יקבל את האות. הרב עדין שטיינזלץ
יקבל את האות. הרב עדין שטיינזלץישיבת תקוע

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, יביא לאישור סופי של מועצת העיר ירושלים בעוד כשבוע את רשימת 12 האישים שנבחרו לקבל את עיטור יקיר ירושלים לשנת תשע"ז.

העיטור המכובד יוענק באירוע חגיגי כחלק מחגיגות היובל לאיחודה של העיר ירושלים, על ידי ניר ברקת, לאישים אשר הקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לירושלים.

אות יקיר ירושלים מוענק ע"י ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967. עם כניסתו לתפקיד העביר ראש העיר ברקת את הליך הבחירה לוועדת שיפוט בלתי תלויה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, בה חברים הרבנית עדינה בר שלום, הרב ד"ר בני לאו, הרב יצחק גולדקנופף ואורה אחימאיר.

השנה הוגשו 79 מועמדים לקבלת העיטור. הוועדה המקצועית דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופט טירקל.

וועדת טירקל בחרה ב-12 המועמדים הסופיים להם יוענק עיטור יקיר ירושלים בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, התנדבות, חסד וצדקה, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה.

ראש העיר ברקת הודה לשופט טירקל ולחברי הוועדות אשר בחרו את 12 מקבלי עיטור יקיר ירושלים וציין, "העיר ירושלים ותושביה מכבדים ומוקירים את מי שתרמו ועודם תורמים לעיר במשך שנים רבות כחלק מעשייתם. לכבוד הוא לנו שיש בירושלים אישים שכאלו ואנו גאים להעניק להם אות כבוד על פועלם הייחודי לעיר. השנה היא שנת היובל לאיחוד העיר, ותריסר היקירים שנבחרו משקפים בצורה היפה ביותר את פניה של ירושלים המאוחדת והמאחדת".

להלן רשימת 12 הזוכים:

פרופ' שלום רוזנברג – נולד בשנת 1935 בארגנטינה ולמד יהדות בבתי הספר ובאוניברסיטה בבואנוס איירס. עלה ארצה והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לפילוסופיה ומחשבת ישראל. לאחר השלמת הדוקטורט, לימד בחוגים לפילוסופיה ומחשבת ישראל ושימש כראש החוג. לאורך השנים פרסם למעלה מ-150 מאמרים אקדמיים בתחומי המחשבה היהודית. ייסד את המרכז האקדמי "בית מורשה" בירושלים ואת בית המדרש "מעלה", הפועלים בעיר. התמנה לפרופסור מן המניין בחוגים לפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וב-2004 אף זכה לתואר "אמריטוס". מרצה במכללה האקדמית הרצוג בחוג למחשבת ישראל. יזם והקים קבוצות הידברות בעיר בין דתיים לחילונים- "סוד שיח" ובעל טור שבועי בעיתונים 'מעריב' ו'מקור ראשון'.

ד"ר איתי זמרן – נולד בשנת 1938 בירושלים ועסק כל חייו הבוגרים בפיתוח מערכת החינוך בעיר. את שלושת תאריו למד באוניברסיטה העברית. ד"ר זמרן החל את דרכו החינוכית בשנת 1960 כמורה בבית הספר אורט וכמדריך במחלקה להכשרת מורים באונ' העברית. בהמשך שימש כמדריך במחלקה לחינוך חברתי במשרד החינוך. בין השנים 1960-1968 ניהל את בית הספר התיכון ע"ש גולדשטיין בחוות הנוער הציוני, לילדי פנימייה מהארץ ומחו"ל. בשנת 1975 ייסד את התיכון הניסויי בעיר, תיכון בעל תפיסת עולם חינוכית פורצת דרך, הרואה בתלמיד שותף לתהליך החינוכי. כבר מיומו הראשון שילב בבית הספר תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים מהפריפריה החברתית. בשנת 1988 מונה לעמוד בראש המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. במסגרת תפקידו הרחיב את היצע המסלולים להוראה שאפשרו הכשרה אקדמאית שפרצה את הדרך להקמת בתי ספר ייחודיים כמו בית הספר אדם, בית הספר הדו לשוני ובית הספר קשת. ד"ר זמרן פרסם שני רומנים ועשרות מאמרים אקדמיים.

