בשבע מהדורה דיגיטלית

ראש החץ הציוני

בתנאים קשים ותחת מתקפה משפטית ותקשורתית נאבקים אנשי עמונה למען כולנו * לגיבורים האלה מגיעה הוקרה

בועז העצני , ו' בשבט תשע"ז

בועז העצני
בועז העצני
צילום: עצמי

תושבי עמונה נמצאים בחזית של עם ישראל. בקו הראשון של ההתיישבות החלוצית, בתנאים קשים על גבעה אסטרטגית, השולטת ומגינה על עפרה ומהווה רצף יהודי בינה ובין בסיס חיל האוויר בבעל חצור, ההר הגבוה ביותר בשומרון ובנימין.

הם חיים בחזית הביטחונית מול כפר הפורעים (עוד מימי המנדט הבריטי) סילוואד, בחזית שמול שונאי ישראל בארגוני השמאל למיניהם 'שלום עכשיו', 'יש דין' ודומיהם ומול הפרקליטות ובג"ץ, שגם הם בעצם ארגוני שמאל, הפעם במימון ישראלי.

הם גם בחזית מול פוליטיקאים חלשים, חסרי חוליות ומנהיגות, נהנתנים שלא מסוגלים לחולל כאן שינוי אמיתי, שנותנים למדינות זרות להתערב בעניינינו הפנימיים כאוות נפשן, לחתור, לפעול מבפנים נגד אינטרסים לאומיים, ולקבל גיבוי מפקידות ושופטים שהשתלטו על המדינה כי הדרג הנבחר אינו מסוגל לשלוט.

מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף בני פלד ז"ל, כינה את הממשלות, כל הממשלות, "ועד קהילה". האמת היא שזו מחמאה בשבילן, כי ועד קהילה בגלות היה נאמן לקהילה אך מוגבל עד בכי ביכולותיו ובכוחו. להם לא היו אז ריבונות, צבא, חיל אוויר ופצצות גרעין, ואילו לממשלה שלנו אין אפילו את היכולת לתת את הכסף שמגיע בדין לחייל פצוע אנוש, כי הם אינם מסוגלים לקחת את השלטון מהמשפטנים.

מול אובדן הדרך, השחיתות, הנהנתנות, החולשה ואובדן המוטיבציה לקיום המדינה, ניצבות 40 משפחות של צדיקים שנאחזים בגבעה קפואה וקשה בשביל כל היתר, שרבים מהם כלל לא מבינים איך וממה מצילים אותם המתיישבים החלוצים וחבריהם בהתיישבות.

במאה הקודמת זכו הקיבוצים לחיבוק גדול מכל העם, בתקשורת, בתרבות ובהנהגה, ובצדק. הם עמדו בחזית הציונות, הם שילמו את המחיר הביטחוני, את מחיר הריחוק, התנאים הקשים, חיי העוני והצניעות, ובתמורה זכו להכרת תודה.

מתיישבי יו"ש עומדים במשימה קשה בהרבה. הם עושים את כל מה שעשו החלוצים של אז, אך לא רק שהם אינם זוכים להכרת תודה, הם סופגים התנכלות מבית. חוטפים אבנים יום יום בדרכים מהאויב, והכפשות בתקשורת. עומדים בפני פיגועים ומעשי רצח ערביים, ונזרקים מהבית על ידי שלטון החוק המזויף. חיים בקרוואנים קפואים בחורף ולוהטים בקיץ, ומואשמים בכל הצרות הכלכליות של המדינה.

הם ראש החץ של הציונות מול הגלותיות, ראש החץ של הגבורה מול הפחדנות, של הצניעות מול הנהנתנות, של הטוב מול הרע.

עמונה נהרסת בידי הרוע, אבל קורבנם של תושביה לא לשווא. גם עמונה תקום מחדש, וההתיישבות כולה תתגבר ורק תתפתח, למגינת לבם של שונאיה.

מחבקים אתכם תושבי עמונה. חזקו ואמצו!