חמור מבסרטון. חיילות בתרגיל
חמור מבסרטון. חיילות בתרגילצילום: הדס פרוש

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס עמיטל בראלי, מנכ"ל 'חותם', למחאות והתגובות הסוערות לסרטון שהפיק ארגונו נגד גיוס בנות הציונות הדתית לצה"ל. "המטרה היא לא להרגיז", הוא מבהיר וקובע כי המטרה, שככל הנראה הושגה, הייתה להציף את הסוגיה לסדר היום הציבורי.

באשר לטענות לפיהן הסרטון מחריף ומקצין את המציאות אומר בראלי כי "הסוגיות שעלו בסרטון, בעיקר בעניין ערכי הצניעות, לא משקפות כהוא-זה את המציאות בשטח. מטעמי זהירות וצניעות לא יכולנו להביא את המציאות העכשווית שהיא קשה הרבה יותר".

"אני מציע לדון בנושא עצמו של בת דתית. אנחנו מקבלים לא מעט פניות מבנות שארגונים שונים הסבירו להן שהכול טוב וורוד, וכשהן מגיעות עם אותם ערכים שהן קיבלו במוסדות הציונות הדתית לעולם השטח הן רואות שהשטח מתנגש עם ערכים שעליהם הן גדלו", אומר בראלי ומציין ביקורת אכ"א שהתקיימה באחרונה וממנה עלה שחיילים מסתובבים במגורי חיילות באופן חופשי ותקלות נוספות. כשנשאל אם אכן מדובר בתופעה או במקרים יחידאיים השיב וסיפר: "אנחנו מקבלים טלפונים רבים. בת בוכה בטלפון על כל ההתמודדויות שהיא עוברת. אנחנו מכירים סקרים שמלמדים ש-40 אחוז מהבנות מסיימות את השירות עוזבות את הדת או נחלשו מאוד בנושאי דת ואחד המובילים שבהם הוא נושא הצניעות".

לטענה לפיה הטרדות יכולות להגיע גם באוניברסיטה או במקום העבודה, משיב בראלי ואומר: "ההבדל המשמעותי הוא שאם בת מרגישה באוניברסיטה שזה לא המקום שלה היא יכולה ללכת. יש גם הרבה בעיות בשירות הלאומי, אבל שמורה לבת האפשרות לומר שהיא הולכת בגלל סיבה כזו או אחרת. בצבא הכול בפקודה והיא לא יכולה לעזוב את היחידה. זה לא נוגע רק לענייני צניעות. אם בנות הגיעו למסגרת השירות הלאומי ומרגישות שלא ממצות את עצמן הן יכולות לעבור למקום אחר. בצבא אם הגעת למקום שבו הדברים לא כפי שציפית אין מה לעשות. את שם בפקודה. המסגרת גברית ונוקשה".

"אומרים לי שברור שבת דתית מושפעת, אבל מה זה מושפעת? אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד שהכול ורוד וטוב. המציאות מורכבת הרבה יותר", אומר בראלי. "אלו דברים יומיומיים ולא משהו שקרה בבסיס אחד".

ואולי, נשאל בראלי, דווקא נתונים אלה מחייבים את הקמתם של מסגרות ההכנה לבנות, בעיקר כאשר המציאות היא שהבנות הולכות לצבא מתוך חירות מחשבה ומעשה, בין אם יאהבו את זה הרבנים ובין אם לאו? "האחריות שלנו היא לכלל הבנות. אני לא רוצה לתת פתרון רק לקצפת של הציבור הדתי לאומי, אלה שמרשים לעצמם להיכנס למסגרות כאלה שנותנות ליווי גם בצבא עצמו. אני גר בבאר שבע ובמקומות כאלה הבנות לא גדלות בחברה הגבוהה אלא מתגייסות כפי שהן, והסיפורים שאנחנו שומעים מהן לא משקפים את המציאות העכשווית. לדובר צה"ל יש מגמה ועניין ליפות את המציאות ולהציג את הסיפורים האחרים, אבל רוב הבנות לא נמצאות שם. מה יעשו 85 אחוזים של הבנות האחרות שאין להן אפשרות להיכנס למסגרות הללו? הרי לקרבי גם רבני הקיבוץ הדתי מתנגדים, אבל תרומה אפשר גם בשירות הלאומי".

להערכתו של בראלי אמנם הצבא מנופף באותן מסגרות סייבר ומודיעין המיועדות לבנות הדתיות, אך בהמשך, לאחר שגיוס בנות יהפוך לנורמה המסגרות המיוחדות וההטבות המיוחדות שנועדו להקל עליהן את השירות ייעלמו.

"אנחנו בעד לתת לבת שכבר החליטה להתגייס לתת לה את כל הכלים לעשות זאת בצורה הראויה ביותר, אבל בפועל כבר אותם ארגונים מבית המדרש של הקיבוץ הדתי מגיעים למוסדות החמ"ד וכבר בכיתה י"א מנסים לייצר שינוי תודעתי ולחשוף אותם לאג'נדה שלהם. בדרך כלל ההחלטה מתקבלת בכיתה י"ד אבל הם רוצים לשנות תודעה בניגוד לעמדת ההורים של הבנות ובניגוד לערכי מוסדות החינוך שלהן. הרי אין מחלוקת ש-80 אחוז מגיעות לשירות לאומי. אני רוצה שבאותו מוסד שהבת שלי לומדת יקבלו מידע התואם את החינוך שספגו המוסד החינוכי שבו הן לומדות ואת החינוך שספגו בבית".

עוד מציין בראלי כי הלחץ המופעל על ידי ארגונים אלה חזק כל כך עד כדי שהחמ"ד פרסם תקנה לפיה ארגוני הקיבוץ הדתי ייכנסו למוסדות החמ"ד כדי לשכנע בנות לשירות צה"לי, והדבר יקודם על ידי משרד החינוך ולא נתון להחלטת ורצון המוסד על פי בחירתו.

באשר לעמדת רבני הציונות הדתית ולטענה לפיה לא מדובר בשאלה הלכתית תורנית אלא בשאלה חברתית תרבותית, קובע בראלי נחרצות כי עמדת רובם המוחלט, "למעט רבנים בקצוות היא לא להתגייס וללכת לשירות הלאומי. הדבר בא לידי ביטוי במכתב שפרסמנו, מכתב ראשי מוסדות בחמ"ד ורבני הציונות הדתית שחוזרים על האמירות הללו. מגוחך לחשוב שאין להלכה ולתורה מה לומר בעניין הזה. כנראה שמי שלא נוחה לו עמדת רוב רבני ישראל מנסה להציג אחרת את השאלה".