ענק הרוח והתורה הציוני-דתי שהושכח

הרב יוסף משאש זצ"ל היה ענק רוח ציוני דתי, גדול תורה והלכה, משורר, פילוסוף ואפילו צייר. אז איך זה שהסרוגים לא מכירים את משנתו?

שמעון כהן , ו' בשבט תשע"ז

יום העיון לזכר הרב משאש
יום העיון לזכר הרב משאש
צילום: באדיבות הרב אמסלם



טוען....

לפני ימים אחדים התקיים, במעמד הרב אריה שטרן, רבה של ירושלים, ובמעמד סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דהן, יום עיון לזכרו של הרב יוסף משאש זצ"ל, מי שהיה רבה הספרדי של העיר חיפה, דיין, פוסק ומשורר.

יום העיון בו נטלו חלק גם פרופ' הרב משה ראובן עמאר, פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון עברית וד"ר יהודה מימרן נשיא כי"ח, התקיים ביוזמתו של הרב חיים אמסלם, ראש תנועת 'עם שלם', עמו שוחחנו ביומן ערוץ 7 על מורשתו של הרב ויחסו הנלהב לציונות. בהמשכם של הדברים נסובה השיחה גם על מה שנראה כהתעלמות מהגותם הציונית דתית של רבני המזרח.

בראשית דבריו מקפיד הרב אמסלם לציין כי רבים מתבלבלים בין הרב יוסף משאש שהיה רבה של חיפה לבין בן דוד אביו, רבה של ירושלים, הרב שלום משאש זצ"ל, ועל כן יש לדייק ולהדגיש במי מדובר. "הוא היה דמות מופת, אדם מאוד מיוחד מעבר לגדלותו בתורה וכתיבתו המרובה בהלכה ובכל מכמני התורה, הוא היה אדם שנחשף למודרנה שצמחה בימיו. הוא יצא ממרוקו בגיל צעיר ושימש ברבנות באלג'יריה שהייתה מפותחת הרבה יותר והתמודד עם נושאים של חשמל בשבת וביום טוב ובנושאים נוספים. הוא היה מהמעטים שעסקו בנושא הזה בהלכה".

עוד הוסיף הרב אמסלם וציין כי הרב משאש "היה מהדמויות הציוניות הגדולות והבולטות במגזר הספרדי. ההתכתבות שלו עם הרב קוק ידועה ומפורסמת. במקביל הוא התכתב גם עם רבני סאטמר ותקף אותם על שלא נהגו כבוד ברב קוק. וא היה גם משורר שכתב שירים לצבא הגנה לישראל מתוך אהבה גדולה ויתרה עם משקלים יתדות ועוד, כמקובל בפיוטי הספרדים. הוא היה מהיחידים שאמרו שצריך לחוג את חג העצמאות ולומר הלל בברכה. בשעתו הוא התנגד להצעת החלוקה וכתב בתשובה לשאלה שנשאל שכל מי שיש לו יכולת צריך להילחם בכל האמצעים נגד החלוקה וטען שאסור לוותר על שעל כלשהו בארץ ישראל".

מדבריו של הרב אמסלם עולה כי הרב משאש היה גם צייר ומאייר, "במצגת שהצגנו בערב העיון הראנו גם איורים וציורים פרי עטו, איורים שעיטר בהם את ספריו מדהימים ביופיים, נראים כמו שנעשו בעבודת מחשב ורק למטה כתוב בקטן שהם מעשה ידיו". על כתב ידו של הרב משאש אומר הרב אמסלם כי כתב זה מבייש את אותיות הדפוס ובשל יופיו וייחודו יצאו רבים מספריו במהדורה מצולמת על מנת שניתן יהיה להתרשם מהכתב המיוחד.

עוד מוסיף הרב אמסלם ומזכיר את דברי בן דודו של הרב משאש המתאר אותו לא רק כגדול בתורה ובהלכה אלא גם בהיסטוריה, פילוסופיה ותחומי חכמה אחרים, ובתחומים אלה התכתב עם גדולי רבני אירופה, ארץ ישראל וארצות צפון אפריקה.

כשנשאל מדוע לטעמו אישיות שכזו אינה מוכרת בחינוך הממלכתי דתי העריך הרב אמסלם כי תרמה לכך העובדה שרבני המזרח עסקו בהלכה ופחות בהגות, גם אם היו יוצאי דופן כרבי משה כלפון הכהן מג'רבה והרב מאיר חי עוזיאל.

