המדינה ערערה על קולת העונש של דנקנר

המדינה דורשת מבית המשפט העליון להחמיר בעונשי המאסר של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, אשר הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך.

ערוץ 7 , כ"א בטבת תשע"ז

נוחי דנקנר
נוחי דנקנר
צילום: רועי אלימה, פלאש 90

המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת עונשם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום, אשר הורשעו בעבירות תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח ואיסור הלבנת הון, ונידונו ל-24 ו-12 חודשי מאסר בפועל (בהתאמה).

המדינה סבורה כי לא רק שמדובר בעונשים שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר.

"הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי, הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר-על-המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נאמר בערעור.

כזכור, דנקנר ושטרום הורשעו בפרשה שעניינה פעילות מסחר תרמיתית אינטנסיבית בשלושה ימי מסחר שסבבו הנפקה קריטית לחברת אי.די.בי אחזקות בע"מ. בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת דינו, כי היקפה של פעילות המסחר עמד על עשרות מיליוני ש"ח, והסכום שגויס בהנפקה, אשר לטובת הצלחתה נעשתה פעילות המסחר המעוותת, עמד על 321 מיליון ₪, הנגועים במרמה.

על דנקנר, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בחברת אי.די.בי, נגזרו 24 חודשי מאסר וקנס כספי בסך 800,000 ₪. על שטרום, איש עסקים ומומחה פיננסי, נגזרו 12 חודשי מאסר וקנס כספי בסך 500,000 ש"ח.

בערעור על גזר הדין נאמר, כי מדובר בפרשת מרמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הם כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה, וכי העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום מופרזים לקולא ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו, וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על ידיהן.

המדינה סבורה כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.

בית משפט קמא קבע כי מדובר בפרשה חמורה ביותר שפגיעתה בערכים המוגנים קשה ומשמעותית, ואף עמד על הצורך בהטלת עונשים מחמירים ומרתיעים בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן בכלל. לשיטת המדינה, קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם העונשים אשר נגזרו על השניים.

עוד נטען כי בית המשפט שגה בגזר הדין שגיאה כפולה: ראשית, בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ושנית במתן משקל יתר לנסיבות אישיות של המשיבים, שהובילה לקביעת עונשים בחלק התחתון של המתחמים הנמוכים ממילא.

המתחמים שנקבעו בתיק זה, והעונשים שנקבעו בתוכם, טוענת המדינה, אף אינם תואמים את מדיניות הענישה הנוהגת ואת התקדימים שנקבעו בעבר. העונשים אשר הוטלו על המשיבים זהים או נמוכים מעונשים שהוטלו בפרשיות אחרות, ובעיקר בפרשות מליסרון ומנופים, למרות שנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן חמורות משמעותית.

בנוסף נטען, כי ההחלטה יוצרת פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על שני המשיבים, למרות ששטרום היה שותף מלא לתוכנית המרמתית ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר.

המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 60-36 חודשי מאסר ועל 54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, ולהחמיר בעונשי המאסר שלהם במידה ניכרת.