב… בחו״ל!".

כאן גם אני כבר לא יכול שלא לפתוח זוג עיניים נדהמות... גם מלגה, גם יחס אישי ומשפחתי חם כל כך, גם צוות חינוכי מסור ומשקיע, מגמות יוקרתיות ועוד צופ׳ר למצטיינים?! וכל זה בלי להיות למעמסה כלכלית על ההורים! האם אלה ראשי ישיבה תיכונית או קוסמים?!

אני יוצא לסיבוב קצר במבני הישיבה ורואה תשתיות לימודיות מעולות.

הרב אבי ואביחי, עשיתי סיבוב במבנה, ראיתי בית מדרש נאה מאוד המשקיף על הנוף, ראיתי חדר אוכל יפה ונעים המגיש ארוחות חמות וטעימות, ראיתי פנימייה מתוחזקת ברמה גבוהה, ראיתי חדר כושר מתקדם שמתקיימים בו שיעורי הספורט וגם ראיתי בריכת שחייה. תגידו, זאת ישיבה או קאנטרי קלאב...?

"אכן, אנחנו חושבים שזו הישיבה התיכונית היחידה בארץ ואולי בעולם שיש בה בריכת שחייה צמודה. אמנם בחודשי החורף היא לא פעילה, אבל בתקופת הקיץ היא בהחלט משמשת את התלמידים להפגה וללימוד שחייה וספורט.

"הישיבה מחנכת לאיזון ולשלמות. אנחנו מאמינים ששלמות רוחנית, שלמות פיזית ושלמות אזרחית הולכות ביחד, ואנחנו מבטאים את זה בכל דרך, גם במבנה ובמה שהוא מעניק ומשדר. אנחנו רוצים לגדל נערים בריאים פיזית, נפשית ורוחנית, שידעו לצאת לעולם, לבטא את עצמם ולתרום במיטבם לעם, למדינה ולארץ. במטרה הזו אנחנו דומים לאחיותינו הישיבות התיכוניות האחרות, אך הדגש שלנו הוא על פנייה לקהל הרחב. אנחנו נקבל את הנערים ונשקיע בהם את כל המיטב הפיזי, הכלכלי, החינוכי והערכי כדי שיצמחו מקרבנו בנויים לתפארת, ומכאן הפנייה שלנו לקהל הרחב".

בימים אלו הישיבה מקיימת ימי היכרות לקראת שנת הלימודים הבאה וקולטת תלמידים לכיתה ט׳. הורים יכולים להירשם בטופס ולקבל שאלון קצרצר, הבודק האם הם עומדים בקריטריונים לקבלת המלגה. מילוי השאלון לא מחייב, והתשובה אמורה להיות מהירה ביותר.

לחדר המנהל נכנסים כמה תלמידים השואלים אם שיעור מסוים עומד להתבטל. הם נינוחים, צוחקים ומתבדחים עם הרב אבי. התשובה לצערם שהשיעור מתקיים כרגיל, אבל על הדרך הם זוכים לאמירה חמה, לבדיחה ולעידוד להתמיד להגיע לתפילת מנחה שעומדת להתחיל.

מכל זווית שרק מתבוננים באינטראקציות שבין הצוות החינוכי והתלמידים, רואים את החום והאהבה המוענקים לילדים בשפע. אני מסיים את הביקור בתחושה שמצאתי פנינה חינוכית אמיתית ״בין צרעה ובין אשתאול״, ישיבה תיכונית הפונה לכלל הציבור הדתי-לאומי ומציעה צוות חינוכי, תוכנית חינוכית, מגמות ותוכניות למצטיינים בתנאים מדהימים.

במושגים מעולם אחר אפשר לומר שקריית חינוך החדשה ״שוברת את השוק״. מספר המקומות שהישיבה מקצה לשנת הלימודים הבאה מצומצם, והראשונים שיזהו את הפוטנציאל המדהים הזה ירוויחו בענק.

את הביקור הזה ליוויתי כל העת מזווית ראייה של אבא שילדיו בגיל תיכון. לא יכולתי שלא לחשוב שכל הורה המבקר במקום ומתוודע לאווירה, לחום וללבביות הרגועה הנסוכה על פניהם של התלמידים והצוות החינוכי כאחד, ישאף שגם ילדיו יחוו את העיניים הטובות, הדיבור המתון, התכנים המעצימים והמעודדים שהם בעצם זריקת החיסון החשובה ביותר, שכל הורה היה שמח להעניק לבנו כצידה לדרך