פרופ' איה אברמוב - ילידת ירושלים, גדלה בשכונת כרם אברהם, למדה בבי"ס מעלה, ולאחר מכן המשיכה ללימודי רפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית (שאביה היה ממקימיו). התמחתה ברפואת ילדים, והייתה מראשוני רופאי הילדים בבית החולים שערי צדק, שם עבדה עד לפרישתה עם ילדים החולים במחלות ממאירות ומחלות דם. הקימה את היחידה לטיפול בילדים עם מחלות דם ומחלות ממאירות. במקביל לעבודתה בבית החולים המשיכה לאורך כל השנים בהוראת הרפואה בבית הספר של האוניברסיטה העברית. פרופ' אברמוב עסקה רבות במחקר, והקדישה את עבודתה לטיפול במחלת "גושה", מחלה תורשתית המופיעה במיוחד אצל יהודים וערבים. מאז יצאה לגמלאות ממשיכה לעבוד בהתנדבות במחלקת הילדים, ומשתתפת בכנסים בינלאומיים.

פרופ' חליל אבו דאלו – נולד בשנת 1942 בירושלים, והתחנך במערכת החינוך הירושלמית (בית הספר הממלכתי גאולים א', הגמנסיה). למד רפואה בבית הספר לרפואה של האונ' העברית והדסה. פרופ' חליל עבד למעלה מ-40 שנים בבית החולים הדסה עין כרם, כמומחה בכירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית וכירורגיית ילדים. מאז פרישתו מ"הדסה" ממשיך לעבוד בבית החולים שערי צדק. היה יו"ר החוג לכירורגיה בביה"ס לרפואה של האונ' העברית והדסה. מינואר 2001 משמש כחבר בוועד המנהל של המועצה הלאומית לשלום הילד ומשנת 2002 חבר בוועד הנשיאות של התנועה לאיכות השלטון. במהלך שנות עבודתו קיבל מספר פרסי הצטיינות: פרס המתמחה המצטיין בכירורגיה, תואר המורה המצטיין במגזר הקליני בפקולטה לרפואה, ומורה מצטיין של האונ' העברית בשנת הלימודים תשס"ז.

הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ - נולד בשנת 1937 בירושלים, למד כימיה ופיזיקה באונ' העברית ולימודים תורניים בישיבות בירושלים. כשסיים את לימודיו עסק בחינוך ומונה למנהל בית הספר הצעיר בארץ, בגיל 23. בשנת 1965 הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" בשכונת נחלאות. במסגרת פעילות המכון, עסק הרב שטיינזלץ במה שלימים נודע כמפעל חייו: "תלמוד שטיינזלץ", אשר זכה לפופולריות ותורגם לשפות רבות. במקביל, כתב הרב כ-60 ספרים נוספים בתחומים שונים בעולם הידע היהודי, גם ספרים אלה תורגמו לשפות רבות. הרב הקים מוסדות רבים, ביניהם "מקור חיים", מוסדות חינוך המלמדים תורה ולימודיים כללים ברוח השקפת עולמו של הרב. בשנת 1989 הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות. שימש כעמית מחקר במרכז וודרו וילסון ללימודים בינ"ל בוושינגטון, ובמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון.

הרב עדין בעל תארי ד"ר לשם כבוד מאונ' בן גוריון, בר אילן, פלורידה אינטרנשיונל ועוד וחתן פרס ישראל למדעי יהדות ועיטור נשיא המדינה.

פרופ' מנחם רון וכסלר – נולד בשנת 1934 בגרמניה והתחנך בצעירותו בירושלים. נפצע ואושפז בזמן שירותו הצבאי, וכך החליט להיות מנתח. לאחר לימודי אמנות ב"בצלאל", החל בלימודי רפואה, והשלים את לימודיו האקדמאיים עד לקבלת תואר פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך שנים רבות ניהל פרופסור וכסלר את המחלקה לכירורגיה פלסטית ואסתטית ב"הדסה עין כרם" ירושלים. היה יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה פלסטית וארגן כנסים בינלאומיים שנערכו בישראל בתחום זה. פרופסור וכסלר ייסד את "בנק העור" בישראל והיה חלוץ הניתוחים האסתטיים לבעלי תסמונת דאון. פרסם ארבעה ספרים בתחום הכירורגיה הפלסטית, וכן מאות מאמרים בנושא בתחומי המדע והרפואה בארץ ובעולם. מלבד עיסוקו הרפואי, עוסק פרופ' וכסלר בתחום האמנות והשירה, והעיר ירושלים מהווה את הנושא המרכזי ליצירותיו המוצגות ברחבי העיר.