בדבריו הוא מציין כי הרב משאש לא פעל כדי שימונה לרב העיר חיפה ומינויו התגלגל דרך נאום שנשא במעמד ראש עיריית חיפה באותם ימים, אבא חושי. ראש העיר התפעל מהלשון והעמקום הדברים, התעניין בזהותו של הדובר וכשהתוודע לרב התעקש למנותו לרב העיר.

"תורתו לא מספיק מוכרת ופסיקתו המיוחדת והנועזת בתחומים מסוימים לא ידועה. משום כך לקחנו את היוזמה והשקתי ספר שהוא לקט מפסקיו המיוחדים שבו הראנו את ייחודו וכוחו בהלכה", אומר הרב אמסלם המדגיש את החשיבות שראה הרב משאש בפסיקה שאינה מכבידה על עם ישראל ואינה גורמת לו לכלות את ממונו.

כשהתבקש לציין דוגמאות לפסיקה חדשנית מזכיר הרב אמסלם את הכרעתו לפיה אין אדם צריך לגרש את אשתו בשל מחלוקת ביניהם על כיסוי ראש שכן הגדרתה של צניעות משתנה על פי התקופה והדור ובדור זה צניעות אינה נמדדת רק בכיסוי הראש. כמו כן הזכיר את פסיקתו התואמת את ההנהגה ברבות מארצות המזרח להתיר כיבוי חשמל ביום טוב, פסיקה שעם הגעתם של רבני המזרח לארץ ישראל התבטלה שכן קיבלו את הפסיקה האחרת האוסרת. לדברי הרב אמסלם חשוב להכיר את הפסיקות הללו גם אם אין פוסקים על פיהן ולו כדי ללמד זכות על ישראל.

לעומת הפסקים המקלים של הרב משאש ניתן למצוא גם הכרעות מחמירות, לדוגמה בסוגיית שינוי נוסח התפילה, שינוי אותו אסר מאחר וראה בו פתח לרפורמה.

באשר לדחיקת מורשתו של הרב משאש, אומר הרב אמסלם: "אומר בזהירות הנדרשת והכבוד הראוי, גדולתו של הרב עובדיה יוסף לא הוטלה מעולם בספק, אבל גדולתו דחקה פסיקותיהם של גדולים אחרים, כמו למשל פסיקת הרב עוזיאל, פסיקת הרב משאש ועוד. הכול נדחק בפני פסיקת הרב עובדיה, והיום מרימים ראש, והמעוניינים להמשיך את הפסיקות האחרות עושים זאת. אין דיקטטורה בהלכה".

הרב אמסלם מציין כי "גם הרב שלום משאש הנמיך את עוצמת הפסיקה שלו כדי לא להיכנס לפולמוסים, אבל היום יש בני תורה ויוצאים ספרים על מנהגי העדות, והתורה פתוחה ומאוזנת יותר".

"דבר נוסף שנדחק הצידה הוא ציוניותם של חכמי המזרח, ציונות שהונמכה והועלמה וכיום מבינים שרובם ככולם היו תומכי ציונות, תומכי מאבק למען הארץ והעליה אליה. מי שחונך במוסדות הציונות הדתית ספג יותר את תורתם של הרב קוק, הרב קאלישר ואחרים, ולא הכיר את עמדותיהם ודעותיהם של הרבנים הספרדים, ומאידך הליטאיות החרדית ספרדית דאגה להשכיח את הציונות של הרבנים הספרדים. מי שקורא את עיתון 'יום ליום' של ש"ס סבור שכל רבני המזרח היו סאטמרים. מצטטים רק את רבני פורת יוסף כשלמעשה היו שם רק אחד או שניים שהושפעו ממתנגדי הציונות, אבל האמת היא אחרת. היה כאן תהליך של הדחקה והשכחה. אחיו של הבבא סאלי, הרב יצחק אבוחצירא, היה מראשי המזרחי, הבבא סאלי עצמו פנה בכתב ידו לתמוך במפד"ל. הדברים הללו מושכחים כי יש מי שמגמתו לעוות את ההיסטוריה, ותפקידנו הוא להחזיר את האמת למקומה. זו הסיבה שמצאתי את מקומי בבית היהודי וחברתי לציונות הדתית. זהו מקומם הטבעי של הספרדים. גם אם יש הבדלי דגשים או טרוניות מהעבר, לא הכול מושלם אבל עדיין נקודות החיבור של הציבור הספרדי עם הציונות הדתית רבות יותר מהמפריד".

יום העיון
צילום: באדיבות הרב אמסלם
הרב שטרן ביום העיון
צילום: באדיבות הרב אמסלם