מכון הרובוטיקה סין-ישראל נחנך במהלך כנס הרובוטיקה סין-ישראל השני בגואנגזו שהתקיים באמצע החודש הקודם, ובו השתתפה משלחת ישראלית שכללה נציגים מתשע חברות רובוטיקה ישראליות.
בראש המשלחת הישראלית עמדו פרופ' צבי שילר, יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה וראש המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה באוניברסיטת אריאל, ופרופ' משה שהם מהטכניון, מומחה בעל שם עולמי ברובוטיקה רפואית ומייסד חברת מזור רובוטיקה.
ביומן ערוץ 7 סיפר פרופ' שילר על מעמדה של ישראל בעולם הרובוטיקה וציין כי בעולם זה ישראל מושכת תשומת לב רבה לנוכח ניסיונה המוכח בקידום טכנולוגיות והייטק. "כאן בישראל יש גם תעשייה וגם אקדמיה בנושא הרובוטיקה. בסין הנושא סומן כיעד להתקדמות. הם סימנו אותנו כמדינה שאיתה הם רוצים לפתח את התחום. אנחנו אמנם לא היחידים, אבל הם רואים בצורה חיובית קשרים איתנו, כשרואים מה עשינו בנושאי הטכנולוגיה והסטרטאפ".
"במסגרת הזו אנחנו קשורים ליזמים בדרום סין שמקימים פארק תעשיות רובוטיקה ובמרכזו מרכז שבתוכו המכון הישראלי", מספר פרופ' שילר ומוסיף כי לישראל הצלחות לא מבוטלות בתחום הרובוטיקה. "המוצרים שפותחו בארץ נמכרים בכל העולם החל מהרובוט מכסח הדשא, הרובוט מנקה הבריכות וכו'. ישראל מובילה ויש לה פלח שוק משמעותי בתחום הזה. חברה מתוחכמת יותר 'מזור-רובוטיק' המפתחת רובוט לניתוחי גב והיא מובילה ברמה העולמית, זאת במקביל למחקר מתפתח באקדמיה". לדבריו "ההיקפים קטנים מאשר באירופה אבל הסינים מזהים את הפוטנציאל".
לדבריו לא נכון לראות את ישראל כמוח ואת סין כמשווקת והמייצרת שכן גם אם הדבר נכון יהיו לו השלכות ארוכות טווח ביום שבו אנשי הרובוטיקה הסיניים יעקפו את היכולת הישראלית, ויום זה מתקרב. "אנחנו מתקדמים בתחומים האלה יותר מאשר הקולגות שלנו בסין, אבל הם יגיעו אלינו ואפילו יעקפו אותנו, ולכן שיתוף הפעולה צריך להיות ארוך טווח יותר מאשר מידע שעובר ממקום אחד לשני. שני הצדדים צריכים לתרום את שלהם, ושניהם יתפתחו יחד לייצור תעשייה או מוצרים שלשני הצדדים אינטרס בפיתוח שלהם".
דוגמא לכך מוצא פרופ' שילר ב"מוצרים שנמצאים עדיין בפיתוח, כמו מוצרי סיעוד לגיל השלישי. התחלנו לפתח אותם, אבל נשמח לפתח יחד עם הסינים כאשר חלק מהצרכים של השוק הזה יילמדו מהשוק הסיני וחלק מהתוצרת יהיה מיועד לשוק הסיני. חשוב שנדע מה הצרכים שלהם וכשנפתח את המוצרים השוק כבר נמצא קיים. הרבה חברות נופלות במאמצים למצוא שווקים, וכאן המאמצים הללו הם של הסינים עצמם".
להערכתו של שילר היכולות הישראליות בתחום זה תוכלנה להוות גשר בין סין לארה"ב ולאירופה. לדבריו "נוח לסינים לעבוד איתנו כפתוחים ויוזמים לעומת מדינות אחרות ששם אנשים נחשבים לקרים יותר וסגורים יותר".
ומה באשר לשאלה הנחשבת לילדותית – מתי הרובוטים ישתטו בנו? "תלוי את מי שואלים. יש שיגידו 'כשיהיו חכמים כמונו, וזה רק עניין של זמן'. אני רואה זאת בצורה יותר פרקטית. אנחנו הם שיצרנו את הרובוטים, וככאלה אנחנו מכוונים את צורת הפעולה שלהם, לדוגמא אם הרובוט צריך להרים משהו הוא יפגע בך אם תפרע לו, אבל אם תתכנת אותו שיזהה אותך הוא ייזהר. זו דוגמא פשוטה, אבל לשאלת הרצון משל עצמם, זו שאלה פילוסופית, אבל התשובה לה פשוטה - ללא אינטואיציה וללא כריזמה הם לא יוכלו להגיע לכך. אינטואיציה קשה לצפות והם צפויים, אבל נגיד שהם ירצו לעשות משהו לא צפוי הם יצטרכו כריזמה כדי שאחרים ילכו איתם. רובוט שיסחף אחריו קהילת רובוטים, אנחנו עוד רחוקים מכך".