מרדכי עדיקה - נולד בשכונת זיכרון יוסף בירושלים ב-1929. בהיותו נער הצטרף לגדנ"ע ובגיל 17 התגייס לגדוד "מכמש" בשורות ההגנה. לחם במלחמת השחרור כמלווה שיירות לשכונות צפון העיר, ונפצע בהגנה על ירושלים. לאחר מכן נפל בשבי הירדני ושוחרר לאחר עשרה חודשים. בשנת 1952, התגייס למשטרת ישראל וביצע מספר תפקידים, בין השאר שימש כרס"ר בנקודת המשטרה בהר הבית. עם פרישתו מהמשטרה לאחר 33 שנות שירות, התפנה לפעילות התנדבותית שבראשה טיפוח קהילת המתפללים בבית הכנסת "לוחמי ירושלים" ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, ושימור מורשת לוחמי תש"ח בעיר ירושלים. מקיים מידי שבת קידוש למתפללים המגיעים מכל רחבי העיר לכותל המערבי ולעיר העתיקה.

עליזה ששון - נולדה בכורדיסטאן ועלתה לארץ בשנת 1944 בעלייה בלתי לגאלית. החל משנת 1976 עוסקת עליזה בהתנדבות. הייתה מתנדבת במחסני החירום של צה"ל באזור ירושלים. במקביל התנדבה כסגנית יו"ר אגודת "עדוד" ,אגודה ירושלמית למען רווחת החייל בכלא, ויו"ר ועדת האירועים. ההתנדבות כללה ביקורים שבועיים בבתי הכלא הצבאיים, הכנת אירועים בחגים, ארגון חוגים, שיחות חינוכיות, הבאת מרצים ואמנים. בנוסף, התנדבה בכל מוצאי שבת במועדון ויצ"ו ברמות אשכול במסגרת פעילות לאלמנות צה"ל. משנת 1983 מתנדבת עליזה מטעם אגודת "יעל" בית החולים הדסה הר הצופים במחלקת המיון ובמחלקת השיקום. בשנת 2001 שכלה את בנה, צחי, שנהרג בפיגוע ירי בכביש המנהרות. מאז ועד היום מתנדבת עליזה במחלקה לשיקום 3 פעמים בשבוע. במרוצת השנים זכתה עליזה במגן שר העבודה והרווחה למתנדבים מצטיינים בשירותי הרווחה ובתעודת הוקרה למתנדב מטעם ראש העיר דאז טדי קולק.

אליהו גבאי - נולד בשנת 1943 בעיראק ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. למד ב"מקווה ישראל" ולאחר מכן המשיך לימודיו בתחום החינוך במדרשה למורים בכפר הרא"ה ובאוניברסיטת בר אילן. משנת 1971 ובמשך 20 שנים מילא שורת תפקידי מינהל בתחום החינוך בשירות הציבורי וביניהם מפקח ארצי במשרד החינוך ומנכ"ל העמותה לקידום החינוך הקהילתי. בשנת 1993 נבחר לחבר מועצת העיר ירושלים ומונה לאחראי על התיירות והתעשייה, שימש כחבר הוועדה לתכנון ובנייה, יו"ר וועדת החינוך, סגן רה"ע ומחזיק תיק ההנדסה והתחבורה. כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-14 ובכנסת ה-17 מטעם סיעת המפד"ל. בכנסת ה-17 שימש כיו"ר השדולה החברתית וחבר בשדולה למען ירושלים. כיהן כחבר דירקטוריונים עירוניים – הרל"י, הגיחון ומט"י. בתחום החברתי הקים את תנועת "חיב"ה" למורשת ישראל המגשרת בין דתיים וחילוניים ומסייעת לאוכלוסיות חלשות. הקים את הפורום החברתי המהווה במה ליהדות ואקטואליה ואת בית הכנסת "משכן יוסף".

