בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן

הרב ורד משמש כרב קהילה בפ"ת וכר"מ במכון מאיר שבירושלים, והוא מעביר בקביעות שיעורים ב'שפת אמת' על פרשת השבוע לפני שבת ובמהלכה.

הרב יואל קטן , כ"ח בטבת תשע"ז

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

אל שפת האמת.

על פרשת השבוע עם פירוש ה'שפת אמת'.

אייל ורד.

ירושלים, אלומות, תשע"ו. 284 עמ'.

(077-3211048)

בספר זה מוצגים שני פרקים על כל פרשה, על פי הכוונתו של האדמו"ר מגור, בעל 'שפת אמת'. לא מדובר כאן בביאור דבריו, אלא כדברי המחבר "מעין התוועדות" בעקבות דבריו, וזליגה מהם לכיוונים שונים, עד לנגיעה בנקודת האמת הנמצאת בלבו של הלומד. לא ווארטים על הפרשה – אלא כניסה לעולמו של בעל ה'שפת אמת', הבנת הטרמינולוגיה שבה הוא משתמש וקליטת עולמו הפנימי, כבסיס ללימוד שיטתי של ספרי ה'שפת אמת' במקורם בעתיד.

לפרשת וארא מנגיד השפת אמת, לפי הסבריו הבהירים של הרב ורד, בין דרכם של האבות בתיקון איטי ושיטתי של המציאות בדרך ה', ובין דרכו של משה רבנו אשר מחבר בין ארץ לשמיים, וגורם למציאות האלוקית לפעול באופן מאסיבי על פני הארץ. הקב"ה מעדיף כביכול את דרך האבות על דרכו של משה, אולם העולם האידיאלי הוא חיבור ושיתוף בין שתי הדרכים הללו כדי לתקן עולם במלכות ש‑ד‑י.

*****

ספר הסוגיא.

תוכן כל סוגיות התלמוד.

הרב יצחק בר-דע.

רמת גן, תשע"ו. שני כרכים.

(9973699‑02)

הרב בר-דע, לשעבר הרב הראשי של רמת גן, למד ולימד במקומות רבים, וגם כתב ופרסם חיבורים שונים. עתה הוציא לאור בשני כרכים את תמצית הסוגיות על פי סדר התלמוד. כך המשנה בעמוד הראשון של מסכת ב"ק מתומצתת בשני חצאי שורות, ואחר כך מוזכר שהגמרא עוסקת בבירור השאלה האם לתולדות שבמשנה יש דין שווה לאבות, תוך ניסיון ללמוד מדיני שבת ומדיני טומאה, ומסקנת רב פפא שיש שדיניהן שווים ויש שאינם שווים. כך בארבעים מילים תומצת עמוד אחד. תועלת יש בספר למי שמתחיל ללמוד ויכול לראות את מבנה הדף שלפניו, ובוודאי שלחוזר על משנתו.

*****

חָרוּת עַל הַלֻּחֹת.

מאמרים, דרשות ועיוני הלכה בעניין עשרת הדברות.

אהרן פרידמן.

ישיבת כרם ביבנה,

תשע"ו. 109 עמ'

(8520663‑08)

הרב פרידמן שימש שנים רבות כר"מ בישיבת כרם ביבנה, ובראשית השנה, אחרי שהרב מרדכי גרינברג ביקש לפרוש, מונה כראש הישיבה (עם עמיתו הרב גבריאל סרף). בספר קטן ותמציתי זה י"א פרקים העוסקים בעשרת הדיברות מהיבטים שונים – למדנות, דרשנות ועיוני הלכה.

הפרק האחרון עוסק במנהג לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות, כאשר הרמב"ם התנגד לעמידה זו כדי לא להפריד ולחלק בין קדושת חלק אחד בתורה לחלקיה האחרים. אך ראשונים אחרים חלקו עליו, וכך נהגו באשכנז. הרב המחבר מנסה לתלות את המחלוקת בשאלה אם הקריאה בשבועות היא קריאת מועדים רגילה או שיש לה גדרים מיוחדים, ואף מציע שמחלוקת זו ראשיתה במחלוקת של חז"ל מה בדיוק יש לקרוא בשבועות, ובמחלוקת לגבי קריאת ההפטרה ועוד ועוד.