דוד בלומברג - נולד בשנת 1944. יו"ר הדירקטוריון של הספריה הלאומית. בעל תארים בכלכלה, מדעי המדינה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. בשנת 1971 החל את עבודתו ככלכלן בבנק ישראל ומילא קשת רחבה של תפקידים. בשנת 1981 החל בפעילות בנקאית בקבוצת בנק מזרחי המאוחד והגיע עד תפקיד מנכ"ל בנק. לאחר סיום עבודתו בבנק מזרחי החל לעבוד בבנק ירושלים, תחילה כסגן, ולאחר מכן כיו"ר הדירקטוריון. בצד פעילותו העסקית שימש בקשת רחבה של תפקידים ציבוריים וביניהם חבר דירקטוריון קופ"ח כללית, חבר הנהלת המכון לדמוקרטיה, חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, בר אילן, האוניברסיטה הפתוחה, ובצלאל. בנוסף, הקים את "קרן עדי", שעוסקת בטיפוח הקשר שבין יהדות ואמנות, לזכרה של בתו עדי ז"ל שנפטרה בדמי ימיה. החל מ-2002 עיקר פעילותו הציבורית מתמקדת בהובלת תכנית ההתחדשות של הספרייה הלאומית. בשנת 2013 נבחר להדליק משואה ביום העצמאות.

הרבנית חנה הנקין - נולדה בשנת 1946 בארצות הברית ועלתה ארצה ב-1972. בשנת 1990 עברה עם בן זוגה לירושלים והקימה את מדרשת "נשמת" – מדרשה גבוהה ללימודי תורה לנשים בשכונת פת. במדרשה מתקיימים מסלולי לימוד מגוונים וייחודיים פרי חזונה של הרבנית. לדוגמא- תכניות המיועדות לנשים מחו"ל במסלולים שונים להעמקת זהות יהודית בתפוצות, ותכנית "מעיין", אשר נועדה להעצים ולבנות מנהיגות מקרב בנות העדה האתיופית וכן תכנית "קרן אריאל" להכשרת יועצות הלכה בתחומי טהרת המשפחה ובריאות האישה. במסגרת האחרונה נפתח "הקו ההלכתי הפתוח" שבו עונות יועצות ההלכה על שאלות הלכתיות של נשים מכל המגזרים ומרחבי העולם. מלבד פועלה במדרשה הרבנית גם חברה בפורום תקנה. בשנת 2015 הוענק לה תואר ד"ר לשם כבוד מאונ' בר אילן. באותה שנה שכלה את בנה ואת כלתה בפיגוע ירי.

הרב יחזקאל פוגל – נולד בשנת 1946 ברומניה ועלה ארצה בשנת 1958. שירת שירות סדיר בחיל ההנדסה ולאחר מכן שירת בקבע כרב צבאי. בין השנים 1987-1994 היה למנכ"ל מוסדות אריאל בבית וגן. בין השנים 1996-2003 ייסד והיה מנכ"ל "המרכז החרדי להכשרה מקצועית" שהיווה מסגרת הכשרה מקצועית עבור חרדיים חסרי כל רקע בלימודים כלליים. המרכז הוקם לראשונה בירושלים ולאחר מכן בבני ברק, אשדוד ומודיעין עילית. במסגרת המרכז הקים הרב פוגל את מכון מג"ן - מכון גבוהה ללימודי נשים, לנשים חרדיות, את מסילה - מכון ללימודי תואר הנדסאי), ואת מבח"ר – מסגרת ללימודי השכלה גבוהה לציבור החרדי. משנת 2003 שימש כמנהל ולאחר מכן יו"ר הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו באור יהודה וירושלים. בקמפוסים לומדים כיום כ-3000 סטודנטים, נשים וגברים. למעלה מ-3600 בוגרים חרדים סיימו את לימודיהם והשתלבו במשק. זכה בפרס עיריית ירושלים לעבודות תורניות מצטיינות, פרס ע"ש יעקב הרצוג מטעם מכון הרי פישל והאונ' העברית.